בכי, דמעות, יללות ויבבות למי לא קורה דבר כזה לפחות פעם בכמה זמן.
ניפגעתי הרבה מבנים, נישבר לי הלב כמה וכמה פעמים מאנשים שלצערי הבאתי להם יותר מצאנס אחד והם איכזבו-אז בכיתי.
כשאני צוחקת יותר מידי-אני בוכה.
כשאני עצובה, פגועה, כועסת- אני בוכה.
אני לא יכולה להישתלת על עצמי ופשוט מתחילה לבכות , הבכי משחרר ומחזק אותי, נותן לי זמן להרגע לחשוב על הכל ולצאת לדרך חדשה.
לפעמים כשאין לי מה להגיד אני פשוט בוכה, אפילו סתם מעייפות או משיר עצוב. ליפעמים הסרט או הסדרה מרגשים אותי יותר מידי.
כן אני בחורה כן אני רגישה אבל דמעות זה לא אומר שאני צומי או שאני דרמה קווין , הדמעות זה כמו מילים שלא יכולות להיאמר, מילים שאין לי עומץ להגיד.
לפעמים אני ככ מפחדת מהתגובה למה שאני יגיד או שאני רוצה להגיד משהו ולא יכולה להוציא את זה מהבטן אני מתחילה לבכות, לפעמים הדמעות לא ניראות לעיין , לפעמיים הדמעות נכנסות לי ללב וזה עוד יותר גרוע, כל דימעה היא כמו סדק קטן בלב,
בפעם הראשונה שזה קרה חשבתי שזה כמו מתנה שככה אני לא חייבת להראות לכולם מה אני מרגישה, וזה פשוט היצטבר בתוכי, כל הכאב העצב האכזבה הכעס השינאה וכמו בלון שיש בו יותר מידי אוויר היתפוצצתי, הלב שלי לא יכל לעמוד בזה יותר אז השנה החלטתי שאני מפסיקה, השנה אף אחד לא יפגע בי ועם כן אני יוציא הכל החוצה שכולם יראו שיש לי רגשות. כבר בתחילת שנה שוב זה קרה ניפגעתי ממנו ככ שלא יכולתי כבר ליבכות, אז הדמעות חזרו להגיע ללב, אחר כך חיזקתי את עצמי ופשוט הפכתי לאחרת, יותר פתוחה וזורמת יותר קלילה , התחלתי לא להיתיחס לכל דבר שאומרים
באמת שחשבתי שזה לא יקרה לי יותר הדמעות של הלב אבל לפעמים זה חוזר אלי ומנסה לפורר את הלב שהידבקתי.
הרי עברתי כבר את הדברים הכי גרועים שיכלתי לעבור, נשבר לי הלב, ירדו עלי, קיללו אותי, רבתי עם אנשים שהייתי בטוחה שיהיו חברים שלי לתמיד, אמרו לי מול הפנים דברים שלו חלמתי שיגידו ואמרו עלי גם מאחורי הגב דברים שאני לא ידע, נכשלתי באינספור מבחנים ואיכזבתי את ההורים. שיקמתי את עצמי שוב ושוב ושוב, לימדתי את הדמעות שלי לצאת החוצה ולא לטפטף לי לתוך הלב. אבל לפעמים כשעובר עלי יום רע או שאני ניזכרת באותם אנשים שאהבתי ואיכזבו אותי או כשאני חושבת על אנשים שנמצאים בחיים שלי עכשיו ומבינה ששום דבר זה לא לנצח, ברגעים האלה רגע ליפני שאני הולכת לישון אני נשברת ושוב הדמעות האלה , הדמעות הכי כואבות ואמיתיות לאט לאט מיתרסקות לי לתוך הלב ומראות ששום דבר לא הישתנה בשנה הזאת, נישארתי אותה אחת פגוע ושברירית...
הדמעות והרגשות שלנו הם חלק מאיתנו , חלק מהאני האמיתי שלנו!
תישארו אצמכם ואל תתנו לשום דבר לשנות אותכם,
XOXO
~Queen A~
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Queen A