בכתיבה חופשית
כי ראיתי את דרכי נעלמת ביער סבוך, בין קירות חורשים
ובתוך האדמה המדממת רגלי ננעצות היכו שורשים |
| 5/2007
העיקר הבריאות
עדיין לא עושה דבר וכבר לא עם חיוך על הפנים.
זה עבר את הגבול שהצבתי לעצמי ואז זה התחיל להציק,
אנשים תוהים "למה אתה לא עושה משהו עם עצמך?", ובשלב הזה הם כבר צודקים,
המיאוס נהפך ללא נוח.
אבל לך תסביר לכל אחד שכרגע אתה יותר ממשוחרר מצהל, אתה למעשה סוג של פצוע צהל כל-כך קל, עד שאף אחד לא רואה.
איכנשהו (כשמתישהו מתייצב על תקן סוף ספטמבר 2006) הצלחת ברוב חוכמה לדפוק לעצמך את הרגל לפחות עד סוף הקריירה הצבאית, אומנם יצאת מורווח עם איזה חודש גימלים ועוד ימבה בתים אבל הפסדת את החופש שלך, האזרחות.
אתה קובע תור לאורטופד ששולח אותך לבדיקות ולכשהן חוזרות אתה מחכה לתור לאותו אורטופד בשנית כדי שיישב מול הבדיקות ויגיד שהוא ציפה ליותר אם כי הוא בטוח שיש לך משהו, בדרכו הייחודית הוא פותר את בעיותייך בכדורים, "הזולים או היקרים?" הוא שואל, וזה לא שאתה חוסך אבל אתה שואל "מה ההבדל בין השניים?" והוא עונה "אותו דבר", ומכאן התשובה ברורה מאליו, ואם אין די בזה, אתה יוצא לא מרוצה, אחרי שאתה משקיע מאז השחרור ומדי יום מקיים את מיטב תרגילי הפיזוטרפייה באופן עצמאי כמו שהפיזוטרפיסט שלך רצה שתעשה בצבא (בין משמרת לילה אחת לשנייה כשגשם ובוץ בחוץ ובמכולת מגורים... זאת מכולת מגורים ולא חדר כושר) אתה מפעיל את הספק האישי שלך בקשר לכדורים ומרים צלצול לקבוע תור לאורטופד אחר שהורייך מכירים בדיעבד ועזר לך שהיית בכיתה ו', אולי יהיה לו את הטיפול הנכון לפציינטים שהם לא כל פציינט שעובר בחלון הראווה, ואתה יודע שלא די בכך שתראה רופא נוסף עד שתפגש עם הפיזוטרפיסט המי יודע כמה מאז שנפצעת, רק הפעם באופן פרטי, אולי הוא יביא גאולה עלייך ועל עם ישראל וישלוף איזה שפן מהכובע שמערכת הבריאות הציבורית לא הצליחה למצוא במגירות מאז ספטמבר 2006 שהמתמחה באורטופדיה אמר לך "תיישר את הרגל" תוך שהוא מפעיל לחץ ואתה צועק "אני לא יכול!!!".
בין תור אחד לאורטופד לשני, אתה נזכר להתעסק עם שיני הבינה שלך ולעקור את כל הארבע בתוך פחות מחודש, ככה זה שהגנים שקיבלת מהורייך דפוקים מן הייסוד ואין דבר שתוכל לעשות נגד זה, לעיתים על אנטיביוטיקה ולעיתים על משכח כאבים אחד או שלושה אתה מעביר זמן מול המחשב בבית או מול הDVD החדש שקנית ומעביר את הזמן עד שתוכל לצאת מהבית ולדבר כמו בן אדם שלא עקרו לו זה עתה ארבע שיניים בצורה ברוטאלית ויכול לעקל יותר מיופל'ה, גבינות, גלידה ופירה.
אז כמו שאמרתי, עדיין לא עושה כלום וכבר לא מרוצה, מחפש עניין חדש ולא מוצא... זה מה שאני עושה בימים אלו, ואתם?
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
