זכויות הגבר בישראל

השורה התחתונה היא שנשים לא מעוניינות, רוצות או בנויות לשיוויון אמיתי. הן משתמשות בטענה של השיוויון רק כדי לדרוש עוד יותר פריוולגיות ויתרונות לטובתן בלבד. ב1993- הייתה בישראל אפילו הפגנה שבה פמיניסטיות ונשים מחאו על העובדה שהטירור פוגע בנשים וילדים (כאילו גברים הם לא אוכלוסייה אזרחית בלתי חמושה!).

מעניין שמבחינת אותן פמיניסטיות ש"טוענות שנשים חזקות ואמיצות בדיוק כמו הגברים", כשזה מגיע לאלימות ורצח, פתאום הנשים הופכות קטנות, מסכנות, חלשות וחסרות אונים, והן פועלות לתרץ מעשי אלימות, כולל רצח, שנשים מבצעות כ"הגנה עצמית", "תאונה", "תוצאה מהתעללות" וכו'.

הדבר נכון לא רק לגבי אלימות פיזית: חישבו רגע על אישה מודרנית ממוצעת, נעמדת מול גבר גס-רוח ש"מטריד אותה מינית" באופן מילולי - האם היא באמת כזאת מסכנה וחסרת אונים שהיא לא יכולה לענות ולהחזיר לו בגסות רוח נגדית? בפועל, על כל שטות ופליטת פה נשים מכניסות סטירות, בעיטות בביצים, אגרופים ושאר אמצעים אלימים כשהן מרגישות ש"יש להן סיבה טובה מספיק" והחוק עומד לצידן. תמיד.

כך לדוגמא כאשר פמיניסטית, אישתו לשעבר של יאיר לפיד, התארחה בתוכניתו של אלי יצפאן וסיפרה כיצד כיבתה סיגריה על גבר שפלט לעברה:"תחת יפה", הקהל התלהב ומחא מחיאות כפיים היסטריות. למה זה קורה? כי נוח לנשים להיות ה"מסכנות" ו"הקורבן" כשנוח להן. מצבו של הגבר המודרני זהה למצבה של מדינת ישראל שמצטלמת בעיני העולם בצורה לא טובה בגלל עובדת היותה מדינה עם צבא, חיילים, טנקים ומטוסים מול העם הפלסטיני, מה שמשמש כלי תעמולה בידי אנטישמים.

כוחו הפיזי של הגבר הופך לחולשתו הגדולה וכך הפכו למעשה הגברים למין המוחלש.

מה זאת בכלל גבורה?

נשים חושבות ש"לבעוט בביצים זאת גבורה גדולה" אבל זה דווקא שיא הפחדנות.

זכור לי סיפור נוגע ללב ומעציב שכאשר קרסו בנייני התאומים בניו-יורק, היה גבר אמיץ שנשאר לעזור לחברו הנכה וניסה להצילו ובכך גם הוא נהרג. זאת גבורה אמיתית שנשים-מודרניות מורעלות פמיניזם לא מסוגלות כלל להבין כי הן אגואיסטיות, נרקיסטיות, הן סוגדות בנאמנות קנאית את המין הנשי שבראש ובראשונה משקף עבורן את עצמן. שוחחתי פעם באינטרנט עם בחורה אמריקנית שמגדירה עצמה פמיניסטית, טום-בוי ושחושבת עצמה אמיצה. היא טוענת שהיא אוהבת לעשות ספורט, סקי, טיפוס הרים וכו'. כתבתי לה:"אם מישהו במשפחתך היה צריך למשל תרומת כליה, היית מתנדבת?". היא בכלל לא ענתה לי.

נשים כמותה לא מבינות שגבורה זה לא פוזה כי אם הנכונות לסכן את כל מה שיקר וחשוב לך, בעיקר חייך, בשביל מישהו אחר. כמו שאמר חבר טוב שלי:"גבר יכול להקריב את חייו בשביל אישה אבל אישה? היא תקריב גבר בשביל עצמה!".

גם הלוחמות היום בצה"ל זה בלוף מניפולטיבי: ראשית בכמות: עשרות בודדות של לוחמות מול מאות אלפי לוחמים. שנית, "לוחמות" תמיד מקבלות את המשימות הכי פחות מסוכנות, לא משנה כמה "קרבי" ו"מסוכן" התפקיד שלהן נחשב. כך למשל הסביר לי חבר (לוחם בצה"ל) שיש העדפה ל"לוחמות" בתפקידי צלפים, כפי שנימק:"כי נשים הן סבלניות יותר פסיכולוגית, יש להן עצבים חזקים יותר והן רגועות יותר". לי זה נשמע פשוט כתירוץ כי כל הגורמים האלה מבטיחים שהסיכוי ש"לוחמות" ייפגעו יישאף לאפס. למעשה בכל פעם ש"לוחמת" נפצעת, זה נחשב כשל ומחדל חמור ביותר.

הנשים בצבא הן ששולחות בעקיפין את הגברים להלחם ולמות למענן כמו כלבים בזמן שהן נשארות להן במקום הכי בטוח ומוגן ונוח וממשיכות להתלונן, לקטר ולהשמיץ את הגברים.

המין החלש או החזק?

מאז התפרצות הפמיניזם לפני 40 שנה יש מגיפה של מחקרים שכביכול מציגים את העליונות הביולוגית-גנטית של הנשים כ"מין החזק" וטוענים, למשל, שנשים מתמודדות טוב יותר עם כאב וסבל פיזי והסיבה שתוחלת חייהן גבוהה יותר היא משום ש"הן חכמות, אחראיות וזהירות יותר". באופן שיטתי, מניפולטיבי, נבזי ושפל, מתעלמים מעובדות לגבי ההתמקדות בנושאי בריאות האישה והזנחת בריאות הגבר.

לפי הפמיניזם העכשווי, צריכה להיות חלוקת תפקידים מיגדרית ברורה: נשים צריכות לעבוד בעבודות נוחות ובטוחות, עבודות משרד למיניהן, וגברים צריכים לעבוד כפועלים בעבודות פיזיות קשות, מסוכנות ושוחקות. אפילו חייל למשל שהוא תכנת מחשבים או טכנאי אף16, בנוסף לתפקידו מחוייב לעשות מאמצים אדירים כמו לשמור פי 2 ו3 יותר שעות (ובשעות הכי לא נוחות עם מינימום שינה), שטיפות כלים, עבודות מטבח, נקיון וכו'. הוא גם נשלח לתקופה מסויימת לסכן את חייו ולאבטח ישובים וכל זאת בזמן שהחיילות הפרינססות עושות רק מה שנוח להן. מספיק שמשהו לא יימצא חן בעיניהן, הן רצות להתלונן על "הטרדה מינית" ו"יצירת סביבה עויינת לנשים" (שזה אותו הדבר למעשה) וכל המערכת, התיקשורת והמדינה משתחוות לרגליהן.

זה נכון גם באזרחי כמו למשל כאשר הגברים פועלי קו-ייצור עובדים פי 2 יותר קשה מהנשים, ועושים עבודות ומאמצים פיזיים רבים יותר, בנוסף לעבודתם העיקרית, הם חייבים לעשות עבודות נוספות כמו לסחוב ולסדר ארגזים כבדים. הנשים לא מוכנות להרים אפילו ארגז ריק, כי מבחינתן להתכופף כדי להרים ארגז, "מוריד מהכבוד שלהן". ובסופו של דבר - נשים מרוויחות בדיוק כמו גברים, עם כל ההקלות, וההנחות והפריוולגיות שהן מקבלות, כאשר גברים למעשה עובדים קשה יותר. לאחר מכן הן עוד מתלוננות: "נשים מרוויחות פחות", שקר וקישקוש בדיוק כמו מיליונר שמתלונן "אין לי כסף!".

נוח להן להתלונן על "שוביניזם גברי" כשמדברים על "נשים חלשות" אבל במקרה חירום, עדיין מקובל ומצופה מבחינתן להציל את הנשים לפני הגברים ולהניח לגברים למות כדי שנשים יחיו. זה לא מזיז לנשים כי כמו שאומרת אימרה חכמה:"כשמורידים את סירות ההצלה, אין יותר פמיניסטיות בשטח".

אני מצטט את מה שכתבה פעם מנהלת פורום פמיניסטי בYNET:

"קראתי פעם מחקר אנתרופולוגי על שתי חברות פרימיטיביות: בחברה אחת לגברים היה את כל הכוח, הכלכלי והצבאי, והנשים שם היו במצב נורא, הן היו שפחות לכל דבר, חיו במגורים נפרדים, היה אסור לאכול אוכל ישר מהידיים שלהן, היכו אותן ללא הרף, הן עשו את כל העבודות וגברים היו אלו שמכרו את היבולים, וכולי וכולי.

בחברה אחרת הנשים היו אחראיות על התחום הכלכלי, והגברים על התחום הצבאי, הייתה הפרדה גמורה בין התחומים, אבל הגברים נזקקו לנשים בשביל כסף, והנשים נזקקו לגברים להגנה. היחסים שם היו מאוד שוויוניים, פשוט כי לא היה צד אחד שכל הכוח היה בידו.

מה שאני כותבת כאן הוא תאוריה פרטית לגמרי שלי: אני לא מאמינה (ואולי כאן אקומם עלי כמה מאחיותיי) שאם בצבאות יהיה שוויון גמור, 50% מהחיילים יהיו נשים, אולי אני טועה, אבל זו ההרגשה שלי. כך שגם אם מעמדן של הנשים ישתפר, הצבאות עדיין יהיו גבריים, וצבא גברי לא יתן שישמידו או ידללו 90% מהגברים. "

כלומר, מבחינתה, גברים צריכים לעשות את ה-תפקיד שלהם, לעבוד קשה, להילחם, לסכן את חייהם ולמות. לבצע ולמלא את כל המטלות הכי מסוכנות והמלוכלכות ושחורות והנשים צריכות לנהל את כל העניינים מלמעלה! זה "השיוויון המיגדרי" שיש לפמיניסטיות להציע!

כך באופן מניפולטיבי, נשים פמיניסטיות משחקות את החלשות/חזקות לסירוגין, מכנות אותנו "המין החזק" ובכך מדביקות לנו תווית-עבדות, מנצלות אותנו לאינטרסים שלהן כשנוח להן, וצועקות לנו "שוביניסטים" כשהן מרגישות שהרודנות והשליטה שלהן מאויימת. אני בתור גבר נורמלי (הטרו) מתבייש לעיתים להיות גבר כשאני רואה באיזה קלות גברים מושפלים בחברה המערבית-מודרנית ונרמסים תחת רגליהן של הנשים.

האם מבנה הגוף הנשי הוא חלש?

שוב, תלוי מה הנשים רוצות להשיג. כשהן רוצות להשיג הקלות בשיעורי הספורט בביה"ס, הן חלשות. כשהן רוצות להתקבל לתפקידי הנהלה, פיקוד, קצונה, טיס וכו', או תפקידי "לחימה" שהם בעצם פוזה, הן טוענות:"אנחנו חזקות יותר, מהירות יותר, זריזות יותר", "אנחנו חכמות יותר, הקורדינציה והחושים שלנו טובים יותר, יש לנו עצבים חזקים יותר ויותר" וכו'. כך בפועל, באופן מניפולטיבי כשהן מציגות את עצמן "חזקות, אמיצות, גיבורות" בדיוק כמו גברים, הן מוסיפות:"אבל לנו גם יש יתרונות
שלגברים אין" והן מצליחות להידחף (באמצעות חוקי אפליה/העדפה מתקנת) לתפקידי מפתח בכל מקום: במערכת החינוך, בצבא, במקומות העבודה, במערכת המשפט, בפולטיקה ועוד.

חבר שלי שאל מורה לספורט:"למה הבנות לא מתאמצות בשיעורי חינוך גופני?" והיא ענתה לו: "כי בנות טובות יותר בלימודים ואנחנו לא רוצים לגרום להן לבזבז אנרגיות על מה שפחות טוב בשבילן". כלומר, שוב הטיעון של העליונות כדי להצדיק את הפאראזיטיות, העצלנות וההתפנקות של הנשים. בדיוק כמו להגיד:"הלורד לא מוכן לנקות ולבשל כי בשביל זה יש משרתים", בדיוק מה שמשקף את היחס בין גברים לנשים בחברה מערבית מודרנית, כאשר האישה היא האדון. זה כל ההבדל בין אישה חדשה לישנה: אחת רוצה שגבר יכבד אותה בתור גינוני נימוס וג'נטלמניות אלגנטית מסורתית והשניה (הפמיניסטית) רוצה שגבר יניח לה לרמוס אותו בתור זכות מיוחדת לאפליה-מתקנת (מילה נרדפת לנקמה) שיש לה כאישה.

ג'ק

קישורים בנושא:

פמיניסטיות או בכייניות? - גיל רונן
המין המיוחס - פרופ' מרטין ואן קרפלד
נשים שרוצחות יותר מדי - ד"ר וורן פארל