זכויות הגבר בישראל

היום 25/11 הפמיניסטיות חוגגות את "יום המאבק לאלימות כלפי נשים" תוך כדי הפצת נתונים שקריים ומנופחים וצנזורה בוטה ומאסיבית שמסתירה נתוני אמת על אלימות מצד נשים כלפי גברים שחייהם מופקרים ודמם מותר. לפניכם סיפור מזעזע שמוכיח עד כמה המצב כיום חמור:

ג' נדקר ע"י אשתו. שותת דם ומטושטש התקשר למשטרה. השוטרים האמינו לגרסתה של האישה כאילו הוא התוקף, נשקו האישי נלקח ממנו, הוא הורחק מביתו, נחקר והושפל בתחנת המשטרה. ג' מנסה להתריע על סכנת החיים בה נמצאים ארבעת ילדיו הקטנים, אך אין עם מי לדבר כי כל המערכות מגוייסות לטובת הנשים בלבד. סיפורו המלא מובא כאן לפניכם כפי שהביא בפני עמותת הפמיליסטים ע"מ להזהיר וליידע את ציבור האבות.

סיפור מותו של סולן להקת "נירוונה" בשנת 1994 הוא בלתי יאומן כי למרות שכל הסימנים מצביעים שאלמנתו, קורטני לאב, היא זאת שעומדת מאחורי נסיבות מותו המסתורי, אף אחד לא חוקר אותה בגלל התגייסות סוחפת של אמצעי התקשורת לסגוד לכוכבת ולסלבריטאית שהפכה להיות לאחר מות בעלה, ברגע שירשה את כספו ורכושו, רכבה על גבי גלי הפרסום, התהילה וההצלחה והפכה מכלומניקית לאחת הכוכבות הידועות והמפורסמות ביותר בהוליווד.

מרכזת "פרלמנט הנשים" מסיתה נגד גברים. אפרטהייד מגדרי אנטי-נשי? בדיוק ההפך. בדיקה פשוטה של ספר החוקים מגלה שמשנה לשנה נחקקים יותר ויותר חוקים שמפלים נשים לטובה, ולמרות תורת האפליה הזו, גברים לא יילחמו בנשים

אריאל לוין, 30/08/2010, אתר חדשות מחלקה ראשונה

להלן הפעילות של עמותת הפמיליסטים בתקשורת השבוע:

1. גיל רונן, יו"ר הפמיליסטים, התראיין וכתב באתר ערוץ 7 מאמר שמסביר איך השרה לימור ליבנת תומרנה ע"י ארגוני שמאל-פמיניזם קיצוני לצורך הדרישה לדחוף בכוח אישה (פמיניסטית) לועדת טירקל שבודקת את אירועי המשט לעזה:

"...העתירה מציינת כי בכוונת 'איתך-מעכי' להגיש לוועדת טירקל חוות דעת משפטית המפרטת את "זווית הראייה המגדרית" לגבי אירוע המשט. העתירה לא מוסרת פירוט לגבי תוכנה הצפוי של חוות הדעת, אך עו"ד ענת טהון-אשכנזי מאיתך-מעכי אמרה בראיון ל"עכבר העיר" (29 ביוני) כי היא נועדה "להביא את נקודת מבטן של נשים פעילות שלום המבקשות להביע את מחאתן באופן לא אלים וגם את המציאות של הנשים בעזה הנתונות במצור".

"

בסופו של דבר המטרה היא שתהיה בוועדה פמיניסטית-שמאלנית-קיצונית שתתן במה לדעות קיצוניות כמו של חברת הכנסת חנין זועבי שהשתתפה במשט הטרור לעזה, ותוכל לשפוך עוד רפש וארס על חיילי צה"ל.

ארבעה ימים שהסיפור המזעזע, המחריד והמצמרר של רצח שלושת הילדים בידי אביהם, איתי בן דרור, לא ירד מהכותרות הראשיות והתקשורת לא הפסיקה לטחון אותו מכל זווית אפשרית (לא יכולתי לעבור ברחוב או ללכת לבנק מבלי לשמוע אנשים מדברים על הרצח ומתלהמים "איך אבא יכול לעשות כזה דבר לילדים שלו").

השאלה שאני שואל ולא בפעם הראשונה היא מדוע רק כשגבר רוצח את ילדיו פתאום כולם במדינה מתעוררים???

בעקבות שינויים באתר עמותת הפמיליסטים, קבלו קישורים מתוקנים לסרט "ההיסטוריה של הפוליטיקלי קורקט" (בתרגום לעברית) בו תוכלו לצפות באתר יוטיוב :

חלק ראשון , חלק שני , חלק שלישי

הסרט הזה מספק את כל התשובות ומסביר בצורה מסודרת וברורה שפוליטיקלי קורקט זה בעצם מרקסיזם (קומוניזם) מחופש לאידיאולוגיה מודרנית-מתקדמת אבל בעצם האמצעים והמטרות זהים לחלוטין: להמריד, להסית, לסכסך, לזרוע הרס ושנאה ולהרוס לגמרי את החברה. זאת למעשה אותה גברת בשינוי אדרת.

המקרה בו צוערת בקורס טיס נטשה את מטוסה בזמן נחיתה לאחר טיסת הסולו הראשונה שלה מעלה את הצורך לשאול עצמנו האם הצבא הולך רחוק מדי כשהוא מאפשר לבנות להיכנס לקורס היוקרתי והקשה ביותר בצה"ל והאם תהליך הסינון והמיון נעשה באמת בקפידה, כפי שנעשה עם בנים?

אוכיח לכם כאן, עם עובדות ודוגמאות מהמציאות, שקידום והכשרת נשים לתפקידי הטסה של מטוסים נעשה באופן רשלני, חפוז ולא מקצועי, בלחץ עצום ובלתי פוסק של ארגוני נשים ופמיניסטיות שלא מבינות כלום בתעופה, רק מניפולציות פוליטיות משפטיות וניצול לרעה של כוח שליטה.

קנפו והמירוץ לקיצבה

ויקי קנפו צעדה אחרי קיצוץ מבורך, בדרך להפרטת מוסד הנישואים. עכשיו צריך לבטל ל"חד-הוריות" גם את נקודות הזיכוי במס

צריך להיות מנותק לגמרי מהמציאות כדי לא לראות את שנאת הגברים ואת הגזענות חסרת התקנה בקולנוע, טלוויזיה ובכלל בכלי התקשורת במדינות המערב המושפעות מהתרבות האמריקאית. כל עולם הבידור והפרסום נגוע בשנאת גברים, שוביניזם-נשי, בדלנות פמיניסטית וסאדיזם לשמו. להבדיל מהפמיניסטיות שממחזרות ומדקלמות דוגמאות מלפני 30 שנה ויותר על פרסומות שכביכול "עושות שימוש לא ראוי בגוף האישה", מספיק להציץ בטלוויזיה כדי לראות את הגישה הסקסיסטית נגד גברים.

(אזהרה: לפניכם סאטירה מעוררת מחשבה)

לפני מספר שנים שודרה בערוץ 10 תוכניתה ה"מיוחדת" של אושרת קוטלר "גבול אינטימי" אך הייתה, מסתבר, פחות קיצונית בהשפעתה התעמולתית-פמיניסטית. הביקורות קטלו אותה (קישור 1, קישור 2) והגדירו אותה, דווקא מהזווית הפרו-פמיניסטית, כפספוס, החמצה והצגה שטחית של הנושא. אין ספק שמתרחש בישראל תהליך מבורך של התפקחות והתעוררות של הציבור לנוכח הקיצוניות המיליטנטית של החוקים הפמיניסטיים ויותר ויותר גברים מתחילים להבין שבעצם על כל שטות ופיפס קטן כל אישה יכולה להגיש תלונה על "הטרדה מינית" ולתבוע ים של כסף (עשרות ומאות אלפי ש"ח ללא הוכחת נזק).