3.14. כי ככה אני אמרתי. פאי, לא פיי. כי לי זה נוח.
הרבה זמן לא יצא לי לקרוא ספר ולקבל ממנו כזו כאפה בסוף.
יוצא לי לקורא הרבה, שזה תמיד טוב.
בדרך כלל אני עובדת (דיי הרבה אם לומר את האמת, מנווטת לי בין שתי עבודות), ישנה , מבלה ובעיקר עושה המון כלום.
. זו המשמעות האמיתי של "החופש הגדול" על פי דעתי.
הלכתי ביום ראשון לרופא עור, הוא רשם לי רואקוטן, והאסוטיאציה הראשונה שעולה לי בראש זה שהשם של הכדורים מזכירים לי דינוזאור.
בכל מקרה ביום שלישי קמתי מוקדם מידי כדי לעשות בדיקות דם (לראות אם אני כשירה לקחת את הכדורים)
הגעתי , נכנסתי לחדר כשילדה קטנה (שנתיים +-) צועקת בהיסטריה וקצת מכניסה אותי למין הלם שכזה.
האחות דיברה איתה ברוסית ומשכה לה את האצבע כדי ללקט עוד קצת דם.
אני לעומת זאת מילאתי חמש מבחנות בזמן שהאחות מזכירה לי לנשום, צחקתי. צחקתי עליה בפנים, אבל היא שמחה שאני צוחקת.לא הבינה בכלל.
התוצאות הגיעו כבר. יש לי ברזל נמוך מידי, מחוץ לממוצע באופן קיצוני.
אני מקווה שיתנו לי בכל זאת לקחת את הכדורים.
_____
ביום ראשון אני מתחילה לעבוד בקייטנה ( T_T)
במקום שאני עובדת בו יש פגישה עם החניכים וההורים לפני .
אז אתמול נפגשנו עם הילדים. הכל היה כל כך ספונטני ועלוב.
אבל שיהיה.
סיפרתי לבוסית שלי שעשיתי בדיקות דם והיא אמרה שאין לה פוביה, אבל עושה לה צמרמורת להביט במחט בזמן לקיחת הדם.
רציתי לומר לה שדווקא אני מוצאת בזה משהו מרתק, יפה והרמוני. בדם שממלא את המבחנה.
אבל לא זכרתי.
אמרתה שאני נראת יפה, אבל כבר יש לך חברה, אתה לא תחכה. לא לאדישה.
.בלי מסכות של איפור . 4 לפנות בוקר. יום אחרון שלמדתי בבית ספר השנה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
