לא יודעת למה אבל לכתוב עושה לי משהו , תמיד חשבתי שאני בן אדם ריאלי,
או לפחות מתיימרת להיות כל הזמן אדם ריאלי. אבל פייס איט - אני לא .
מצחיק, הצורך לכתוב פתאום .. בכלל הצורך הזה לדבר ולחשוב יותר מדי לא בא לי בטוב לאחרונה.
אני והחבר בתקופה לא טובה, וזה ישר עושה לי רק ואני מרגישה כאילו אדם אחד בעולם כולו.
החברות שלי מדהימות אחת אחת לספר להם אני יכולה כל הזמן אבל עכשיו כל אחת עסוקה בחיים שלה
ולספר זה יגרור סתם שיחות של חשיבה ובעצם פחד מהתשובה שלהן .. מהמציאות הכואבת.
חברות שלי מתגייסות ואחת אחת יוצאת לדרכה, תורי יגיע עוד חודש.
אני מריחה את זה כבר מתקרב אז אני עושה לי תוכניות לרגעים האחרונים כמו לצאת עם החבר לצימר ,
לעבוד עוד קצת ולצאת לצאת לצאת!
אז הנה סתם רשימה של דברים שאני רוצה לעשות עד סוף השירות הצבאי :
- להתחבר לאנשים שלא חשבתי שאני אתחבר אלייהם
- להיות מצטיינת טירונות או משהו כזה
- לא להתייאש אפילו אם אני אתקע בתפקיד מעפן
- לסיים רישיון
- לגמור ^^
- להגיע למחשבה אחרת עם החבר
- להיות מסופקת ומאושרת עם מה שאני
- להתאהב שוב?
הבקשות האלה מעצמי הם כל כך לא חומריות , וזה יהיה קשה למלא אותם, זה בטוח.
סופשבוע רגווע ^^
________________________________________________________
עריכה (8/4)
מייגאד, אני מסתכלת על מה שרשמתי , לפני הטירונות , לפני הקורס ואני כל כך בן אדם שונה
עברתי את זה.
עשיתי טירונות כמו גדולה סיימתי קורס ואפילו הייתי מצטיינת חברתית.
אני גאה בעצמי.
הרשימה הזאתי , חשבתי לעצמי לעולם נראה לי לא תהיה מקווקות, אבל הנה מחקתי כבר כמעט את כל הרשימה
אני והחבר נפרדנו, זה נגמר , אחרי תקופה כל כך ארוכה זה נגמר,
נכון , אין יום שלא עובר שהוא לא עובר לי לפחות פעם אחת בראש ולהיפרד היה הדבר הכי כואב בעולם אבל עשיתי את זה
אהבתי אותו ואני עדיין אוהבת אותו אבל שהיינו ביחד היה לי רע , פשוט רע.
ועכשיו ? אומנם קשה לי להיות לבד אבל אני יותר שלמה עם ההחלטה הכואבת הזאתי ולסיכום , זה הדבר הנכון בשבילי
וזה בסופו של דבר הדבר הכי חשוב.
כרגע אני בסדיר, בקשר לתפקיד אני לא יודעת אם אני הכי מרוצה אבל צריך לשמור על ראש פתוח
אני ביומיות מה שמאפשר לי גם לעבוד [ שאני אשיג אישור עבודה סוף סוף!]
אז זה נחמד להרגיש חיילת אבל לא חיילת, מה שכן התקופת קורס וטירונות הייתה התקופה הכי טובה שיש.
מצאתי מישהו חדש, מישהו שהתייחס אליי כמו מלכה אבל בגלל ההרגשה שאני צריכה להיות קצת לבד
וקצת אני מרגישה שזה לא לעניין בגלל פער גילאים וכדומה, אני מעדיפה לא להתחיל סיפור חדש,
מפחדת להיפגע, מפחדת לאבד, מפחדת להיפרד.
אני פגיעה .
אני צריכה זמן לעצמי למרות שאני יודעת שאני בן אדם שרק רוצה למהר שאני רצה כל הזמן
אבל לא צריך לרוץ, צריך ללכת .. לאט לאט ללכת ולראות את התמונה הכוללת.
בא לי לעשות רשימה חדשה, עדכנית כי זה מרגיש לי כאילו אני באמת עושה משהו בחיים האלה XD :
- להיות עם מישהו חדש, שאני באמת באמת מרגישה משהו שהוא יציב.
- מסיבה שאני 100% יהנה בה
- לאבד את הראש
- לעשן 2 סיגריות ביום
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
YuLi™