הארנב השובב

אחרי תקופה של התלהבות, תקופה שאני ולנה היינו נפגשים כל כמה ימים בעיקר בשביל סקס, חילחלה לתובי ההבנה שאם זה רק זיונים ולא

מעבר לזה- זה לא יחזיק מעמד יותר מידי זמן . במשך תקופה שמרתי עם לנה את היחסים על אש נמוכה, כי בכל זאת לא רציתי לוותר

לגמרי על סקס.

הקשר עם לנה הסתיים ברגע  שמיטל (שם בדוי) נכנסה לתמונה. מיטל הייתה קטנה ממני בשנה, אך לא נראה לי שלמישהו בשכבה בבית

הספר היה ספק לגבייה. אחת הבנות המדהימות של בית הספר. מטר ושבעים של גוף שזוף, רגליים ארוכות ודקות, ישבן שרוב הגברים לא

היו יכולים שלא לנעוץ בו מבטים בזמן שהיא הייתה עוברת עם מכנסי הטייץ שלה בשבילי בית הספר. אף פעם לא היה לי את האומץ לגשת אלייה,

ולדבר איתה.  תמיד חשבתי שהיא אפילו לא תסתכל לכיווני.

באחד מערבי הקיץ נשארתי לתיגבור בכיתה. עייף ושבוז חיכיתי בתחנה כדי לנסוע כבר הביתה. עליתי לאוטובוס שהיה מלא בחיילים, ושנייה אחרי

היא הגיע בריצה, מיטל.  האוטובוס לא היה מלא, אך היא התיישבה ליידי. לי לקח זמן לעכל את זה שהיא בחרה דווקא להתיישב ליידי,

אך היא ישר התחילה לדבר. בהתחלה היא קצת דובבה אותי, כי אני קצת ביישן, אבל אחרי  כמה דקות - השיחה כבר קלחה לה.

סיפרה לי על כל הטמבלים מהשכבה שלה שמנסים להתחיל איתה, וכמה אין לה כח לילדותיות שלהם.  וההתעניינות שלה בי ובחיים שלי עוד

יותר הפתיעה אותי. היא ירדה מהאוטובוס הרבה לפני. לא התלחתי להפסיק לחשוב עלייה אחר כך. אחרי כמה ימים של מחשבות עלייה ואוננות

שהסתכמה במחשבות עלייה בלבד, החלטתי לעשות מעשה. השגתי את המספר שלה. לקחו עוד כמה ימים עד שעזרתי אומץ להתקשר.

היא הייתה מופתעת ושמחה לקבל ממני את השיחה. היינו מדברים כמעט כל ערב במשך איזה שבוע, והחטתי להזמין אותה לאיזה מופע

שהיה בסוף השבוע בקיבוץ.

לא היה לה רישיון, והיא ועוד כמה חברות הצליחו לשכנע את אחד האחים שיסיע אותן. היא הייתה זוהרת מתמיד. גופייה עם מחשוף נדיב,

וחצאית קצרה שהוציאה אותי מדעתי. אני הייתי כבר אחרי כמה בירות (ידעתי שרק ככה אני אעשה משהו בהמשך), והיא גם שתתה לא מעט

באותו ערב. לקראת סוף ההופעה הצעתי לה לצאת לטיול קצר. טיילנו בשבילים והגענו לגן המשחקים של הקיבוץ. התיישבנו על הנדנדה הגדולה

והמשכנו לדבר. אחרי שעה הצעתי לה לחזור למסיבה, והיא אמרה שהיא לא ממהרת ודווקא נחמד לה. לי היה ברור  שאם היא לא תעשה

את הצעד הראשון, אז כלום לא יקרה. היא הדביקה לי נשיקה שכנראה לא אשכח אף פעם. כמה דקות של החלפת נוזלים הדדית, והיה

נדמה שהזמן נעצר. ידעתי שיש לי משהו מיוחד בין הידיים שאני ממש לא הולך לוותר עליו בקלות.

בהמשך התברר לי שהיתה סיבה טובה לכך שלא ויתרתי עלייה.

אם יש מישהו שמעניין אותו  לשמוע את ההמשך, מוזמנים להגיב. שאני אדע שאני לא כותב רק לעצמי:-)