היום,לראשונה הבנתי,מה קורה שהחיים מתנפצים לך מול העיניים.
איך אתה חי לך בשלווה מוחלטת, וכל העולם קורס.
היום זה קרה לחברה שלי.
נשארתי היום בבית,אפשר לומר שלא היה לי כוח להוציא את הגופה שלי החוצה מהמיטה,
בזמן שאני נמנמתי לי,חברה שלי,עברה חוויה ששינתה לה את כל החיים.
חוויה שיכולה להשאיר צלקת לכל החיים.
אני לא חושבת שזה הזמן או המקום לפתוח הכל
כי אני מכבדת אותה, ואת הפרטיות שלה,מה שאני כן יכולה לומר,זה לדעת לפקוח עיניים
ולדעת להזעיק עזרה גם מתי שהגוף שלך קופא מרוב פחד ולא יכול להזיז את עצמו ולהוציא מילה לעזרה.

אני הקדשתי לה היום את השיר הזה,ואני אפרסם אותו גם לכם.