הבלוג הזה, התחיל מהתקופה ההיא ש"לכולם היה" ולאט לאט זה נהיה ל"פאדיחה למי יש בלוג בימינו?"
אבל, תמיד שמרתי לעצמי את הסיסמא ואת השם משתמש ככה, לרגעים שסתם בא לי לכתוב,
לא אכפת לי מי קורא את זה, מי מזדהה אולי עם מה שנכתב, או בכלל מי נכנס לי לבלוג.
אני כותבת.
אבל הנה, אני כבר בת 21 אוטוטו, השחרור ממש ממש מחכה לי בפתח, החיים החדשים.. תקופה חדשה מבלבלת, סוחפת,
לאחר הגיוס אני אחווה משהו שלא יחזור וזה תקופה ארוכה בלי "מסגרת", פעם ראשונה בחיים שאין לי מסגרת שאומרים לי
מה אני עתידה לעשות, אני מחליטה!
שהייתי קטנה, אמרתי לעצמי שהחיים יסתדרו איכשהו ואני יעשה מה שכולם עושים בטח, ושאתה ברגע הזה
אתה מרגיש את עצמך באמת, בגיל 16, חשבתי שאני יודעת הכל! הכל מהכל! ועוד יותר- יכולה ללמד את כווווולם.
תמיד הייתי קצת יותר בוגרת לגילי, אבל עם זאת, בגיל הזה אחרי שאתה עובר מסגרת של תיכון למסיים מסגרת צבאית,
אתה מכיר את עצמך טוב יותר ואתה מגלה, שלא ידעת הכל מהכל ויכול ללמד את כוווולם, אתה רק מתחיל ללמוד הכל מהכל,
מתחיל להבין את העולם הזה, את השאיפות שלהם אתה משתוקק להגיע, כבר חולם ומפנטז על החיים הטובים,
רוצה להגיע לרעים רק לדעת איך זה מרגיש לפעמים.
ועכשיו לעדכונים.
בדפדוף קל על מה שכתבתי פה לפני כמעט שנה, אני מסתכלת ורואה שר' היה חלק מאוד גדול מהחיים שלי,
ולראות איך שזה התהפך לו , זה מדהים.
לא אשקר, עדיין הוא מפיח בי פרפרים, או חיוך בלתי נשלט שישר אני דואגת לרסן אותו. אבל הבחור הזה,
עושה לי משהו,
אין ספק.
אבל כרגע, יש לי חבר מדהים, וכן גם שמו מתחיל בר', בדפדוף של שנתיים היה לי את החבר הראשון שלי עדיין, ובדיוק נפרדתי ממנו והכל מתועד פה בבלוג, סתם שתדעו, אחרי כל הסבל שאכלתי, אני יכולה להגיד לכל הבנות עם הלב השבור אי שם
שרק חושבות שאין עוד מישהו אחר שתוכלו להתאהב בו, אפשר (ועוד איך!), מצאתי את הנפש התאומה שלי,
ואת הגבר הזה שאני יכולה לראות בו באופן רציני בעלי לעתיד, אנחנו עוד מעט שנה יחד, אני אוהבת אותו,
ברמות כל כך עמוקות שלא אתחיל לכתוב אותן כי זה לא יגמר.
אבל אהבה טהורה, בוגרת, בריאה, אהבה אמיתית שרואים בסרטים.. לפעמים קשה ולפעמים זה כל כך קל שזה הכי אמיתי,
אני אוהבת אותך, אתה חלק ממני ואני לא רואה את עצמי בלעדייך.. אפילו לא רוצה לחשוב על זה.
כל כך מוזר לי לעכל את כל הפוסטים שלפני מלא שנים נכתבו,
אבל זה כל היופי לא?
אני קוראת לכל הבלוגרים אי שם, אם יש לכם בלוג אל תמחקו אותו לעולם.
הרגשה מדהימה, לראות את הנכתב עוד כמה שנים, וזה יגרום לכם או לצחוק או לבכות, או יחד.
מבטיחה לכם- שווה את זה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
YuLi™