לינול שנולד בצרפת ב-1962, קיבל, כמתנת יום הולדת ה-13 שלו, מצלמה (פוגי'קה). מאותו יום ואילך הוא הולך עם מצלמה בידו.

בגיל 29 החליט ליונל לזנוח את כל העבודות חסרות התוחלת בהן עסק, ולהתמסר לצילום. הוא הצטרף לאולפן צילום בפאריס שם הועסק בניקיון, הגשת קפה והזמנת ארוחות בוקר לצלמים שעבדו שם. כל זאת תמורת האפשרות להיות בקרבת הצלמים וללמוד מהם משהו.

יכולתי להמשיך ולהלאות אתכם בכל פרטי הקריירה שלו, שידעה עליות ומורדות, אבל במקום זה החלטתי להקדיש לו שני פוסטים. זאת משום שיש לו המון עבודות שוות. מי שבכל זאת ירצה לדעת איך הוא נחטף במקסיקו באיומי אקדח, ונסע לבקר את חבריו בלוס אנג'לס (שם נאלץ להתחיל שוב מהתחתית - ללא שפה, כסף וציוד צילום) יוכל לקרוא את הערך עליו בויקיפדיה. הפעם זה קל כי החומר באנגלית.

את העיבוד הבא עשה ליונל בעצמו, אני רק תיקנתי את הניגודים כאן (נראה, אולי אני אתקן גם את הערך בויקיפדיה).