בכתיבה חופשית
כי ראיתי את דרכי נעלמת ביער סבוך, בין קירות חורשים
ובתוך האדמה המדממת רגלי ננעצות היכו שורשים |
| 3/2007
סוף עונת הנדודים
הגיע הקץ על עונת הנדודים.
סרקתי ותרתי את הארץ אחרי תשובות, תשובות לשאלות שמציגות בפני העתיד, עתיד שעדיין אין לי מושג מה יעלה בחלקו ולו במעט.
ניצלתי את התעודת לוחם למעשים טובים אחרונים- לפחות לי, מבחינה כלכלית, ביקרתי בשבועות האחורנים חברים בקריית אתא, חיפה וזכרון יעקב, גם בתל אביב ביקרתי אבל בשביל זה לא צריך לא רכבת ולא אוטובוס כשאתה לוקח את האוטו מהחנייה... ניסיתי למצוא תשובות לשאלות שלא יודע אם הן בכלל קיימות, חיפשתי סיפורים מעניינים, עצות ומעשים שיתנו לי מושג מה לעשות ביום שאחרי ה-19 במרץ הוא יום שני הקרוב.
אחד השתחרר לפני חמש חודש והופתע לשמוע שכבר עברו חמישה חודשים מאז שהשתחרר- בינתיים הוא הספיק לא למצוא עבודה ולעשות פסיכומטרי, להעלות הצגה עם חברים בתיכון המקומי, להתקרב לדת ולצאת למסע על שביל ישראל.
אחר השתחרר לפני ארבעה חודשים וניגש ישר לעבוד כצבע אך משהבין כי זה לא בשבילו הוא עבר למלצר במסעדה ברמת החייל, קנה אוטו סובארו אימפרזה משנת 2001 ועדיין אין לו מושג לגבי פסיכו או לגבי יעד נסיעה סופי אי שם בתוך שנה מעכשיו, הוא יודע שהוא רוצה ללמוד הנדסה אך לפני זה הוא חייב לסרוק את הגלובוס.
עוד אחד הספיק לעשות פסיכו' על חשבון צהל בזמן שהחלים ממחלה, ותוך ימים מהרגע שהשתחרר באוקטובר האחרון ניגש ללמוד משפטים, הוא יודע כי הוא בחר נכון רק שלפעמים עולים בו ספקות והוא תוהה אם מיהר מדי.
האחרון זלח לו מול האייסיקיו חודשיים בטרם החליט שהוא צריך לעבוד ולבסוף מצא לו עבודה כמאבטח בשכר מינימום לרוב, ביתר הזמן, כמו שהוא אומר, הוא חי בתוך התחת של חברה שלו...
כל אלו הספיקו לעשות דברים שונים, חברי שמשתחררים עימי- חלקם נרשמו לשיפור בגרויות, חלקם עשו פסיכו' בזמן הצבא וחלקם מצאו כבר איזו עבודה להעביר בה כמה שעות ביום או בלילה ולהרוויח כסף לטיול לדרום אמריקה ויש גם כאלו שעוד לא החליטו- כמוני.
בדרך חזרה הבייתה ברכבת מאותו מסע צפונה- הרגשתי מיצוי שלו, מיצוי אותו הרגשתי כבר בשיחה האחרונה שקיימתי, אולי מיצוי ששולח אותי להפסיק לשאול שאלות לעת עתה ולמצוא את אותן תשובות אחרן סרקתי באותה עת, אני מרגיש צורך להתכנס בעצמי ולהעלות מספר דרכים מקובלות יותר ופחות ואולי לא לתכנן רחוק ופשוט לזרום עם הזרם- רחוק,רחוק.
רעיונות עלו והתווספו לרשימת העשה ואל תעשה, ישנם כאלו שאני יותר ממעודד לעשותם וישנם כאלה שליבי אינו שלם עימם, עדיין איני יודע מה מחכה לי ביום שאחרי ה-19 במרץ, רציתי לומר שמחכה לי הכל חוץ מצבא אך אני ישקר לעצמי כי גם אני חלק מצבא המילואים העתידי ואף אחד לא הבטיח לי שבקיץ הקרוב לא תפרוץ מלחמה ואם לא בקיץ הקרוב אז בפעם אחרת.
טופס טיולים יוצא לאזרחות מחר (ה-18) בגדוד. הקץ לנשק. הקץ לשירות הסדיר- תחי האזרחות!
סתם אחד.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
