גיא ארז כותב בורוד

אני מודה ומתוודה, ואם היינו קצת יותר נוצרים והיה לנו את השרפרף הקטן הזה להשעין עליו את הברכיים ולדבר מול חלון עם תריסים מעץ שקצת מזכיר סורגים – הייתי מספר לכומר הזה – שמעולם לא חוויתי אהבה אמיתית. אני מודה ומתוודה, אני לא יודע אהבה אמיתית מהי.  היתה לי אהבה אחת בחיים, וגם היא הרקיבה והתישה וגרמה לי לעשות מעשים שאני אפילו לא רוצה להזכיר אותם בעקיפין ויותר מכל – האהבה הזאת, אם זה מה שאהבה באמת, הוכיחה לי שאני לא רוצה אהבה מעולם, רק אחר כך הבנתי, שאני לא רוצה להשאר לבד. ובסוף אני לבד.

לפני כמה ימים פגשתי מישהי קצת שונה – נתחיל מזה שהיא עצרה אותי, התקילה אותי לגמרי וביקשה את הטלפון שלי. נשארתי קצת המום מהישירות והבאתי לה. אני נשבע שכמעט ולא זכרתי איך היא נראית בעיקר זכרתי שהיא כובשת, במילים. גם זכרתי שהיא קצינה. כשהיא רשמה את המספר שלי היא הוציאה את המירס הענק והסרטני שלה ולא שכחה להתנצל על זה שכל רגע שהיא עומדת לידי היא מעבירה לי קרינה מייננת שטומנת בה סיכויים סטטיסטיים גבוהים לסיקול כושר מיטה משגע.

היא רצתה שנפגש, אני הסכמתי – אני הצעתי סושי, היא הציעה שנשב אצלי. אני חששתי שהיא מתחזה למנקה האסייתית שלי, היא חששה שאני אכריח אותה לשחק פרו אבולשיין. בסוף קניתי שני בקבוקי קלסברג וחיפשנו ביחד איזה סרט טוב יס מקס יציעו הפעם. היא התגלתה כבחורה כישרונית כשבחרה את "לוק סטוק ושני קנים מעושנים".  אני התגלתי כטיפש שלא ידעתי שהסרט השני של גיא ריצ'י הוא סנאצ'. (שבנינו לגמרי, הרי זה אותו קונספט עלילתי רק עם בראד פיט).  

היא העיפה מבט מבקר כשנכנסה אליי הביתה, ראיתי את קצוות ידייה נמתחות ברצון לסדר, הרגשתי את קצוות עצביה נרפים כשאמרתי "תראי, המנקה היתה חולה. ואני מאוד קשור לאנשים שמסדרים לי את החיים". עובדה, אני עדיין לא מתחבר לשום רשת אלחוטית אחרת אלא רק של Bobi5.

היא צחקה.

אני יכול להישבע שזה הצליל הכי יפה ששמעתי בחיים שלי. יש בה פאסון מטורף ואפלוליות כחלחלה מסביבה שמשתקת לי את השנינות. כשהיא מקשיבה לי אני מרגיש איך היא מלטפת לי האגו, וכשהיא מדברת אני יודע שהיא יודעת שהיא פשוט מהפנטת לי את האוזניים. אני חושב שאהבה היא לא צירופי מילים שגורמים להתרגשות אלא צירופי מקרים שמרגשים. בדיוק כמו הרגע ההוא שנישקתי אותה כשהיא חיפשה תנוחה טובה לראות איתה את הסרט.

אני גונב רשת אלחוטית בכל מקום, אל תסכלו עליי ככה. אל תרימו גבה ואל תפזלו. כולם עושים את זה. בדיוק כמו לשבת בשדרות רוטשילד, בבנדיקט בחמש אחרי הצהריים ועדיין לדרוש ארוחת בוקר. עדיין לא מצאתי אבל ברגע שתהיה לי אחת כזאת אני מבטיח לקנות רשת אלחוטית משלי שאצל כולם היא תופיע עם סימן של מנעול קטן ותקרא :GUY EREZ IS WRITING IN PINK

בנתיים, השכנה שלי, מלמעלה או למטה אני לא בטוח, לא מתקנת את החיבור או שהיא לא נמצאת הרבה בבית ואני לא מצליח להתחבר. על כך, הדברים הכתובים הגיעו אליכם באיחור של.

שמעתי שמייקל ג'קסון, אליל חיי, החזיר את הציוד לבורא (אלוהים, לא המנתח) ונפטר הלילה מדום לב. שמעתי דרך הרדיו, בגלל שBobi5 עדיין לא טיפלה בבעיה הקטנה שלנו בנוגע לחיבורי רשת המקרטעים שלה.

הסקרין ניים של השכנה שלי הוא : Bobi5 שזה נשמע כמו שם של כוסית. כבר כמה ימים שהחיבור לרשת מתנתק או לא עובד במשך שעות. אני לא רוצה להתחבר למישהו אחר כי יש לי תחושה שהחיבור שלנו הוא יותר מרשת אלחוטית, זה כבר עבר את הגבול שבו אני יכול להיפרד בהודעה סתמית אחת, או פשוט לקום ולעזוב. היא נתנה מעצמה, אני חייב להבין מי היא בכלל. היא חייבת להיות בחורה מיוחדת. בימינו, מי חולק רשת אלחוטית אם הוא לא מרוויח מזה משהו ?

כל פעם שאני שומע עקבים קטנים במסדרון, אני מקווה שזאת היא למרות שאני חושב שרב הבחורות על עקבים הן כמו בבושקות. בשניה שהיא מורידה את העקבים זה נראה כאילו פתחת אותה (היית מת, אס הול) ויצאה מתוכה אחת אחרת בדיוק כמוה אבל נמוכה יותר.  אני אישית אוהב אותן קטנות, זה באמת קטע גברי-מצ'ואיסטי-עתיק-פרימטיבי שבו אנחנו צריכים עדיין, גם במאה הזאת, להרגיש גדולים וחזקים. אולי בגלל זה נמשכתי למנקה האסייתית הקטנטנה הזאת. אגב, פח זבל עדיין אין לי.

אני בטוח שאם מייקל ואני היינו שכנים לא היתה שום בעיית חיבור. באמת שמייקל ג'קסון היה מלך הפופ שלי, גדלתי על כל שיר ושיר שלו. מעולם לא צרבתי דיסק שלו והאמת שבתקופה שלי לא היינו יכולים לצרוב דיסקים אבל אפילו את הקסטות שלו קניתי במיטב כספי. הליכת ירח היתה האג'נדה שלי בגיל 10, לבר מצווה שלי למדתי את הריקוד של JAM ושוקולד מריר-לבן היתה הבדיחה של כולם בזמן חטיבת הביניים.

מייקל, אני מרגיש שאני פונה אליך אישית ואני יודע שאם היית יודע עברית זה היה גם מרגש אותך. המוזיקה שלך תחייה עוד הרבה אחריך. אתה מודל וסמל למוזיקת הפופ. רסט אין פיס.

טרקה את הדלת והלכה. הבת זונה. המלוכלכת. הממורמרת מינית בת הלא-יודע-כמה. טרקה את הדלת והרעידה את הבניין. אני מבין רמזים. ולכן, בשביל לעשות גם כן רעש הלכתי למטבח וטרקתי שלוש פעמים את הדלת מתחת לכיור, המקום שכולם מאחסנים בו חומרי ניקיון ואת הפח זבל. פח זבל, זה מה שהיא.

ככה לא התקבלתי לעבודה, אני מבין שאומרים לי לא. אני פשוט צריך להוציא אגרסיות אז ביקשתי מאימא שלי שתבוא לשבת איתי על קפה ולראות את הדירה, היא הרי כל הזמן מבקשת שאפנה לה זמן ואזמין אותה לקפה. אז הפכתי את כל הבית בכוונה, אפשר לומר שבעיקר עזרתי לו להיות יותר מבולגן ממה שהיה. אני פולני. לכן הבקשה של אימא שלי לא איחרה לבוא והיא אמרה ש"אני חייבת לראות את הרצפה לפני שאני שותה קפה". עניתי בפשטות שזה בטח יארך יותר זמן ממה שתכננתי ואני חייב לרוץ לריאיון עבודה. היא התחילה לתאר את עצמה בתור עוזרת הבית שלי לאורך שנותיי מהינקות לבגרות, אמרה שנמאס לה מהמעמד הזה. טרקה את הדלת והלכה.

אז נשארתי גם עם בלגן היסטרי שיצרתי במו ידי וגם עם איחור קל לריאיון עבודה. וככה לא התקבלתי. וככה גם לראשונה בחיי נכפה עליי לנקות את הטריטוריה שלי. הלכתי לאותה דלת מטבח ממקודם וגיליתי שאצלי מתחת לכיור אין חומרי ניקיון או פח זבל. אין שם כלום, איזה ארון מבוזבז.

מצאתי את עצמי בקרן הרחוב בבוגרשופ נכנס לאיי.אם פי.אם לקנות חומרי ניקוי – אבל מה קונים ? באיזה כמות ? כמה אקונומיקה צריך לדירה שני חדרים וחצי עם 42 מטר מרובע ? האם צריך אקונומיקה או תרכיז ניקוי לכל מטרה ? אני כבר מעדיף לקנות טמפונים (בבקשה שהשורה תמחק אחרי שיקראו אותה). אחרי שקיבלתי סחרחורת, מהריחות והמבחר, יצאתי לרחוב, השמש הכתה בי וידעתי את הפתרון.

קניתי סושי בMOON ולקחתי הביתה בטייק אוואי. הלכתי מהר, כמעט ורצתי. ידעתי את התשובה להכל, מחלת האיידס והסרטן, דינזטריה, מלריה, שחפת ותסמונת טורט. הרגשתי כל חלק בגופי, לנוכח העובדה שלא עשיתי הליכה מהירה כבר הרבה זמן. וידעתי בעיקר.

כעבור שש דקות בממוצע, כבר הגעתי הביתה, תשוש – השארתי את הסושי על השולחן והתקשרתי שתבוא. חיכיתי לה שעה וחצי בכסיסת ציפורניים ובצפייה לטובות. הנה דפיקה על הדלת, אני קם ומחזיק אצבעות,  מרגיש קצת כמו כוסית. היא עמדה שם ואמרה בקול מתוק –  "אר יו ד'ה וואן הו אסקד פור א קלינר ?"

אורגזמה מטורפת.

מהאצבע הקטנה ברגל ועד קודקוד ראשי. הבית הזה יהיה נקי ויהי מה. הסברתי שהסושי הוא בשבילה, היא אמרה שהיא לא סינית. אמרתי לה שנראה לי שיש משהו טורף מתחת לספה שלי, היא אמרה שזה בסך הכול לכלוך. טענתי שאין לה שום סיבה לחפש אחרי כסף כי הוא נמצא עליי או בבנק, היא אמרה שהיא תחפש בכל זאת.

שתחפש הבת זונה. המלוכלכת. שתחפש גם את הפח זבל מתחת לארון של הכיור.