|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
כשאתה שותה, אפילו קצת
את הפוסט הזה אפשר וצריך לצרף לכל אותם פוסטים חסרי המהות,
אלו שאם לא היו פה- לא היה נגרם נזק ועצם זה שהם פה- לא מגלה דבר חדש; לא עלי ולא עליכם, הוא אינו מביא איתו ערך מוסף וגם לא תובנה, אחריו ואחרי הכל נתעורר לבוקר חדש ובעצם זה אותו הבוקר שהיה שם גם לפני.
בעיקר אני שותה בירה, לעיתים יש קידומת של צ'ייסר כמו ייגר וברנייגר, במסיבות אני מטבל בוודקה-רדבול ובצבא בעיקר שתיתי וודקה, מתאים את עצמי עם השתייה בהתאם למקום- זה ברור. יש את השלב הזה שלא שתית עוד הרבה כדי להשתכר ולהיצמד לבחורות שלא ראית אותם לפני יותר מעשר דקות מאחורה במסיבה (אני לא מגיע לרמות האלו, חבר טוב שלי כן) או אם את בחורה- לא עלית על הבר והתחלת לענטז בתנועות שכל היושבים לא מסירים עין ממך רק כדי לקבל איזה שוט וגם זה במקרה הטוב.
באזור האפור הזה שבין פיינט בירה לבין לך תדע- תלוי איך אתה מרגיש באותו היום (בחתונה של אחותי שתיתי לפחות 2 כוסות יין ועוד איזה עשר שוטים מסוגים שונים וזה לא הזיז לי. בכלל.), באזור הזה שבין לבין, אני לפחות, מתחיל לחשוב מחשבות קיומיות, חושף בפני עצמי את הרצונות הקיומיים הגדולים שלי באותו הרגע המדויק, מבטיח לעצמי מה אני יעשה עוד דקה ולא עשיתי מעולם, מתכנן בראייה של בחור שהגיע לתובנות משמעותיות בפעם הראשונה בחיו את העתיד החדש שהוא מתכנן לעצמו, עתיד כזה שהוא עוד לא חשב עליו ולא עשה דבר כדי לקיים משהו ממנו.
אני הוזה יותר שאני ככה, כנראה שכמה צ'אקרות נפתחות לי תוך כדי.
באוטו חזרה הבייתה, כשכבר המוזיקה היא רק גלגל"צ, אני מניח את הראש לאחור ושוקע במין תהומיות מוזרה, בדרך נזרקות מהחלון רוב-רובן של אותן תובנות משמעותיות שהיו ההבטחה שלי לעתיד טוב יותר, הן נדרסות מתחת לגלגלי המכונית שלא עוצרת לרגע, עד שהיא שבה הבייתה. בחזרה בבית הכל נראה אותו דבר, אני כבר שכחתי כמעט את הכל, אני מתפשט ומניח את הבגדים על הכיסא, מעיף מבט במחשב לרגע ומתכסה מתחת לפוך תוך שגלגלצ מתנגן ברקע (או אביתר בנאי), "כשאני יוצא מזה אני קונה מתנות לכולם...".
פוקח עיניים, השעון מראה לי שחצי יום כבר נשרף, הכל נראה איך שהשארתי,
בוקר טוב, סתם אחד.
| |
חברים אמיתיים
הסעתי את אחת הידידות שלי מהעבודה הבייתה, היה זה בלילה שלא הרגשתי עד שעה מאוחרת רצון לישון- אז חיפשתי תירוצים להישאר ער עד שתבוא העייפות, באיזשהו שלב בשיחה היא שאלה אותי:
"אם היית תקוע, לצורך העניין נגיד שבכביש הערבה, סמוך לים המלח, לאילו חברים היית מרים טלפון ויודע שבלי שום ספק- הם יבואו לקחת אותך? וזה לא משנה מה הם עושים עכשיו ומה השעה ואם יש או אין להם רישיון בכלל- ברעיון הכללי, אתה במצב קיצוני וצריך עזרה מיידית- הם יסכימו?"
"אותם חברים שאתה יודע לבטח שיגידו שהם באים אליך- אלו הם החברים הכי טובים שלך."
כמה חברים אתם יכולים לספור שללא ספק יבואו בעקבותכם כשממש תצטרכו אותם?
אני ספרתי בערך חמישה.
חג חירות שמח לכולם,
סתם אחד.
| |
סמים, נשים ותיאוריית ניצול ההזדמנויות
סמים
ביום שלישי בערב ביקרו בסוללה שלי כל מיני משוחררים מהמחזור האחרון בעיקר, הם לא יכלו להפסיק לדבר על כמה כיף באזרחות וכמה סמים הם עושים, כבכל סיפור אני בטוח שגם כאן היו עיגולי פינות לכיוון הפלאי והלא יאמן, הקשבתי ותהיתי לגביהם, האם כל מה שיש באזרחות זה סמים, לא פעם אומרים בשירות ש-"כשאשתחרר סמים סמים סמים" אבל לא באמת מתכוונים לזה, זו בסך הכל שאיפה אסורה שלא ניתנת למימוש בצבא- מעשה שנפסל בעקבות המסגרת ועל כן עצם החופשיות מהמסגרת הוא הדוחף לומר "כשאשתחרר סמים סמים סמים".
הייתי עלול לחשוף את עצמי אילו הייתי מגלה מה התרחש בימים שבאו בעקבות שלישי בערב, אני מעדיף להישאר מאחורי מילים, משפטים וכינוי סתמי ולא להוציא את מקום מושבי אל עבר האוויר הוירטואלי. הסיפור המלא והדעות המרובות בעניין לא שייכות לפה כי אם למקום המציג אמירות שונות, כאן זוהי הפינה הקטנה שלי, חבר שלי אמר "תיעודית", אז כן, נגיד שתיעודית יותר.
נאמר רק שקיבלתי את התשובות אחריהן חיפשתי ואני כותב שורות אלו כמצבה לזיכרון, שאלות שעלו באותו ערב.
נשים (ותיאוריית ניצול ההזדמנויות)
לא הולך לי בד"כ עם בנות/נקבות/נשים או כל תיאור שחופף לאחת מן המילים, אין מה לעשות, כנראה שאין לי את האינסטיקט החייתי, הרי אני יודע שכל אחד יכול, כנראה שאני פשוט צריך למצוא את היצר החייתי-הישרדותי שבי ולהזיז את עצמי.
בחמישי יצאתי מוקדם מהבסיס בטרמפ של סייר ביטחון מאחד הישובים הסמוכים, יחד עם המש"קית חינוך מהגדוד שלי התפתחה במהלך הדרך שיחה שזרמה, נושאים שהטרידו את מנוחתי כדוגמת דעותי מנושא שמעל נאמרו, ככל הנראה זה מה שהיה על ליבי ומחשבותיי, זה- וזה שהמש"קית חינוך הזאת נראת טוב. השיחה הייתה קולחת, כנראה השפעתן של חוסר שעות השינה השפיע באופן שדומה לשיכרות- אתה פולט ללא סינון מידע ומילים אך לפחות פולט משהו, חוסר העירנות העלה מפי את הנושאים העכשווים בעייני, אלו הקשים ביותר והמעמיקים ביותר שישבו וייצגו את אשר על ליבי.
בדרך כלל בקירבת זרים, אני מנסה להצטייר כבחור נורמלי, חסר כל שריטה או ייחוד משוגע, מדבר על הברור ולא מסכים על האסור, בשבועות האחרונים שתי ידידות שלי טענו בפני כי הדייטים שלהן לא מספיק "שרוטים", אז זאת הבעיה? רשמתי לפני.
במהלך השיחה, אם אני קיבלתי אופי של אחד "שהולך על הקצוות"- שזהו ממש לא האופי שלי, היא קיבלה אופי של אחת שנזהרת מנושאים חריפים או שהיא פשוט סתומה, כמו כן יתכן והיא פשוט לא ידעה איך לבלוע אותי ואת נושאי השיחה האלו, בעל כורחי מבעד לשעות שינה שלא היו העמדתי את עצמי כשחקן בדיאלוג ודיברתי ללא סינון, מתוך שריטה קשה של משמרת לילה ויותר מדי נושאים מעיקים על הלב- והיא, שכל הנראה לי ידעה כיצד לקבל את זה, ברחה למחוזותייה (מטאפורית), האופי הסתום שהצטייר מתשובותייה גרם לי לחדול , אחרים היו לוקחים את זה הישר למיטה (שלה).
שישי בצהריים, נתפסתי עם המכנסיים למטה, מזה חצי שנה שלא ראיתי את אותה שכנה יפהיפיה מהקומה שמעל, בפעם השלישית מאז שנכנסתי לביתי נתקלתי בה במעלית, למעשה במהלך שתי קומות דיברנו ובכל שער הקומות- שש, שתקנו תוך ליווי מתמיד של המספרים הרצים בדרך למטה, כל זאת מחשש שניתקע. היא פשוט הייתה יפה, ממש כמו שזכרתי אותה מאותו לילה קר בסיומו של החורף הקודם.
מהסיפורים הללו עלתה "תיאוריית ניצול ההזדמנויות"- בכל דבר ודבר בחיים ולא בהכרח רק בנושאי בנות ומערכות יחסים- אתה מקבל הזדמנויות וזה הכל תלוי בכמה אתה מסוגל לנצל את ההזדמנויות הללו.
אל תלך בניגוד למה שמכתיב ליבך! לך באמונה שלמה עם מה שאתה מאמין בו, תציב את אמונותייך כנר לרגלייך, מאור להליכתך בדרך להגשמת המטרה ומימוש ההזדמנות. תתאמץ, תאמין ותתקוף את המטרה בדרך אל עבר הגשמתה.
די כבר סתם אחד!
הגיע הזמן לנצל את אותן הזדמנויות! (אז מה מציק לי כל-כך?!)
.
| |
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
