21.2 היום היינו אמורים להיות 4 שנים ביחד,שישית מהחיים שלי.
את היום שלי התחלתי עם גבר אחר, זה שכבר נמצא שם כבר 5 חודשים וקצת,
הגבר שנותן לי להיות יותר אני, והתאהב בשיגעונות שלי, שגורם לי לקום בבוקר יותר רגועה
ולקבל גם את הימים הכי מסריחים שאני יודעת שיש לי אותו בסוף היום.
לפני כמה ימים הבנתי משהו, הבנתי עלינו משהו.
קמתי איתך בבוקר מתוסכלת מעבודה ומעצמי ומחוסר הכישורים שלי למצוא משהו נורמלי
ואז העצבים התחילו וכל מה שהיה מסביב לא היה טוב, והכל פשוט התבלגן ונכנסתי למערבולת הזאת
ואתה הייתה סבלני ושתקת והוצאתי אותי ממנה כי ידעת שזה רגעי
ואז נפל לי האסימון על האקס, על שלוש שנים של עצבים, הוא גרם לי להרגיש פחות, הוא פחות האמין בי
פחות האמין בכישורים שלי ובמה שאני יכולה להשיג ולעשות, פחות האמין בי ממה שהגבר שלי מאמין בי
והרי מי לא רוצה להיות עם גבר שיאמין בה?
אז היום בבוקר קמתי עם גבר אחר שעוד מעט אני אחגוג איתו חצי שנה של אהבה, של אושר ושל חיבור מדהים
ולא אחגוג איתך את ה4 שנים שלנו שלעולם לא יקרו.
כי למדתי להעריך את עצמי יותר ולהאמין שמגיע לי יותר ושאני יכולה להשיג יותר.