בכתיבה חופשית כי ראיתי את דרכי נעלמת ביער סבוך, בין קירות חורשים
ובתוך האדמה המדממת רגלי ננעצות היכו שורשים |
| 4/2008
מאז הצטלבו דרכינו באחרונה ופתאום עבר זמן רב מאז הצטלבו דרכינו בפעם האחרונה...
מזה שנה ומשהו לא בצבא ולא מוצא בבלוג הזה כאזון קשבת בצורת קונכייה קטנה שבה אני יכול להוציא את כל האי צדק החוצה ולחזור מחויך אך בערך ביום ראשון המשביז, החיים החלו לחלוף יום-יום לאיטו ולא שבוע שבוע או שבועיים שבועיים כמו אז, כל יום אוחז בחובו עוד צעד בדרך למטרות שהצבתי לעצמי השנה.
יש היריעו ויחזקו אותי בטענה ששאני מציב לעצמי מטרות ועושה הכל כדי לחתור ולקיימן ואילו אחרים יאמרו כי כל שאני עושה זה להתנהג כמו כל תייר ממוצע בצרפת- ולסמןן וי על האייפל, ו-וי על שער הניצחון ו-וי... הבנתם, לא?!
לא. אינני מסמן וויים!
אני נמצא באמצע הדרך למטרות הקטנות-גדולות שהצבתי לעצמי השנה עם חזרתי מחו"ל; הצלחתי לחסוך חלק גדול מהסכום הכספי שהצבתי על מנת לטוס באוקטובר לקובה, מקסיקו ודרום אמריקה ובמקביל אני לומד בקורס פסיכומטרי כאשר הבחינה נקבעה לתחילת יולי. מאז חזרתי סיימתי קורס פוטושופ שפתח לי חלון לגשת לכל מיני תפריטים לא מובנים באנגלית וכמו כן עברתי קורס ברמנים (אותו לעולם כנראה לא באמת אסיים...).
אני בדרכי לאנשהו, אולי קובה ואולי בואנוס איירס ואולי בדרך למשהו גדול יותר.
אני בדרך... ואלוהים גדול מה נמצא מעבר לפינה (האות ל'-מ' אולי ?!).
סתם~אחד.
| |
|