סימנים של פריחה...

ברלין 23.9

פעם הייתי כותבת עליך כי התגעגעתי, כי קיוויתי שיום אחד תקרא את הכל ותחייך שלא שכחתי,

שנהיה שוב ביחד, שהצדק שלי ינצח.

והזמן עבר והפסקתי לכתוב ומידי פעם הגיע לו געגוע, כמו היום הזה שעברתי דירה, שהגעתי להתחלה חדשה

וראיתי אותך והלב שלי היה על 300 וכל הגוף כאב לי ורציתי לצרוח ונתתי לגעגוע להגיע וגם שחררתי שיכלתי

ואט אט הוא עבר לו והתקטן והפסיק לבקר אותי לעיתים תכופות והיום הגעגוע תפס אותי בברלין, טסתי רחוק כדי שהוא שוב ימצא אותי

עברתי ליד חנות טיסנים, דמיינתי אותך מתלהב ממנה כמו ילד בחנות ממתקים וחייכתי, נזכרתי בך והגוף לא כאב ולא הרגשתי שכל הגוף שלי מתקפל

הבנתי שהגעגוע תמיד יגיע רק שעכשיו הוא סוף כל סוף גורם לי לחייך :)