אהבה אסורה

למטה!

צפצוף המכשירים נשמע כל כך מוכר.

קיוותי שאני באותו מצב של פרנקי,התאום שלי,גוססת.

פתחתי את עייני החדר היה ריק.

"התועררת!"אמר מישהו שהיה ממש דומה לפרנקי,"נתנאל ודניאל בדיוק הלכו"

התנשמתי בכבדות,"אני חולמת?"

"מה?"אמר בטון מבולבל.

התחלתי לבכות.

"הקול שלך כל כך השתנה!"אמרתי בבכי,"התגעגענו!"

"את בסדר?"שאל.

"כן,כן!"אמרתי וחייכתי,"באת לקחת אותי או חזרת?מה קרה?"

"מי את חושבת שאני?"

"פרנקי!"אמרתי בהתרגשות.

הושטתי את ידי לחיבוק אבל הוא יצא מהחדר.

הסחורחרת חזרה ונרדמתי.

*******************************************************************

התעוררתי למחרת שנית.

"מה קרה?"שאלתי את אבא שישב לידי והחזיק לי את היד.

"התעלפת שלשום"הוא ענה.

"איפה נתנאל?"שאלתי,"הוא לא בא?"

"עכשיו לילה הוא הלך לפני זמן מה."ענה,"דאגנו לך"

"מי זה 'דאגנו'?"

"אני ואמא"אמר,"כשהתקשרו אלינו היינו בדיוק בחופשה בסן-דיאגו חטפתי את הטיסה הראשונה"

"למה לא הודעתם לי?"שאלתי"לא רציתם לבקר אותי נכון?"

אבא שתק.

"טוב אני רוצה שתלך!"צעקתי.

"מה?"

"תחזור מחר בצהריים!ראית שהתעוררתי"אמרתי.

"טוב ביי"אמר ונישק אותי.

נרדמתי עוד פעם.

בחיים שלי לא ישנתי כל כך הרבה,פשוט לא היו לי יותר כוחות,התפרקתי בשבוע הזה.

********************************************************

הרגשתי שמישהו משחק לי בשיער.

לא היה לי כוח לפתוח את העיינים פשוט המשכתי לסגור אותם.

"את רצה די מהר את יודעת?"אמר קול מוכר וצחק.

לא הצלחתי להזכר מי זה.

"את מחרפנת אותי,את כל כך יפה,שונה."אמר הקול,"השער שלך,העיינים שלך,הצחוק שלך"

מי שמע אותי צוחקת חוץ מהמשפחה ונתנאל?וזה ממש לא הם!

"נתנאל דיבר איתי זה בסדר"אמר והמשיך לשחק בשער שלי.

"דניאל?"שאלתי ופתחתי את עייני לאט.

הוא ישב על הכיסא שיחק בפלאפון שלו ניסה לגרום לי לחשוב שדמיינתי.

"אל תגרום לי לחשוב אני הוזה!"צעקתי.

"מה?"הוא שאל בשיא התמימות והרים את מבטו אלי.

"אני לא רוצה לחשוב שדמיינתי הכל שאני משוגעת"אמרתי בבכי,"שדמיינתי את פרנקי"

הוא כבר לא הבין על מי אני מדברת.

"פרנקי היה פה כשהתעוררתי."ניסתי להסביר.

"זה היה אדם מהלהקה שלי"אמר.

"לא,לא,לא!"לא הסכמתי להשלים עם זה.

רופא גבוה ושזוף נכנס לחדר.

"אני רוצה לעשות לך כמה בדיקות נורמליות"אמר הרופא ואני חייכתי.

הוא בדק בדיקות רגילות-שמיעה,ראיה,אם חטפתי זעזוע מוח וכו'...

"אתה יודעת את סיבת העילפון?"שאלתי.

"למה את שואלת?"הוא שאל,"את יודעת למה"

שתקתי.

"אני עוד חצי שעה אספר לאבא שלך"אמר ברשמיות והלך.

נתנאל נכנס לחדר.

"העלמת ראיות?"שאלתי אותו כשנכנס.

"כן"אמר ודיקלם מקומות בחדר שלי.

"אתה לא פנית במגירה לבנים שלי!"אמרתי בלחץ.

"נו בחייאת אבא שלך לא יחטט שם"אמר.

"נקווה"מלמלתי.

*******************************

ראיתי טלויזיה עם נתנאל.

שנינו היינו לחוצים ולא דיברנו.

"נתנאל צא בבקשה!"אמר אבא שלי.

"כן אבא?"שאלתי

"את מעשנת!"הוא צעק.

"יודע מה?נכון!"אמרתי,"אני מעשנת מהדיכאון סבבה?"

"באמת?"

"כן"

"את חולה בסרטן!"הוא צעק.

1.ההפרדות זה בין הימים

2.המנוים יקבלו ספוילרים

"זה כל מה שאת אוכלת?"שאל נתנאל.

"כן הם צריכים להתחשב בצמחונים"עניתי.

הוא צחק והתיישב ליד השולחן.

הרבה אנשים נעצו בנו מבטים.

דניאל ועוד שני בחורים התיישבו בשולחן מלפנינו,"אתה רואה הוא לא שם עלי?"אמרתי.

"זה הדניאל?!"הוא היה המום.

הנהנתי ושתיתי.

"את מודעת לזה שהוא והאלה שאיתו יש להם להקת בנים מפורסמת!"הוא התלהב.

נחנקתי והתחלתי להשתעל,"נראה לי את הבן היחיד שמעריץ אותם!"

הוא נעלב והתחיל לאכול.

******

"דניאל!"שמעתי קול צווחני מוכר מלפני,ליד השולחן של דניאל.

זאת הייתה מייגן השותפה שלי.

מייגן הייתה אחת הבנות הכי מקובלות בפניימיה האמת מייגן לא הייתה משהו מיוחד שאני חושבת שבנים אוהבים.

היו לה עיינים ירוקות ושער שחור לא גלי ולא חלק ארוך ומלא,היו לה המון נמשים בפרצוף וגם פצעי בגרות שאת זה רק אני ידעתי.

"אנחנו מכירים?"אמר דניאל.

"אני השותפה של אמנדה"אמרה בחיוך ענק והתיישבה לידו בלי לשאול.

"זה שולחן v.i.p"אמר בצחוק אחד הבחורים שהיו עם דניאל בלהקה.

דניאל והבחור השני צחקו.

******

"זה דרייק הוא לא הבדרן בדר"כ"אמר נתנאל בחיוך.

*****

"נכון בגלל זה אני מזהה אותך"אמר דניאל,"זרקי עלי כמה מילים טובות"

"יש בניכם משהו רציני?!"אמרה מייגן בטון מזויף של הלם.

"למה שלא יהיה?"אמר דניאל.

אני ונתנאל ישבנו משעושעים מהריב.

"למה לא?!אתה צוחק?!"אמרה מייגן וחייכה,"היא לסבית!"צעקה.

כל המבטים הופנו אלי.

ישבתי עם פה פעור,המילים הידדו בראשי.

"מה?!"אמר דניאל,"אין מצב"

"שאל את מי שאתה רוצה"אמרה מייגן

רצתי בבכי החוצה.

"כל הכבוד!"צעק נתנאל בטון מלגלגל.

למה ממנה אני דווקא נפגעת אם כולם ככה מכנים אותי?

בקושי בכיתי פה ניסתי להיות חזקה עכשיו הכל יצא זה עשה הרגשה טובה..

יצאתי החוצה למדשאה הענקית שהייתה בין בנייני הלימודים לבנייני המגורים.

חייכתי ונעצרתי במקום.

"נמאס!"מלמלתי לשמיים,"אני שונאת אותך!"צרחתי.

שמעתי את נתנאל רץ עם עוד מישהו.

"היית צריך לקחת אותי!לא אותו!היו לו חיים יותר טובים משלי!"צעקתי לשמיים.

היו לי סחרוחרות לא הרגשתי כלום חוץ מהראש שלי נחבט בבטון.