היי כולם..
קראתי השבוע ספר שקוראים לו "ההסכם"
זה ספר מדהים,נכון הוא לא לנוער וילדים אבל בכל זאת..הוא מרגש מאוד,יפה וקשה כמובן..
יש שם משפט..שלא יוצא לי מהראש..הספר מספר על שני ילדים טוב מתבגרים בן כריס שהוא בן כמעט 18 ואמילי שהיא בת 17 וחצי..הם כל חייהם חיו ביחד היום החברים הכי טובים ולא נפרדו בכלל ובסוף הם גם זוג עד שיום אחד כנראה ניסו להתאבד ביחד אמילי מתה וכריס נשאר בחיים לא ברור למה הם ניסו ובספר לאט מגלים אם הם באמת התאבדו ולמה..
למרות שזה לא מגיע באמת למסקנה למה היא ביקשה להתאבד...
והמשפט שנתקע לי בראש הוא:
"באותו הרגע הבים כריס שאמילי לא פחדה מלמות היא פחדה מלא למות"
זה מחרפן כבר..זה משפט עצוב מאוד,וכל הזמן אני שומעת אותו בראש חוזר על עצמו.
בקיצור אני ממליצה לכם לקרוא את הספר הזה..אם אתה בעלי לב חלש או רגשניים לא...אל תלמדו מהדרך שלי.
ועכשיו לנושא קצת יותר שמח..
היום בתי הספר היסודיים מסיימים אופ חח סתם שיהנו גם הם מהחופש..
נכון אמרתי שאני אולי אעלה סיפורים..הנה אחד..בעיקרון הוא יותר פאנפיק אבל זה לא כל כך קשור..
קוראים לו חברות אהבה וקנאה חיים אתה יודע הוא בשלושה חלקים..
פרק 1
הגעתי הביתה וזרקתי את התיק על הרצפה "מה קרה?" שאלה אמא והגיעה "או יותר נכון מה עבר עליך" היא שאלה שראתה אותי הייתי מכוסת צבע סגול מרגל ועד ראש "מה עשית לעצמך?" שאלה ובאה אלי.
"את מתכוונת מה ניק וג'ו עשו לי?" שאלתי "ג'ונאס הבנים של דניס?" היא שאלה "כן" עניתי "אני הולכת לנסות להוריד את הצבע מהבגדים שלי והשיער" אמרתי ועליתי לכיוון האמבטיה אז ככה שמי קייסי לורן אימי היא איילין אבי הוא פיטר יש לי אח גדול בשנתיים ממני בשם ריילי אני בת 15 יש לי איך להסביר בעיה עם 2 בנים שגרים ממש מולנו.
הבנים של דניס ופול ג'ונאס ניק איתי בכיתה ג'ו גדול ממנו בשנה וקווין בשנתיים קווין וריילי באותה כיתה הם חברים טובים גם פעם אני וניק הינו כאלה ואני מתכוונת ממש ממזמן עד גיל 3 בערך היום אנחנו אויבים והסיבה שהוא הכי שונא אותי היא כי עזבתי לשנה לקליפורניה והצלחתי תמיד הייתה בנינו תחרות והיה סוכן שהעדיף אותי על פניו הוא לא הצליח כל כך גם לא האחים שלו.
לאחר כמה שעות טובות הצלחתי להוריד את הצבע משערי הבלונדיני.
אני בלונדינית עם עיניים ירוקות לא גבוהה במיוחד אבל לא נמוכה כל כך.
"קייסי הצבע ירד?" שאלה אמא מחוץ לדלת "כן,אני כבר יוצאת,הם הולכים לשלם על זה" השבתי ויצאתי עטופה בחלוק.
"תנסי לא לריב איתם הערב בבקשה" אמרה אמא "מה יש הערב?" שאלתי "את לא זוכרת שהם באים היום?" שאלה אמא "למה שאני יזכור?חוץ מזה אם הם פה אני עפתי מכאן" אמרתי והלכתי לכיוון החדר שלי. מה הם באים לפה לא רוצה מספיק השפילו אותי היום אני כל כך שונאת את ניק זה פשוט נורא.
הוא כזה קנאי,ועוד היום,אני שונאת אותו "זה לא פייר" אמרתי לאמא שלי שעמדה בחוץ בזמן שהתלבשתי.
"מה לא פייר הפעם קייסי?" שאלה אמא.
"שהם באים,ועוד היום,למה את חברה של דניס בכלל?"
"מתוקה שלי,גם את היית חברה של ניק וג'ו פעם"
"כן שהייתי בת 3" השבתי ויצאתי מהחדר
"אבל הייתם חברים טובים"
"ואני מצטערת מאוד" אמרתי והחזרתי את המגבת למקום "אני בבית" נשמעה צעקה מלמטה "ריילי הגיע" אמרתי וירדתי למטה "הי" אמרתי וחיבקתי אותו "זה נכון מה ששמעתי היום?" שאל "מה שמעת?" שאלתי "שניק וג'ו שפכו אליך צבע סגול?" "כן" אמרתי עצבנית והלכתי לסלון.
"עזוב,נושא רגיש" אמרה לו אמא והוא הלך לכיווני "את יודעת מה השמועה אומרת?" שאל ריילי "לא וזה לא אכפת לי" עניתי והדלקתי את הטלוויזיה "אומרים שניק בעצם חולה לך על התחת ואין לו אומץ לבוא להגיד לך את זה" הוא התיישב לידי "לא מעניין אותי אם זה ככה אז שיתבגר אני לא אוהבת אותו אני רק רוצה שזה יפסיק" אמרתי ושמתי את ראשי על כתפו של ריילי.
"מה יפסיק?" שאל
"כל ההצקות האלה,תמיד הוא עושה לי משהו ועוד אחד ועוד אחד ואז שאני מחזירה הוא מתעצבן וגם ג'ו בא לעזור לו והכול מתחיל מהתחלה"
"תדברי איתו היום בערב"
"אני והוא לבד באותו חדר,אני לא חוזרת על זה שוב הספיק לי היום"
"אז איך ג'ו קשור?"
"ניק לא נתן לי לצאת מהכיתה ונשארנו אחרונים ואחרי כמה דקות הוא כן נתן לי לצאת ובזמן שהוא החזיק אותי בפנים ג'ו שם דלי עם צבע על הדלת ואז שיצאתי זה נשפך עלי"
"אוצ' לא נחמד"
"שמתי לב" אמרתי בעצבים
"לא התכוונתי לעצבן אותך סליחה"
"זה בסדר,אני הולכת לחדר" עליתי במדרגות בשקט ונכנסתי לחדר הלכתי למיטה והתכסיתי בשקט
והלכתי לישון אמא העירה אותי ב6 ואמרה "משפחת ג'ונאס אמורה להגיע עוד חצי שעה קומי תתארגני"
התעוררתי בחוסר חשק והלכתי לכיוון הארון שלי החלפתי בגדים והסתכלתי על עצמי במראה סידרתי את שיערי הוא לא חלק לגמרי אבל גם לא מתולתל ולא גלי אתם יודעים באמצע כזה.
העיניים שלי היו אדומות במקצת לא בהרבה בטח מהשינה חשבתי ,זה היה מוזר על עיניי הירוקות.
הדלת למטה נפתחה הם הגיעו חשבתי ירדתי למטה לאכזבתי צדקתי קווין עמד מולי ולידו דניס שלום ואמרה "שלום" "שלום" אמרתי "חבל שהורדת תצבע מתאים לך סגול" אמר ג'ו בעוקצניות "מה צבעת את השיער?" שאלה דניס "לא,הבנים שלך שפכו עלי צבע בבית הספר"
"אני לא מאמינה,ניק וג'ו נכון?" שאלה דניס הנהנתי בחיוך בעוד שניק וג'ו בפרצוף מפוחד מסתכלים על אמא ואבא שלהם
פול הסתכל על ניק "אתה אדוני,יש לך עוד הרבה צרות חוץ מזה אני מקווה שביקשת סליחה לפחות על השטות הילדותית הזאת" הוא אמר בכעס
"לא אבא" אמר ניק והשפיל את מבטו "אז זה הזמן" אמרה דניס "ובנוגע אליך ג'וסף אדם אתה בעונש אין יציאות שבוע" אבל אמא" התבכיין ג'ו "עוד פעם תגיד אבל וזה חודש,תתנצל מייד" "סליחה קייסי" אמר ג'ו והסתכל עלי "ניק עכשיו תורך" קווין וריילי גיחכו "סליחה קייסי,לא הייתי אמור לעשות מעשה ילדותי שכזה".
"כן,מה שתגידו" השבתי ועליתי לחדר התיישבתי על המיטה והסתכלתי על תמונות שהיו תלויות על הקיר
הם היו אצלנו אכלנו אמא הלכה אליהם וריילי הלך עם קווין לאינשהו פתאום נשמעו בדלת אחרי חצי שעה שהייתי לבד בבית מי זה כבר יכול להיות חשבתי לעצמי
"אפשר להיכנס?" נשמע קול מאחורי הדלת "כן" השבתי הדלת נפתחה וניק עמד בכניסה
"מה אתה רוצה?"
"לדבר"
"שוט"
"אני יכול להיכנס?"
"כנס" הוא נכנס והתיישב מולי על הכיסא שהיה צמוד לשולחן הוא סובב אותו ואז התיישב
"כן,מה רצית?"
"אני רוצה להתוודות"
"מה הפכתי לכומר עכשיו?,עזוב אותי בחייך"
"אני רוצה שתקשיבי לי,את לא כומר,את יפה מידי בשביל זה"
"תודה?"
"טוב אז ככה,אני מצטער על מה שעשיתי היום באמת,הייתי צריך פשוט להגיד לך זה הכול"
"להגיד לי מה?"
"שאני.."הוא בלע רוק
"אל תגיד לי שהשמועות אמיתיות?"
"הן כן,אני אוהב אותך זה הסיבה שתמיד הצקתי לך"
"אתה עובד עלי,עוד רגע משהו יקרה לי נכון?"
"לא הפעם,אני נשבע,גם ככה אני הולך להיענש היום"
"אני לא מאמינה לך"
"אני אוהב אותך קייסי,אני אוהב אותך"
"אבל אני שונאת אותך"
"אלה רגשות הפוכים את יכולה להפוך אותם"
"לא ניק,ההפך מהאהבה זה אדישות והפך של שנאה זה חיבה"
"רק תסתכלי לי בעיניים ותגידי לי שאת לא אוהבת אותי ולא רוצה להיות חברה שלי"
"אני לא אוהבת אותך ולא רוצה להיות חברה שלך" אמרתי בכנות
"אני לא מאמין לך"
"להגיד עוד פעם תסתכל לי טוב,טוב בעיניים אני לא אוהבת אותך"
"אוקי לא צריך להיות כל כך ישירה" אמר בקול נפגע
"אתה חשבת שאני גם ארצה להיות חברה שלך?"
"כן,למה לא?"
"בוא תביא לי סיבה למה כן?"
"אז את לא אוהבת אותי הבנתי לא צריך לפגוע עד כדי כך"
"סליחה לא התכוונתי לפגוע כל כך,אבל אני רוצה לדעת באמת חשבת שאני אסכים?"
"אוקי עד כאן,זה לא ילך בטוב זה ילך ברע"
"מה?" הוא התקרב אלי ועלה עלי "את תהיה חברה שלי זה ברור לך?" הוא שאל בעצבים "את אוהבת אותי הבנת את זה?" קולו היה פגוע הוא קירב את ראשו לשלי והתחיל לנשק אותי ניסיתי להוריד אותו ממני "תרד כבר" אמרתי בכעס "את תתני לי את מה שאני רוצה ברור?" הוא שאל והרים את קולו "אני לא רוצה להיות חברה שלך"
"זה לא נתון לשאלה פה,את תהיה חברה שלי או שאני עכשיו אונס אותך"
"מה?אבל?לא!רד ממני "
"את ביקשת את זה" אמר והתחיל להוריד לי את המכנסיים הוא הוריד אותם והתחיל להוריד לי את החולצה גם הוא הוריד אותה ניסיתי להשתחרר ממנו הוא הוריד ממנו את הבגדים ונשאר בתחתונים.
"מתחרטת?רוצה להיות חברה שלי?"
"לא אני רוצה שתעזוב אותי" אמרתי והתחלתי לבכות
"אז תתני לי את מה שאני רוצה" הוא צרח
"רק תעזוב אותי בבקשה"
"אז תהיה חברה שלי"
"לא רוצה,אני שונאת אותך" הוא התעצבן ונישק אותי שוב באגרסיביות הוא התחיל להוריד לי את התחתונים ותפס את ידי למעלה ביד אחת ככה שאני לא אוכל לנסות לעצור אותו הוא הוריד לעצמו את התחתונים הוא לא חיכה שניה ניסיתי לבעוט בו אבל ללא הצלחה הוא עלה לגמרי מעלי הפסקתי להשתולל הוא התחיל לעלות ולרדת הוא חייך "זה כיף נכון?נכון" הוא שאל והמשיך לעלות ולרדת הוא נישק אותי ניסיתי להשתחרר "עכשיו את תהיה שלי לתמיד" הוא אמר שהתנתק ממני "תרד ממני בבקשה תפסיק" אמרתי בעודי בוכה "היית צריכה לחשוב על זה קודם" הוא המשיך לעלות ולרדת במהירות
הוא נישק אותי שוב "את נהנית נכון?" שאל באכזריות "כואב לי ניק תרד ממני" אמרתי בבכי
"את יודעת מה עוד שניה אני מסיים פה ויורד ממך וזהו נגמר ואת תהיה חברה שלי"
"אתה אדם מגעיל,רד ממני" ניסיתי להעיף אותו בכל הכוח אבל הוא היה חזק יותר "הצילו" צרחתי הוא השתיק אותי בנשיקה ונשך לי את הלשון "תהיה בשקט או שאני אמשיך יותר" אמר בעצבים והמשיך לנשק אותי עלה וירד יותר במהירות כמה דקות וירד ממני "חכי שניה" הוא אמר וחזר להיות עלי ותפס את מכנסיו הוא הוציא משם חבל קטן וקשר לי את הרגלים לעמודים של המיטה "אוקי עכשיו אני יכול ללכת,אבל את לא מספרת לאף אחד זה ברור לך?אם תספרי אני אבוא עוד פעם" הוא הרים את ידו מהפה שלי "אתה מגעיל" הוא חייך "היה נחמד פעם הבאה נעשה אצלי,בלי שתתנגדי כל כך" הוא התלבש ויצא במהירות מהחדר לוקח מהשולחן את המפתח לבית ונעלם שמעתי אותו רץ החוצה ונועל את הבית.
שחררתי את הרגלים שלי בקושי כאב לי מאוד הלכתי באיטיות לדלת לוקחת מגבת בדרך והלכתי לאמבטיה מילאתי את המים ונשטפתי הרגשתי מלוכלכת,מגעיל,מושפלת,כואבת איך נתתי לו לעשות לי את זה? בחיים לא חשבתי שהוא יגיע לרמה הזאת.
הדלת נפתחה "קייסי את בסדר?" שאלה אמא "כן" עניתי וניסיתי להישמע אמינה היא סגרה את הדלת ויצאה הרגשתי בחילה איומה יצאתי מהשירותים והקאתי.
שבועיים אחרי זה
כמו כל בוקר בשבועיים האחרונים אני מקיאה הולכת לבית הספר מתחמקת מניק חוזרת הביתה עונה לאמא שלי שהכול בסדר ושאני סתם מקיאה ומסתגרת בחדר עד ליום למחרת.
אמא באותו אחר הצהרים יצאה עם דניס לבית קפה ואני וריילי נשארנו בבית לבד.
**בבית קפה**
"את יודעת אולי מה קורה עם קייסי?"
"את יודעת אולי מה קורה עם ניק?" הן שאלו באותו הזמן
"לא,מה יש לה?"
"היא מקיאה כל בוקר,בדיכאון,מסתגרת בחדר,אוכלת הרבה יותר"
"משהו לא מסתדר לי טוב"
"למה לא?מה יש לניק?"
"הוא אמר לי שמה שמטריד אותו זה שחבר שלו אנס מישהי רק כי היא לא אהבה אותו ולא הסכימה להיות חברה שלו והוא מתחרט וזה מפריע לו"
"את חושבת שזה קשור אולי?"
"ניק וקייסי ביחד?פחח את יודעת שקייסי לא מסכימה בכלל לדבר איתו"
"אני יודעת שקייסי לא אוהבת אותו אני שומעת קיטורים כל הזמן על כמה שהוא מציק לה"
"מה אני יעשה עם הילד הזה?,הוא שובב כל כך"
"את באמת בטוחה שאין קשר?"
"למה פתאום אני לא בטוחה בזה כל כך?"
"תבדקי את זה"
שיחה של איילין:
"הלו" ענה ריילי "חמודי אתה יכול לבדוק עם קייסי אולי מה קרה בינה לבין ניק?"
"בטח אמא,מה את לחוצה?"
"אם זה נכון,אתה תבין"
"אני הולך ביי"
"ביי,תודה" הוא ניתק הלכתי והתיישבתי בחזרה בשולחן דניס חזרה שניה אחרי
השיחה של דניס:
"הלו" נשמע קולו של קווין "קווין מתוק תלך בבקשה לדבר עם ניק ותברר מה קרה בינו לבין קייסי"
"מה הלחץ?"
"אם זה נכון,אתה תבין לבד"
"טוב אני הולך ביי אמא"
"בי מתוק תודה"
"בבקשה" הוא ניתק וחזרתי לשולחן.
"דיברתי עם קווין הוא יבדוק"
"אני דיברתי עם ריילי,את חושבת שהם באמת עשו את זה?שניק באמת עשה את זה?הוא ילד טוב מידי"
"תמיד שהוא מתחיל עם חבר שלי עשה ככה,חבר שלי צריך עזרה זה בעצם הוא והוא לא יודע איך לבקש עזרה,אני מקווה שזה הפעם לא נכון"
"את חושבת שהיא באמת נאנסה?"
"אני לא יודעת אבל את מתארת לי פה התחלת הריון"
"הילדה שלי,הילדה הקטנה שלי,היא רק בת 15 יש לה עוד כל כך הרבה דברים לעשות בחיים לפני שתהפוך לאמא" אמרה איילין בדאגה
"היא לא,בואי לא נקפוץ למסקנות סתם,בטח היא סתם עכשיו בגלל כל חילוף ההורמונים דיכאון חולף" אמרה דניס וניסתה לחזק את חברתה שנראתה שבורה ובדרך ניסתה לשכנע את עצמה שהפעם ניק השתמש במובן חבר ובאמת התכוון לחבר.
**אצל ריילי וקייסי**
"אני יכול להיכנס?" "מי זה?" שאלה קייסי בפחד "זה אני ריילי"
"אה,אתה יכול להיכנס"
"תודה,מה קורה איתך לאחרונה?איפה אחותי?"
"כלום אני בסדר"
"אני מכיר אותך יותר מידי טוב בשביל לדעת שמשהו קרה,אני רוצה שתספרי לי הכול מישהו מציק לך?"
"לא,כלום,אני יספר לך טוב מרוצה?" היא נשברה שאחיה הסתכל עליה במבט לא מאמין למילה
"כן"
"ניק בא אלי ואמר שהוא אוהב אותי ורצה שאני יהיה חברה שלו ושסירבתי הוא התעצבן ואמר שאם אני לא יסכים הוא יאנוס אותי ולא הסכמתי והנה הוא אנס אותי והשביע אותי שאני לא יספר ואם לא הוא יעשה את זה עוד פעם"
"אני לא מאמין הוא הגזים לגמרי,אני הולך עכשיו להרוג אותו"
"עזוב,לא צריך להתייחס לאנשים כאלה"
"מה עזוב,את מקיאה כל בוקר נכון?"
"כן"
"עשית בדיקת הריון?"
"לא,אני לא רוצה גם לעשות אני מפחדת"
"את חייבת,קייסי את כנראה בהריון את מבינה מה את אומרת בכלל?"
"אני מבינה מספיק טוב לדעת שיכול להיות שאני בהריון ממישהו שאני שונאת"
**השיחה אצל קווין וניק**
"אני יכול לדבר איתך?"
"תעשה מה שבא לך מדינה חופשית לא?"
"מה קרה לך בשבועיים האחרונים?"
"סתם"
"גם אם לא הייתי מכיר אותך הייתי יכול להגיד שאתה מרוסק,בדיכאון,עצוב.."
"בסדר,בסדר הבנתי לא צריך להמשיך" קטע אותו ניק בעצבים
"עכשיו תספר לי מה קרה?"
"הייתי אידיוט ושכנעתי מישהי לעשות משהו בניגוד לרצונה"
"והמשהו הזה הוא...?"
"לשכב איתי?"
"אתה מה?"
"אנסתי את קייסי כי היא לא הסכימה להיות חברה שלי?" שאל ניק בקול מפוחד
"אתה צוחק עלי נכון?"
"הלוואי והייתי יכול להגיד לך שזאת בדיחה"
"אתה מטומטם אתה יודע?"
"תודה על התמיכה אחי,מספיק קשה לי גם ככה"
"כן,כי אנסת מישהי אתה מבין מה אתה אומר?רגע היא לא בהריון נכון?"
"אני לא יודע היא מתחמקת ממני כבר שבועיים"
"איך אנחנו מספרים את זה לאמא?"
"אנחנו לא מספרים"
"ניק,אמא שלחה אותי לדבר איתך כדי לדעת מה קרה בינך לגבי קייסי,אתה מבין היא ואיילין ביחד עכשיו"
"אני בצרות נכון?"
"הרבה יותר מזה אחי,אמא תרצח אותך אם היא לא בהריון אם היא כן היא תענה אותך ותשאיר אותך בחיים כדי שתגדל את הילד שלך שאתה עוד בן 15 "
"למה עשיתי את זה?למה?היא אמרה שהיא לא רוצה להיות חברה שלי,שהיא לא אוהבת אותי ואני אנסתי אותה למה?למה?"
***בחזרה לקייסי וריילי***
"את בטוחה שאת בהריון?"
"אני מקיאה כל בוקר,יש לי תיאבון פתאום,ואני לא נלחצת כל כך אני לא מצליחה להילחץ מה זה מסביר?"
"אוקי את פונה עכשיו לאמא ומספרת לה הכול"
"לא הוא יבוא שוב לא"
"אמא שלחה אותי לבדוק מה קרה בניכם,היא עם דניס היא בטח יודעת שמשהו קרה"
"מה זה יעזור אם אני יספר לה?"
"היא תטפל בזה,אני לא יודע אני רק בן 17 מאיפה לי?"
"ואני רק בת 15 מה אני אמורה לעשות?"
"תתקשרי לאמא עכשיו" לקחתי את הטלפון וחייגתי אליה
**וחוזרים לקווין וניק**
"תתקשר לאמא,תספר לה שטעית אני מקווה שתצא בחיים מזה"
"אתה מאוד עוזר לי"
"רק תתקשר בסדר?תתקשר עכשיו" לקחתי את הטלפון וחייגתי אליה.
**אצל האימהות**
"או יש לי טלפון,זה מהבית" אמרה איילין וענתה
"גם לי יש,גם זה מהבית" אמרה דניס וענתה
"אמא אני חייב/ת לספר לך משהו" אמרו ילדיהן קייסי לאיילין וניק לדניס
"מה יש מותק?" שאלו שתי האימהות באותו הזמן
"אמא את יכולה לבוא בבקשה אנחנו צריכים/צריכות לדבר" אמרו הילדים שוב
"אני כבר באה" אמרה כל אחת מהאימהות וניתקה
"חח הם מתואמים אלה" אמרה איילין
"כן,אני חושבת שנצליח להשיג מידע על מה שקרה בכל מקרה"
"אני מקווה,נעדכן אחת את השני קבענו?"
"קבענו,אני אדבר איתך בערב" אמרה דניס וקמה
"להתראות" אמרה איילין הן השאירו כסף על השולחן והלכו במהירות למכוניות של כל אחת מהן.
**אצל ניק**
אמא הגיעה ונכנסה לחדר שלי היא חיכתה שאני אדבר "אני רוצה לספר לך משהו" אמרתי לבסוף
"מה יש חמודי?מה עובר עליך לאחרונה?"
"אני..אני.."
אני מקווה שתהנו...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
