עם מטומטם, צומתי, עילג...
ח-ל-א-ס! אתן מתרבות כמו החרדים הפסיכוטיים מבני ברק!
אומרים שמחלת האנורקסיה והבולימיה עלולות להביא למוות. אז למה יש כ''כ הרבה בלוגים שלהן?
נמאס מילדות השמנת המפגרות שפותחות בלוג בשביל שיכתבו להן:
"תאמיני לי שאת ממש רזה לגובה שלך. את לא צריכה להרזות עוד יותר"
"מותק, תאמיני לי הייתי שם. זאת ממש לא הדרך..."
"את חייבת לצאת מזה! את תהרסי לעצמך את החיים!!"
כאילו מה?! אמא לא חיבקה מספיק? אבא עזב את הבית כשהיית תינוקת?
יש לי רעיון בשבילכן:
תלכו להקיא כשאמא בבית, ואל תשכחו לעשות הרבה קולות "בעעע". כשהיא תשאל למה הקאתן, תשקרו בצורה מאוד לא אמינה. כמובן תחזרו על זה כמה פעמים. אם זה מקרה חד פעמי, אמא עלולה באמת להאמין לשקר שלכן שבסה''כ אכלתן משהו מקולקל.
או, שפשוט תספרו שאתן מקיאות למישהו שאתן ממש לא סומכות עליו, ויודעות שהוא יספר להורים. כמובן שלפני זה תבקשו ממנו לא לספר, שבאמת יאמינו שאתן לא רוצות שאף אחד ידע מזה...
אם כבר להפיל על מישהו את הנטל של להוציא אתכן מרגשי הנחיתות, לא עדיף שזה יהיה על ההורים שלכן, שזהו תפקידם?
למה אתן חושבות שקוראי ישראבלוג באמת מתעניינים בזה שאכלתן היום "כפית אורז- 3 קלוריות, חצי מלפפון- 5 קלוריות, פרכית- 15 קלוריות" ואחר כך הלכתן לרוץ 7 שעות בפארק?
מה לעשות, בהרבה אנשים מתחבא איזשהו אינסטינקט של לגונן ולטפל. ולכן כשהם נקלעים לבלוגים של "הנערות האומללות" הללו, הם ישר נופלים בפח ורצים לרשום אחת מאותן תגובות מתחנחנות שגורמות להם להרגיש אנשים טובים ויעילים שעשו את המעשה הטוב של היום בכך שתרמו למישהי מן חוכמת החיים הרחבה שלהם וניסו להושיע את נשמתה האבודה.
חכו רק דקה, כבר באים אליכם עם פס נובל.
נ.ב
יש לי עצה:
אולי תנסו פעם אחת לדחוף סכין יפנית לגרון במקום אצבע?
בהצלחה בדרך ליעד..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
