זכויות הגבר בישראל

אחד משדה המוקשים או מסלול המכשולים שאנשים נכנסים אליו ברגע שאני מדבר ומתדיין איתם על נושא הפמיניזם ואנטי פמיניזם, זו נטייה אוטומטית לחשוב במובנים של אחד על אחד - "אתה מדבר על גברים שנפגעים... יש גם גברים חראות שפוגעים בנשים! יש גם נשים מסכנות שסובלות!" וזוהי מלכודת חשיבה שקצת קשה להוציא ממנה אנשים כי הם אינם מודעים עד כמה הם סוטים מהנושא העיקרי שנגדו אני מתקומם, שזה בעצם הפמיניזם הממוסד, המערכתי והממוסחר ולא מקרה פרטי של פלוני אלמוני כזה או אחר. האזרח הממוצע לא ממש מודע למימדים המפלצתיים של מנגנוני התעמולה, שטיפת מוח, יחסי ציבור, שיווק וים של כסף שמגלגלים הארגונים הפמיניסטיים. בראש ובראשונה זוהי תעשייה של כסף והרבה מאוד כסף שמגלגלות עסקניות המגדר סביב לשכנע כמה שיותר נשים שהן *כולן* קורבנות קולקטיביים של המין הגברי כולו והן זקוקות להגנתן.

מעולם לא הכחשתי ואינני מסוגל להכחיש את העובדה שיש גם גברים מרושעים ויש נשים מסכנות שנפגעות וסובלות כי מבחינתי זה מובן מאליו ומה שאני מדבר עליו ומתקומם נגדו הוא ברובד הרבה יותר עמוק, מורכב, סבוך ונוגע בפוליטיקה מאוד צינית, אופורטוניסטית ונצלנית שבה כל בעיה וכל פיפס של חיכוך שנוצר בין גברים ונשים מנוצל בראש חוצות כדי להעניק עוד כוח, פרסום וכסף לארגוני הנשים.

הדבר הראשון שחשוב להבין לגבי פמיניזם שזוהי קודם כל תנועה פוליטית ולא שום דבר אחר. לא זכויות אדם, לא הומניטאריות, לא "עזרה לחלשים", לא "חברתי" ולא שום דבר אחר - זו תנועה פוליטית על תשתית של כת שכל מטרתה לצבור כמה שיותר מאמינים, כוח, פרסום, כסף ושליטה מחשבתית - למנוע מאנשים לחשוב בצורה עצמאית ובוגרת. ממליץ לכם בחום להקשיב לפרופסור ג'אניס פיאמנגו שמסבירה זאת טוב ממני.

על מנת להבין לעומק את הפוליטיקה המגדרית, צריך להכיר מעט את השפה של הפמיניסטיות ובייחוד מושג שהמציאו בתחילת ההשתלטות שלהן - "האישי הוא הפוליטי". מה שהמושג הזה אומר שאם גבר מאוד מסויים פוגע באישה מסויימת - הוא בעצם מייצג את כל הגברים בעולם בלי יוצא מהכלל, כל הגברים שותפים לפשע של אותו אחד, ואשמים בעצם העובדה שנולדו זכרים. למה? כי גברים, לפי האידיאולוגיה הפמיניסטית הם כולם "קבוצה פריווילגית" בעלת כוח ושליטה קולקטיבית בעולם, מה שהן מכנות "הפטריארכיה". בין אם גבר הוא פוליטיקאי, מנקה רחוב או אפילו קבצן, כל הגברים שותפים לכוח ול"שליטה של הגברים בעולם".

מה שמעניין לגבי החוק הזה שאי אפשר להפעיל אותו הפוך. כלומר אם תביא בפני הפמיניסטיות אלף דוגמאות על נשים שפגעו בגברים, הן תמיד יענו לך אוטומטית שזה אף פעם לא מייצג, "אל תעשה הכללות!" ויסבירו לך אם תקשיב להן בסבלנות שזה שונה לגמרי במקרה שאפילו גבר אחד פוגע באישה אחת הוא כן מייצג את "הגברים" כי "לגברים יש שליטה, מעמד וכוח-על שאותו הם יכולים לנצל תמיד לטובתם". הן מגיעות מראש בהנחה שגברים תמיד יצדדו בגברים ויחפו אחד על השני - הנחה שהיא כמובן שקרית מהיסוד ואין לה שום אחיזה במציאות, אך כמיטב מסורת המדע הפתולוגי - שקר שחוזרים עליו מספיק פעמים, כולם מתחילים להאמין בו. מסיבה זו הן תמיד מצפות/דורשות מכל גבר להביע כמה שיותר דברי גינוי, מחאה, התנצלות והסתייגות מכל מעשה של גבר שפגע באישה, בדומה ליחסים דיפלומטיים בין ארצות ועמים שונים.

כלומר, במילים אחרות אנחנו רואים שבעצם הפמיניזם יצר סוג של לאמנות ונאמנות מגדרית של נשים - סולידאריות נשית בינלאומית (ע"ע יום האישה הבינלאומי) ופלגנות שמצד אחד הנשים ה"מסכנות" וה"מדוכאות" ומהצד השני הגברים ה"פריוולגים", "השולטים", "המתעללים" וכו'.

במציאות פוליטית כזאת, לפי תבנית שידועה ומוכרת כ"פוליטיקה של זהויות", שבה מראש אתה אשם ואתה לא בסדר רק בגלל שנולדת גבר, פתאום מצדיקים נגדך ענישה קולקטיבית, יחס עוין, חשדנות והגבלות מרחיקות לכת ואז בעצם הפגיעה בגברים נעשית פגיעה גורפת, כוללנית, מערכתית וממוסדת וזה לא שאישה שונאת-גברים מתוסבכת ספציפית שמה עליך תוויות אלא כל מוסדות המדינה והגופים הרשמיים הכי חזקים של מדינת ישראל!!!

פעמים רבות כשאני מדבר עם נשים על איך גברים נפגעים בגלל הפמיניזם, הן מתחילות לספר לי סיפורים על נשים שנפגעו מגברים, לעיתים אף בטון מתלהם. השאלה למה הן עושות את זה? אני (ואני בטוח שלא רק אני) לא צריך שיתאמצו להסביר ולשכנע אותי שיש גברים רעים שפוגעים בנשים, זה הרי כל-כך מובן מאליו וברור - אנחנו לא הרי איזה עם או גזע נפרד - לכל אחד מאיתנו יש נשים במשפחה שהוא אוהב והן יקרות לליבו ולא היה רוצה שייפגעו!

ההסבר שלי לדפוס הזה הוא סוג של עמדת התגוננות שנשים נכנסות אליו לרוב באופן לא מודע וזה בדיוק ההרעלה הפמיניסטית שאני מדבר עליה, סוג של נאמנות מוגזמת - שוביניזם נשי, שנשים מסגלות לעצמן, בגלל שטיפת המוח ולרוב בגלל גישת "ראש קטן": אם הפמיניסטיות אומרות כך וכך אז זה חייב להיות נכון. אח"כ הן גם מתרצות שאין להן זמן וכוח ואנרגיות לקרוא חומרים ולהתעמק בנושא כדי להבין בכלל על מה הן מדברות ומה הן מצטטות...

מאז התמסדות והתמסחרות התנועה הפמיניסטית, יש להן נוסחה קבועה שעובדת בכל פעם מחדש ממש כמו קסם:

1. להמציא או לקחת תופעה חברתית שולית וזניחה - "גברים שעושים לנשים עין הרע"
2. לנפח את המספרים: "60 מיליון נשים מתות בישראל כל שנה כתוצאה משבירת רגל לאחר שגברים עשו להן עין הרע"
3. להוציא נשים להפגין ולמחות:"גברים מביאים לנו את הנאחס!!!"
4. לגייס ל"מאבק" פוליטיקאים, כוכבי תקשורת, בידור, טלוויזיה, מוזיקה (כל מי שמחפש יחסי ציבור וקידום מכירות) שיצטלמו וידרשו להגן על הנשים

מזל טוב!! הוקם עוד מנגנון בסיבסוד ממשלתי על חשבון משלם המיסים שיעניק לכל אישה קמעות, ברכות והגנות מעינם הרעה של גברים.

בסופו של דבר העיקרון המנחה הכי מרכזי הוא תורת המדע הפתולוגי: שקר שחוזרים עליו מספיק פעמים - כולם מתחילים להאמין בו.
עוד על מושגים מעולם ה"מגדר":
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=649134&blogcode=14883583

האלימות הכי מסוכנת של גברים מגיעה מגבר שאישה מפעילה אותו. ברגע שנבין, נידע ונכיר בעובדה בסיסית זו - רק אז ***באמת*** נוכל לחנך את הצעירים נגד אלימות ולמנוע מקרי אלימות קשים, כולל דקירות ורציחות!!!

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=649134&blogcode=14034070

http://cafe.themarker.com/post/3054330/

התעללות ושנאת גברים באקדמיה הישראלית: איך עובדת ההנדסה הפמיניסטית ומופנמת שנאה עצמית בגברים בחסות האקדמיה בישראל - יואב לוין, 1 פברואר 2017

אני מביא כאן את הסיפור הזה באופן בלעדי. בשלב זה החלטתי למחוק את שמות כל המעורבים בפרשה שכן עניינו של הסטודנט מטופל ובמידה והדבר ייפתר לשביעות רצונו נמנע מהליכים משפטיים ופרסום שמות המעורבים בפרשה. כל הפרטים הן של המרצים, של ראשי החוגים וגורמים אחרים כולל שמה של האוניברסיטה שמורים אצלי במערכת המאגר הישראלי לאלימות נשים שעובד ביחד עם הדף לזכויות הגבר. עם זאת, ברצוני בשלב זה להסב את תשומת ליבו של הציבור ולחשוף בפניכם את פניה האמתיים של המערכת האקדמית בישראל. כפי שנראה מיד מדובר על מוסד שהיושרה האקדמית, המקצועית והאישית של כל מי שנושא באחריות ובתפקיד חינוכי כזה או אחר בו הוא ממנו והלאה. החתירה והרצון לחקר האמת אינה נר לרגליהם. אז מה כן? מדובר על ממסד שתחת מסווה מחקרי וחינוכי פועל בשני ראשי חץ וכחוד החנית במלחמה הפמיניסטית נגד גברים. ראש חץ אחד מכוון להטעיית הציבור ולדיסאינפורמציה כחלק מהמאמץ התעמולתי של הממסדים הפמיניסטיים וכחלק ממלחמת המידע שהם מנהלים נגד ציבור הגברים ויש לציין גם הנשים שאוהבות והתומכות בהם. החץ השני הנו כפי שנראה הוא הפנמה של מיזאנדריה ושנאה עצמית בסטודנטים הגברים, תופעה שפרופסור ג'אניס פיאמנגו מקנדה חשפה והתריע עליה.

תחילתו של הסיפור בסטודנט באחד האוניברסיטאות בישראל שפנה אלי בבקשה לקבלת מידע לאחר שנחשף למאגר הישראלי לאלימות נשים נגד גברים שאותו אני מנהל. סיפורו היה מדהים. "כבר במהלך השיעור הראשון", סיפר לי הסטודנט בשיחה ביננו, "המרצה העז לומר בצורה הכי פוגענית ולא מתחשבת אמירה כגון "מה נעשה אנחנו הגברים מטרידים מינית". וכך לאחר שהסטודנט הואשם על ידי המרצה בהטרדה מינית בהיותו גבר ולמעשה לאחר שכל הגברים הואשמו באופן גורף כמטרידים מינית בהיותם גברים החל מסע קפקאי של הסטודנט שעשה את המעשה שלא יעשה והעז להסב את תשומת ליבו של המרצה לגבי אמירתו המכלילה והפוגענית.

לאחר דין ודברים עם המרצה ולאחר שפנה אלי לקבלת המידע והמחקרים הרלוונטיים ששוללים את התבטאויותיו המיזאנדריות והסקסיסטיות נגד גברים, סיפקתי לסטודנט מאות מחקרים וסטטיסטיקות ששוללים את דבריו משוללי היסוד של המרצה ובכל תחום רלוונטי שקשור בנושא החל ממחקרים על היקף תלונות השווא, על כך שהיקף הפגיעה המינית בנשים על ידי נשים גבוה מזה של נשים מידי גברים, שהיקף הפגיעה המינית בגברים על ידי נשים אף גבוה מזו של נשים מידי גברים, על כך שיש יותר גברים שנפגעים במסגרת אלמ"ב מנשים ועוד.

בכל אופן, לאחר שקיבל את המידע, הסטודנט העביר אותו לעיונו של המרצה בתקווה לקבל ממנו התייחסות לנתונים מחקריים אחרים שמבטלים את טענותיו ובתקווה לנהל דיון אקדמי ולהגיע לחקר האמת. אתם כבר יכולים לנחש שלתשובתו של המרצה הסטודנט לא זכה אלא זה פתח במסכת התחמקויות והתעללות בסטודנט שבסיומו החל לאיים עליו ואף הרחיקו לצמיתות מכיתתו. וכך כתב הסטודנט במכתב התלונה ששלח לוועדת האתיקה של האוניברסיטה: "כמובן שלאחר יום כבר שלחתי את המייל המתבקש והתשובות שקיבלתי היו פותרניות ולא עונות לגופו של עניין. נראה שלא הביט אפילו בקישורים והקבצים ששלחתי לו ורק ביטל את דעתי מלכתחילה". אכן יושרה ואינטגריטי אישי ומקצועי של המרצה, הייתי אומר. זאת ועוד, בנוסף טען המרצה בפני הסטודנט "שיש מחקר שמעיד על 3 אחוז תלונות שווא". טענה זו כמובן אינה מגובה בשום מחקר אלא זהו מיתוס פמיניסטי שקרי שמופץ ללא שום גיבוי ונתונים סטטיסטיים. לאחר שהציג בפני המרצה את המחקרים ששלחתי ושמעידים על כך שמדובר בשקר ואף הציג בפניו את מקור השקר תוך בקשה להצגת המחקר וההפניות עליהם דיבר המרצה, זכה הסטודנט בתשובה אקדמית מדהימה כפי שנראה מיד.

וכך מתאר הסטודנט במכתבו את התשובה שקיבל מהמרצה שלו: "לאחר שחזר על דבריו שקיים מחקר בנושא ביקשתי שישלח לי את המחקר. הוא אמר בצורה הכי בוטה ומתריסה שיש עם תנועת לגלוג בשפתיו "אני לא חייב!!" חזרתי וביקשתי שיפנה אותי למקור או למחקר ואני אחפש לבד. על זה ענה לי שוב באותה נימת בוז כלפיי "רק אם אני ארצה". הסיפור הזה מלמדת אותנו על האופן המפחיד שבו השקרים וההסתה הפמיניסטית חדרה על כותל האקדמיה בישראל. מהסיפור עולה שמדובר על מוסד מיזאנדרי שאמון בעיקר על הפצת שקרים והסתה פרועה כנגד גברים. לסיפורי הבדים שמופצים בו אין שום כיסוי ואלו האמונים עליהם מתחמקים ממתן תשובות. אנשיו הולכים ומצטיירים כשרלטנים שלא רק לוקים בהבנה ובידע אלא במקום להודות בטעותם כפי שנדרש מאיש מחקר ומדע אמתי, לזנוח את דעותיו ותפיסותיו השגויות ולשאוף ולהחליפם בנתוני אמת חדשים, הם מגיבים בהיסטריה, בהשמצות ובאלימות כלפי הסטודנט. זאת ועוד, במלחמתו זו המוסד הזה אינו בוחל בהפצת שקרים ופסיאדו מחקרים. כאשר אנשיו מעומתים עם האמת והנתונים שמפריכים את התיאוריות הפמיניסטיות הוא אינו בוחל בהתעלמות ובצר לו ואין הסטודנטים מרפים בדרישה לדיון אקדמי אמתי הם עוברים לטקטיקה הפמיניסטית הידועה של תלונות שווא, רצח אופי של הסטודנטים, רקיחת עלילות דם (הסטודנט כבר עובר את כל זה בפועל) והכל בשביל להסתיר את האמת, להמשיך את מלחמתם בגברים ולשמור בדרך על המשכורות הדשנות שלהם במגדלי השן של הפסיאדו אקדמיה הישראלית.

סיפור קפקאי או יותר נכון האקדמיה הישראלית הולכת ומצטיירת כאזור הדמדומים שבו תיקים באפילה הולכת ונחשפת כסדרת קומיקס מצחיקה לילדים חנונים. 

תמונות: צילומי מסך ממכתב התלונה ששלח הסטודנט לוועדת האתיקה.

לצערי אני שומע יותר מדי אנשים אומרים לאחרונה לגבי פרשת אופק בוכריס:"הנה, הוא הודה ביחסים בהסכמה, אחרי שהכחיש הכל ואמר בהתחלה שלא היה כלום" ומוסיפים גם קללה עסיסית או שתיים. מה שעצוב שאנשים לא באמת מודעים למה מתרחש מאחורי הקלעים וללחץ המטורף המופעל על כל גבר שמוגשת נגדו תלונה או אפילו רק נזרקת לחלל האוויר שמועה ש"הטריד מינית", לקבל עסקת טיעון מתוך ברירת הרע במיעוטו - להודות במשהו שהוא לא עשה ולהיות מורשע בסעיף מופחת או להתעקש על חפותו המוחלטת ולהסתכן בהרשעה בסעיף החמור ביותר של אונס, בלי שום ראיות או הוכחות, אך ורק על סמך מילתה של המתלוננת הקדושה ובמערכת שבה 99 אחוז מכתבי האישום מסתיימים בהרשעה, מה בכלל הסיכויים של תת-אלוף בוכריס להוכיח את חפותו?!??

אני משוכנע שמדובר כאן בתפירת תיק מתוכננת היטב בתיאום מספר גורמי אינטרס ששמו לעצמם מטרה להפיל עוד אדם חשוב בצמרת הצבא - גיבור מלחמה נערץ ואהוב שמסמל עבור השמאל הקיצוני "אויב" ו"פושע מלחמה" שיש לעשות הכל כדי לחסל וכל האמצעים כשרים ו"מקדשים את המטרה". אם מישהו חושב שאני מביא תיאורית קונספירציה אני ממליץ להמשיך לקרוא את הנתונים ולראות שאינני ממציא כאן את הגלגל - אלא מצטט אנשים חכמים, חשובים ומנוסים הרבה יותר ממני:

העובדות בשטח:

הבא נראה מה יש לאנשי מקצוע בכירים לומר בנושא משפטי עבירות מין באופן כללי. הראשונה היא הסניגורית הציבורית, ענבל רובינשטיין:

"רוב הנאשמים הם אנשים מהיישוב, ללא רקע או עבר פלילי, וב-99 אחוזים בית המשפט מאמין למתלוננת. בשנים האחרונות ישנה החמרה אסטרונומית בעונשים שמגיעים ל-15 ואף 28 שנות מאסר, יותר חמור מתיקים של הריגה. ואז הנאשמים חושבים שאולי כדאי להם להסכים לעסקת טיעון בה יקבלו עבודות שירות או שנתיים ושלוש שנות מאסר במקום עונש של עשרים שנה". 

היא הוסיפה, "לשופטים קשה לזכות נאשם בעבירות מין, למרות גרסאות חלשות של המתלוננות וראיות מאוד חלשות, והפרקליטות מעדיפה שלא לחזור מכתב האישום ובוחרת שבית המשפט יחליט. הפרקליטות לוקחת פחות אחריות ומציעה עבודות שירות כשהיא יודעת שהגרסה של המתלוננת חלשה, ואז היא מציעה משהו שאפשר לחיות אתו. יש גם מתלוננות שלא מספרות את האמת".

השני הוא השופט בדימוס שלי טימן, מי שהיה שופט בכיר במשך 27 שנה והוא הראשון שיצא וחשף את מה שמתרחש מאחורי הקלעים של בתי המשפט:

השופט טימן: בשפיטה בעבירות מין - אין צדק

השופט (בדימ.) שלי טימן: מרבית האישומים בעבירות מין מסתיימים בהרשעה  התיקונים בחוק פוגעים בנאשמים ומקלים על התביעה  שדולות הנשים "נושפות בעורפה של התביעה"

. . .

מצד שני, "אין חוק שעבר כל כך הרבה תיקונים", כמו חוק עבירות מין. תיקונים אלו "נועדו לפגוע בנאשם ככל שניתן, ולאפשר לתביעה להוכיח ביתר קלות את האישום". כך נותר לדבריו בית המשפט בלי כלים "שבעניינם יוכל להכריע בעניין שבינו לבינה". על כך נוספת פעילותן של שדולות הנשים ה"נושפות בעורפה של התביעה".

הוא גם סיפר בראיון אחר ששופטים מפחדים וחוששים מהפמיניסטיות, ארגוני הנשים והלחץ שהן מפעילות בתקשורת:

"יש שופטים שלא יודעים מה זה זיכוי"

שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, שלי טימן, פרש השבוע מתפקידו עם בטן מלאה: מערכת המשפט מזניחה את זכויות הנאשם, השופטים ממהרים להרשיע והקולגות לא תומכים ברגע האמת. בתחום הרגיש של עבירות מין, אומר טימן בראיון מיוחד ל"הארץ", יש השפעה חזקה מדי של שדולות הנשים

. . .

"יש לנו מורא, והמורא הוא גם מדעת הקהל. אי אפשר להתעלם ממנו. כשיש גופים שעושים נפשות יותר מאחרים ומרימים את קולם, מסתבר שזה מצליח. התוצאה היא שהפמיניסטיות, שעושות עבודה מצוינת מבחינתן, משכנעות בלובי שלהן להחמיר בענישה. ואני אומר, מה עם הלובי למען המלחמה בסמים? נגד פגיעה בקשישים? אותם לא שומעים. במצב כזה, לבית המשפט יש פחות ופחות כלים לקבוע מי דובר אמת. הוא נותן לנאשם פחות סיכוי להתגונן. זה יוצר מורא אצל כל הרשויות שעוסקות באכיפת החוק".

הוא אפילו סיפר כשהופיע ביומן הערוץ 1 שהפרקליטות והמשטרה ניסו לתפור לו תיק!!!

גם פרופסור יפה זילברשץ חטפה התנפלות מכל עבר על-ידי הפמיניסטיות על שחשפה את דעתה על מסעות הלינץ' סביב "הטרדות מיניות":

זילברשץ, אז דיקנית הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן, התייחסה לפרשת הטרדות מיניות מצד עובד של האוניברסיטה ואמרה "לטנגו מעין זה דרושים שניים. עובדה שזה לא קרה לו עם נשים אחרות שהוא עובד איתן, זה קרה לו איתה. אני אומרת שתמיד מדובר במערכת יחסים כלשהי, שבנקודה מסוימת אחד מהשותפים לה חצה קו".

זילברשץ טענה באומץ רב כי לנשים יש חלק במה שקורה כמעט תמיד. "למה לי זה לא קרה מעולם? אני אמנם לא גרייס קלי, אבל אני נראית לא רע לגילי. ועובדה, אף פעם זה לא קרה לי. אני מצטערת אם אני מזעזעת אותך, ואם אני נשמעת לך לא פוליטקלי קורקט. אבל אני מאמינה שכאשר גברים ונשים עובדים יחד נוצרות מערכות יחסים מסוגים שונים. אני צופה בכך שנים. אין מה להיתמם בעניין הזה, נוצר מתח מיני. זוהי דינמיקה אנושית מובנת.

פמיניזם משפטי

חשוב גם שתדעו מה האידיאולוגיה הרדיקאלית שעומדת מאחורי החקיקה הדרקונית בנושא אונס ועבירות מין: פרופ' קתרין מקינון היא המוח מאחורי החוק למניעת הטרדה מינית ועבירות מין - תלמידתה אורית קמיר, משפטנית פמיניסטית, היא זאת שיישמה ומיישמת בפועל במדינת ישראל את התיאוריות של מקינון לפיהם:

"בחברה פטריארכלית, כל יחסי מין הטרוסקסואליים הינם אונס מפני שנשים, בתור קבוצה, לא חזקות מספיק לבטא הסכמה".

לכן אני תמיד אומר שהמושג "יחסי מרות" הוא סוג של זריעת חול בעיניים כי למעשה לפי התיאוריה הפמיניסטית לגבי "הפטריארכיה" (בדומה ל"פרוטוקולים של זקני ציון") כל גבר הוא למעשה מראש בעמדת כוח ובמעמד גבוה יותר מכל אישה מעצם העובדה שנולד זכר!!

ואם מדברים על הטעיה וזריעת חול בעיניים, גם "מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית" הוא תרגום מטעה ומניפולטיבי של המושג האמיתי באנגלית "מרכזי משבר האונס" (RCC). משבר האונס הוא מושג פמיניסטי מגדרי מרקסיסטי שהומצא בשנות ה70 כדי לתאר מצב של מלחמה בה הגברים קולקטיבית שולטים בנשים וכופים עליהן מין ב"כוח הפטריארכיה". RCC זה בעצם גוף וזרם פוליטי בינלאומי עם תקציבי עתק ודוקטרינה פמיניסטית מגדרית אקדמית מאוד מיליטנטית ששמה מטרה למחוק כליל את הגברים ואת המיניות הגברית ההטרוסקסואלית - הנה לפניכם מאמר בנושא:

שיח זה, שהפך עד מהרה למגמה השלטת בהגות הפמיניסטית, נטה לטוטליות הן בהתעקשותו על הרסנותה של המיניות הגברית והן בהתכחשותו ליכולתן של הנשים לקבוע את גורלן. יותר מכל ניכר הדבר בטענותיהן של הפמיניסטיות בנוגע למה שמכונה "משבר האונס" (rape crisis). באמצעות שילוב של נתונים שנויים במחלוקת ורטוריקה חוצבת להבות, הפיצו חוגים פמיניסטיים את התפיסה שהאונס - כפי שניסחה זאת סוזן בראונמילר בספרה הקלאסי משנת 1975, בניגוד לרצוננו - "הוא תהליך מודע של הטלת אימה, שבאמצעותו מחזיקים כל הגברים את כל הנשים במצב של פחד".

בנוסף לכל, תוסיפו לפסטיבל הלינץ', לחגיגות ולריקודים על דמו של בוכריס את חלקה המרכזי של התקשורת. אנו שומעים רבות על שחיתות פוליטית, קומבינות וניצול קשרים אישיים להשגת מטרות שונות, אבל מי יעז לבדוק או לחשוף מה קורה מאחורי הקלעים של אמצעי התקשורת המובילים במדינה...?

הנה לפניכם ראיון יוצא דופן ונדיר בחשיבותו בו אנחנו נחשפים למריבה גועלית בין כתב הפלילים של ערוץ 2 גיא פלג ועורכת דינה של המתלוננת המרכזית נגד תת-אלוף אופק בוכריס, אביטל בן נון, לאחר שסירבה להעניק למר פלג ראיון אקסקלוסיבי עם המתלוננת "כוכבת הפרשה":

בן נון חשפה כי "ספגתי קללות ממספר אנשי תקשורת ואישומים בכך ששיקרתי. איש תקשורת פנה לאביה של המתלוננת בווטסאפ והכפיש את שמי בפניו".

מיד לאחר מכן חשפה בן נון כי מדובר בעיתונאי חדשות 2, גיא פלג וטענה כי "הוא שלח לי הודעות SMS שבהן הוא כתב לי שאני שקרנית קטנה ועלובה, משום שהם החליטו ששיקרתי אותם כשהודעתי בשלב מסוים שלא ניתן ראיונות והמשפחה שינתה את דעתה לאחר מכן ויצאתי לראיון והעזתי לא להודיע להם – אז אני שקרנית קטנה ועלובה".

לאחר דבריה של בן נון עלה גיא פלג עצמו לשידור ותקף בחריפות את בן נון: "אני ואת באותו תחום", אמר ליעל דן, "אני לא מבין ממה את כל כך נסערת. אביטל בן-נון מדייקת לגמרי במה שהיא אמרה. אכן קראתי לה שקרנית ואני חוזר וקורא לה שקרנית".

פלג הוסיף כי "לי ולמערכת הייתה תחושה שלאורך כל היום היתלו בנו, כאילו שמדובר באיזה הישג עיתונאי – להביא תגובה מעורכת דין".

אומרים שרק כשמישהו באמת כועס, האמת נשפכת החוצה ואם אתם מקשיבים לראיון, גיא פלג בעצמו ובקולו מודה ומתוודה שא' הסיקור שלהם בתקשורת היה מוטה מראש לטובת המתלוננת וב' - "אביטל בן נון היא חברת ילדות שלי מחיפה" - נו מישהו עדיין חושב שאין באמת קומבינות וקשרי "יד לוחצת יד" מאחורי הקלעים של התקשורת הישראלית?!??!??

אם נבחר להאמין לטענתו של גיא פלג שעו"ד בן נון היא שקרנית - ישנה אמרה דתית ישנה (ואני אינני אדם דתי) לפיה אם מישהו מסוגל לשקר על דברים קטנים (במקרה הזה "הקליינטית שלי לא מתראיינת לתקשורת") מסוגל גם מסוגל לשקר על דברים הרבה יותר גדולים ומשמעותיים!!! חומר למחשבה.

מסעות השיימינג בפייסבוק הישראלי הפכו לאחרונה לספורט הלאומי של נשים מורעלות פמיניזם ושנאת גברים, המנצלות מקסימלית את כוחה של הרשת החברתית כדי לעקוף מוסדות מדינה רשמיים שאמורים לחקור לעומק טענות בכל הנוגע לעבירות מין כאלה או אחרות, ובוחרות לנהל משפטי שדה בצורה הכי ברברית ופרימיטיבית שאפשר בנוסח ימי הביניים, תוך כדי שילהוב ההמונים.

כך עשתה לאחרונה גברת שעבדה במסעדת ימונדוס וטוענת בפוסט אישי "קורע לב" שטבח השפיל והטריד אותה מינית כשעבדה שם. היא גררה כצפוי אלפי תגובות תמיכה והזדהות וגינוי סוחף ונחרץ לאותו "עבריין מין מרושע, מנוול ומסוכן". אבל מה מתברר - מקריאת התגובה הרשמית באתר המסעדה, ניתן ללמוד שהגברת בעצמה נהגה להטריד מינית:

"שני עובדים דיברו באופן מיני ובוטה אחד לשני. היא יזמה את הבוטות והמיניות אבל הוא היה הבכיר. הוא פוטר והיא קיבלה הזדמנות שנייה.לאחר האירוע עובדים שכפופים לה התלוננו שהיא משתמשת בשפה מינית ובוטה כנגדם, האם זה הפך אותה למטרידה מינית? אנחנו חשבנו שלא. אולי טעינו, אבל החלטנו להעניק לה עוד הזדמנות. והיו עוד הזדמנויות שנתנו בעקבות תקלות וחריגות שונות, עד שהחלטנו לומר די, אבל היא הייתה זו שלקחה את היוזמה והתפטרה."

מקריאת תגובה של אחת המגיבות, ניתן ללמוד שמאוד יתכן שהגברת המתלוננה בחרה לבצע שיימינג בפייסבוק כצעד טקטי לצד התייעצות בפורום משפטי לענייני עבודה:

"לא מכירה את הסיפור ולא תופסת שום צד רק יכולה להגיד שקצת מוזר שאותה מתלוננת ב13 באוקטובר בשעה 6 שואלת לגבי עזרה לעו"ד לדיני עבודה שאפשר להתייעץ 
שעתיים אחרי זה היא צולבת את אותו בחור ועושה לו שיימינג . "

 
(הייתכן אולי שהיא מתכננת לתבוע את המסעדה...?)

זה המקום לפרט מעט על הדינמיקה המטורפת מאחורי הקלעים: בזמן שמתלוננות, בין אם הן אומרות אמת או לא, עושות שימוש חופשי ופרוץ לגמרי באמצעי התקשורת וזה כולל פייסבוק (כי מהדורות חדשות בפריים טיים של ערוץ 2 נפתחות בציטוטים מ"עדויות" שפרסמו נשים בפייסבוק - ואינני נכנס כרגע לתוכניות טלוויזיה, עיתונות, רדיו ופלטפורמות נוספות), בו-זמנית הסנגורים מייעצים לחשוד - אדם שמוצא עצמו ביום בהיר בלב הסערה התקשורתית, שלטובתו ולטובת חקר האמת, עדיף שייתרחק מהתקשורת כמו מאש וישמור על "דממת אלחוט" וישתוק כי לא משנה מה יגיד ויביא גם אלף הוכחות לגרסתו, הסוכנות הפמיניסטיות שיושבות בכל אמצעי תקשורת יעשו ה-כ-ל כדי להפוך, לסלף ולנצל כל מילה שלו לרעתו.

בקיצור: אם אתה שותק, "סימן שאתה אשם". דיברת? "אתה מנסה לשבש את החקירה/בדיקה/בחינה של המקרה" . . . 

קיימת שאיפה להשמיד את המין הגברי כולו. לא, זאת לא בדיחה וזה כלל לא מצחיק. זו שאיפה אמיתית אך לפני שארחיב ואביא דוגמאות, ברצוני לבקר דווקא גברים כי לגברים יש 3 תכונות דפוקות שאינני אוהב והרבה פעמים בגללן הם מכניסים לעצמם "גול עצמי" ומכשילים את כל הגברים בעולם (כולל את עבדכם הנאמן):

1.  גברים צוחקים וממציאים בדיחות בעיתוי הכי לא מתאים ודווקא במצבים שגברים נפגעים הכי הרבה: אתה יכול לדבר עם גבר על נושא הכי כאוב בעולם והוא כבר ימציא בדיחה קורעת (כלומר יעשה צחוק בעיתוי לא מתאים). יש לנטייה הזאת מספר סיבות והסברים, כפי שגברים אומרים בגלוי - לפעמים עדיף לצחוק על משהו מאשר לבכות בגללו, וברמה העקרונית הם צודקים. הבעיה שכיום במיוחד בעידן טכנולוגיית המידע, קל לפתוח מסעות לינץ' ושיימינג דרך הפייסבוק, עוד יותר קל במיוחד לנשים פמיניסטיות מניפולטיביות, להוציא דברים מהקשרם, ולנצל לרעה כל שטות שתכתוב אם בסערת רגשות, תיסכול או שיעמום.

כפי שמסביר ד"ר וורן פארל בספרו THE MYTH OF MALE POWER, זו מסורת שהתפתחה במשך מאות שנות מלחמה שגברים ששרדו זוועות מחרידות בשדה הקרב, היו מתאספים, משתכרים ומספרים בדיחות. גברים מעדיפים לצחוק כפי שנשים מעדיפות לבכות אבל זה לא אומר שהם חסרי רגישות, אטומים או בלתי פגיעים - זו פשוט דרך ההתמודדות שלהם ולמעשה היחידה בה החברה שלנו מרשה ומאפשרת לגברים להתבטא. בעיית הבעיות כפי שציינתי, שפמיניסטיות יודעות נהדר לנצל באופן הכי ציני והכי בוטה את הנטייה הזאת של גברים כדי לטעון פעמים רבות כאילו "לא מפריע לגברים שנשים מעליבות ופוגעות בהם, להיפך, זה מצחיק ומשעשע אותם", "את עושה להן טובה, זה דווקא מדליק אותם" וכו'. אני מנסה להסביר לגברים (ולא בהצלחה, אם להודות באמת) שיש הבדל עצום בהומור הגברי לעומת הנשי - גברים משתמשים בהומור מתוך מצוקה ועמדת נחיתות, נשים משתמשות בהומור כדי לעקוץ, להעליב, לפגוע ולהכאיב מתוך גאוותנות.

2. גברים הם אובייקטיבים, פאסיבים ו"ניטראליים" מתי שלא צריך. יש להם קושי בסיסי מובנה להתווכח עם אישה, לא משנה עד כמה היא שונאת אותם וכמה טיעוניה הזויים ובלתי מבוססים ושקריים - ככל שהיא תוקפנית וצועקת חזק יותר - כך הגבר נסוג לאחור מהר יותר. לעומת זאת לגבר אין שום בעיה להתווכח בקולי קולות על סף אלימות מילולית בוטה עם גבר שדווקא מסכים לדעתו ב100 אחוז!!!! במילים אחרות אין בכלל דבר כזה סולידאריות-גברית כפי שהיא קיימת אוטומטית אצל נשים (לכן הביטוי השקרי "שוביניזם" הוא כלל לא רלבנטי ולא קיים במציאות!!!!).

3. גברים ובייחוד הישראלים, הם פחדנים, מוגי לב וחסרי עמוד שידרה. הרבה גברים אמרו ואומרים לי ב4 עיניים: "אתה צודק לגמרי אבל עזוב, אל תגלה לאף אחד שדיברנו על זה". גברים מפחדים פחד מוות מהכוח החברתי הבלתי מעורער ובלתי מוגבל שיש לנשים - הם חוששים מחרם, כפי שהם אומרים לי בגלוי:"אני לא רוצה שמישהי שקרובה אליי תתפוס אותי מתעסק עם זה". גילוי נאות: גם אליי פנו ופונות עד היום נשים ומבקשות בנימוס (כאילו שהן פונות לילד) :"עזוב יעקב, אל תתעסק בנושא". מיותר לציין שבמקרה שלי זה משפיע הפוך כי חוקר אמיתי בנשמתו לא מפחד להיכנס ל"אזורי הסכנה".

ובחזרה לנושא השמדת הגברי (ולא במרכאות):

השאיפה של "עולם ללא גברים" או כפי שפמיניסטיות כמו פרופסור מארי דלי מארה"ב אמרו ואומרות בגלוי "נפעל שיהיו רק 10 אחוז גברים בעולם" זו לא בדיחה, פליטת פה או אמירה קיצונית ספונטאנית של מטורפת כזאת או אחרת אלא מדיניות ממוסדת היטב - תהליך שלם בתחום שנקרא הנדסה חברתית, שנועד להבטיח שאפילו לא יהיה צורך להרוג או להשמיד את הגברים - הם כבר יעשו זאת בעצמם.

דן מרגלית הוא דוגמא אחת לחזיר פמיניסט שסוגד למין הנשי. פעמים רבות כשהנחה את תוכניתו "פוליטיקה" ו"פופוליטיקה" הוא העלה את הדיון בשאלה "האם עולם ללא גברים אפשרי?" תמיד בחיוך רחב, ממחזר את אותן טענות שוב ושוב:"עולם ללא גברים יהיה עולם ללא אלימות, ללא שנאה, ללא מלחמות, ללא תחרות, ללא שחיתות וללא פערי שכר" וכו', מביא תמיד פמיניסטיות וחוקרים שונים שמאשרים את תיאורית "העולם האידיאלי ללא גברים". בתו שירה היא כיום אחת הפמיניסטיות הכי חזקות ומשפיעות בתקשורת ובאינטרנט בישראל (ניהלה את ערוץ 2 וכיום מנהלת את אתר האינטרנט הפמיניסטי סלונה). עודד שוחר אומנם היה מאוזן יותר יחסית ממנו אך עדיין, עצם העלאת השאלה היא בלתי לגיטימית לחלוטין - החליפו את המילה 'גברים' ב'כושים', 'יהודים', 'ערבים', 'צוענים', 'הומוסקסואלים', 'אינדיאנים' או כל קבוצה אתנית אחרת ותבינו.

טענתי פשוטה: מדובר כאן בתעמולה ושטיפת מוח, מלחמה פסיכולוגית (שאגב עובדת פרפקט על ילדים בגיל הרך) לא "איך טכנית נשמיד את הגברים" אלא יותר איך לגרום לגברים להרגיש כמו אפסים והנה עובדה שזה בדיוק מה שקורה - רק במדינת ישראל הקטנטונת מתוך 400 מתאבדים בשנה, 200 אלה גברים בהליכי גירושין וזה כמובן לא מזיז לאף אחד. גם שהמספר יעלה ל4,000 או 40,000 גברים, אני מתערב אתכם על מה שתרצו - זה לא יזיז לאף אחד במדינה המסריחה שלנו !!! איך אני יודע? זה משהו שקורה בכל העולם - בכל המדינות שבהן השתלטו הפמיניסטיות, אחוז הגברים המתאבדים הולך וגדל במהירות שיא ולא רק שזה לא מזיז לפמיניסטיות - הן אף דורשות לצנזר ולהשתיק לגמרי את הנושא כפי שמסבירה האישה המקסימה הזאת מקנדה!!

לא. זה לא מצחיק.

הרבה פעמים אנשים, כולל חברים טובים וקרובים אומרים לי:"אתה צודק אבל אתה מאוד מגזים ונסחף", "אתה קיצוני". זה לא מזיז לי כי אני יודע שככל שההתנגדות גדולה ושורשית יותר, במיוחד כשהיא מגיעה מגברים, כך זה מוכיח שקשר השתיקה סביב הנושא גדול יותר, אז תמשיכו להגיד שאני היסטרי, שאני פרנואיד או משוגע. זכותכם. רק תעברו על הקישורים שאני מביא כי זאת חוכמה מאוד קטנה לבטל את דבריי מבלי לקרוא, ללמוד לעומק ולהיחשף לממצאים שאני מביא!!! יש כמובן את הבדיחה שאני שומע המון מגברים (ראו בתחילת דבריי על 3 נקודות התורפה של הגבר):"עולם בלי גברים? הלוואי! אני בתור גבר בודד איחשב נסיך ויהיו לי אלף נשים!", אז אבקש שתחסכו אותה ממני!!

מתוך אתר YNET ידיעות אחרונות: 

"מי בכלל צריך גברים?

כמעט בכל קטגוריה נמצא שנשים מוצלחות יותר מגברים. ובכל זאת, בעולם גברי כשלנו, זה לא מספיק להן כדי להשיג ג'ובים טובים יותר, ושכר גבוה או לפחות זהה לשכר הגברים בתפקידים זהים. האם יש סיכוי שאפליית הנשים תיעלם? אולי בעתיד הרחוק כשאפשר יהיה לשבט ילודים ואז יתברר שהגברים הם בכלל גזע מיותר"

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2898553,00.html

מניפסט החלאה - חומר לימוד חובה בחוג לימודי המגדר באוניברסיטאות:

"בינו לבין עצמו יודע כל גבר שהוא חתיכת חרא חסרת ערך. תחושת החייתיות גוברת עליו וגורמת לו בושה עמוקה. כיוון שאינו רוצה דווקא לבטא את עצמו, אלא להסתיר מהזולת את גופניותו המוחלטת, את האגוצנטריות המוחלטת שלו, את השנאה והבוז שהוא חש כלפי גברים אחרים, כמו גם להסתיר מפני עצמו את השנאה והבוז שהוא חושד שגברים אחרים חשים כלפיו, וכיוון שמערכת העצבים שלו אינה משוכללת, והיא מתערערת בקלות עקב כל הפגנה פעוטה של רגש או של תחושה – הגבר מנסה לאכוף קוד "חברתי" המבטיח תפלות מושלמת, שאין בה אף שמץ של רגש או של דעה מקוממת. הוא משתמש במונחים דוגמת "להזדווג", "מגע מיני", "לקיים יחסים עם" (בשביל גברים קיימת יתירות במונח "יחסי מין"), אשר מצופים שכבה עבה של נימוסים פלצניים – חליפה לשימפנזה."

סטודנטית לגנטיקה בשם מיכל דקל שנשלחה לייצג את ישראל בתחרות מדעית בינלאומית כשהיא טוענת שההישג המדעי החשוב ביותר הוא להוכיח שניתן להביא לעולם תינוקות ללא צורך בגברים (ולא חס חלילה אולי להציל אנשים ממחלות סופניות??)

https://www.youtube.com/watch?v=I4Op5ddCNRo

דיון שלם שפמיניסטיות טוענות ש"זהו, הגברים הם גמורים": (שולח חיבוק ע-נ-ק לכריסטינה הוף סומרס שיוצאת להגן על הגברים באומץ יוצא מהכלל!!)

https://www.youtube.com/watch?v=QNINB0tyGI0

http://bananot.co.il/articles/334

"ולסיום, תפילה קצרה

כגבר, בן אחד הדורות האחרונים של מיני, אינני כועס או מצר על הכחדתי, נהפוך הוא, אני מברך על התהליך האבולוציוני שעתיד להתרחש. אני מקבל בהכנעה את היעלמותי הקרבה ומשתדל למלא את זמני בסגידה מתמדת לאדון המתחזק והגודל. אני זועק ,בצורה אווילית משהו, על היותי רלוונטי, על היותי מין אך בשום פנים אינני נאבק. המאבק בנשיות הוא המאבק באנושיות כפי שהיא אמורה להראות וכפי שהיא אכן תראה. הנשיות היא הצורה הראויה היחידה לחיים אנושיים על פני כדור הארץ ומחוצה לו. ועל כן לא נותר לי אלא ללחוש תפילה קצרה: "מי ייתן ותבוא גם נשיות עלי."

"

משהו שכותב רב בישראל בשם מניס פרידמן:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3800419,00.html

"אם תפשיט מהגבר את כל הגינונים החיצוניים, אם תיקח ממנו את המכונית, את הכסף, את הנעליים האופנתיות – אז הוא חש שאין כלום, רק עפר. כל גבר נבהל מכך שבסוף הוא יסתכם בכלום "

מתוך אתר וואלה:

"כל הגברים אותו הדבר

מחקר חדש מוכיח שנשים מסובכות יותר גנטית מגברים. הן לא רק שונות יותר מגברים מכפי ששיערו, הן גם שונות יותר זו מזו"

http://news.walla.co.il/item/706732

עיתונאית פמיניסטית מאנגליה:"כל הגברים הם אנסים, להכניס את כולם לכלא ולירות בכולם"

http://www.dailywire.com/news/8386/feminist-journalist-all-men-are-rapists-and-should-amanda-prestigiacomo

בלוגרית פמיניסטית מארה"ב אומרת שיש להשמיד את כל הגברים בעולם ומציגה תוכנית פעולה הדרגתית:

https://www.youtube.com/watch?v=uSCPPkI-Ywo

עוד דוגמאות ופירוט נוסף בפוסט שכתבתי בנושא בבלוג:

http://cafe.themarker.com/post/1182285/

פעמים רבות אני מוצא עצמי נשאל על ידי אנשים, גם כאלה שאני מכיר, חברים, קרובי משפחה ואנשים שאני פוגש בכל מיני אתרים (גם הרבה לפני הפייסבוק) את אותן שאלות שכבר התעייפתי מלחזור על עצמי ולענות עליהן שוב ושוב, לכן ריכזתי לפניכם 10 תשובות ל10 שאלות שאני שומע הכי הרבה:

1. מה זה "זכויות הגבר"?

אני לומד את הנושא למעלה מ20 שנה. פעם הנושא היה מוכר כ"זכויות הגבר" אבל הבנתי עם השנים, ככל שהתעמקתי, שזה הרבה מאוד מעבר לנושא זכויות גברים ואפילו זכויות נשים - הפמיניזם זו תנועה פוליטית כוחנית ומפלצתית ופשיסטית שמטרתה לפגוע כמה שיותר בגברים מתוך נקמה ו/או סגירת חשבונות היסטורית - מה שבסופו של דבר פוגע לטווח הארוך בחברה כולה, בילדים ואפילו בנשים עצמן. הפמיניזם זה בפירוש אויב האנושות ואחד המשטרים האפלים ביותר שקמו בהיסטוריה.

2. איך אתה מגדיר את עצמך? שוביניסט?

אנטי-פמיניסט שמאמין בשוויון אמיתי בין גברים ונשים ואינני מתכוון לשוויון במובן החברתי-כלכלי-פוליטי-מלאכותי-מזוייף. אני מאמין שלכל אדם מגיע יחס ניטרלי, הוגן ושווה לטוב ולרע, לא משנה מה מינו, צבע עורו, גזעו, מוצאו, דתו וכו'. פמיניסטיות משמיטות במכוון את שוויון החובות שחייב להגיע במקביל לשוויון זכויות והזדמנויות לנשים. לביטוי המעוות "שוביניסט" אין מקום לא במקרה שלי ולא במקרה של איש בעולם כי זה מושג מאוד כללי וגורף שמתייחס לגזענות, נאמנות מופרזת וגאוותנות (פטריוטיזם) של קבוצה מסויימת, לאו דווקא גברים!!

3. יש גם נשים שנפגעות על ידי גברים

נכון, יש, אבל מה שאין - אין אלפי ארגונים וגופים שונים עם תקציבי עתק שמוקדשים אך ורק להגן על זכויותיהם של גברים כמו שיש לנשים, ואני מדבר רק על מדינת ישראל הקטנה! גברים לא רק נפגעים על ידי נשים אלא נפגעים על-ידי כל רשויות המדינה - מערכת המשפט, המשטרה, הרווחה, ארגוני נשים במימון המדינה, הפרקליטות, התקשורת, האקדמיה וכו', כולם מגוייסים מראש להילחם בגברים לטובת הנשים, מלחמה חד-צדדית לא הוגנת ורחוקה מלהיות שקולה או מאוזנת!

4. מה צריכות להיות המטרות?

אחת המטרות המרכזיות היא לבטל לחלוטין כל אפלייה או העדפה מתקנת לנשים. בעולם שבו גברים ונשים שווים במובן של הזדמנויות ואפשרויות השכלה, תעסוקה, הכשרה, עבודה וקידום - אין שום סיבה שבעולם שלנשים יישאר יחס מועדף בכל תחום שהוא!!

מטרה נוספת וחשובה ביותר היא הפסקה של מלחמת המינים - כל תורת המגדר היא תורה מיליטנטית, גזענית ומיותרת שאך ורק גורמת לפילוג בחברה, מסכסכת, מציתה אש ושנאה עד כדי אלימות של ממש.

5. לא נמאס לך ממלחמות?

זה נחשב מלחמה כשיש שני צדדים עם כוחות שקולים שמצליחים פחות או יותר להילחם ולהתגבר על האיומים והפגיעות שהצד השני מסב להם. במקרה של גברים ונשים, אין מלחמה יותר לא צודקת, לא הוגנת, לא שקולה ו"מתחת לחגורה" כמו המלחמה של הפמיניסטיות נגד גברים. 40 שנה הן רגילות רק לדבר ולקשקש בלי סוף ולשטוף את מוחותיהם של אנשים באין מפריע כי הן מראש מגיעות בטרמינולוגיה בולשביקית שאם אינך פמיניסט אז אתה בוודאי "שוביניסט" שזו מילה נרדפת לגזען וחשוך ואין לך שום זכות קיום. לאחרונה תנועות הגברים זה נושא שמאוד התקדם והתפתח בעולם - מה שמכונה MRA ורק בארץ מתעקשים להשתיק בכל דרך שפלה אפשרית (בראש ובראשונה בגלל שארגוני הנשים מגלגלים מיליונים סביב תעשיית השנאה הזאת). אני למזלי מכיר את כל השיטות והטקטיקות, כולל הטחת איומים ועלבונות אישיים כמו "הומו", "קוקסינל", "דפוק", "חולה נפש" ועוד ולכן לא מתרגש כלל. במילים אחרות, זאת עדיין לא באמת מלחמה, הגברים רק מתחילים ללמוד להגן על עצמם וטוב שכך. גם מסע מאוד ארוך מתחיל בצעד בודד.

6. מה זה פמיניזם?

ההגדרה של פמיניזם מאוד בעייתית, מבלבלת ומטעה כי מצד אחד קיימת הטענה שזו אידיאולוגיה שפועלת למען שוויון זכויות מלא לנשים, אבל בפועל, כשרואים ומנתחים איך התנועה התנהלה, מתנהלת וקרוב לוודאי תמשיך להתנהל בעתיד (כפי שאני חוקר למעלה מ20 שנה), רואים בפירוש שאין שום קשר בין שוויון לגברים ונשים כי אם רק מלחמה חד סיטרית נגד המין הגברי כולו. לא רק שהפמיניזם לא פועל להשיג שוויון בין גברים ונשים - הוא עושה את ההיפך המוחלט - דואג לשמר ולהנציח מצב בלתי פוסק של מלחמה ותחושת קיפוח וקורבנות היסטרית של הנשים, שגורם להן מגיל צעיר לחשוב שהכל מגיע להן, שהגברים כולם רעים ומרושעים ואלימים והנשים כולן טובות, תמימות וטהורות. הפמיניזם אפילו לא בעד נשים באותה עוצמה שהוא נגד גברים ויעידו על כך נשים גיבורות ואמיצות שקמו ויצאו נגדו.

7. מה זה מגדר?

מושג שהומצא על-ידי פוסט מרקסיסטיים גרמניים מאסכולת פרנקפורט. על אותו בסיס של הסוציאליזם (האידיאולוגיה הרצחנית ביותר בהיסטוריה האנושית), מתבצעת חלוקה דיכוטומית שחור-לבן של שני מעמדות - אחד שולט בעולם והשני מדוכא ומסכן. בקומוניזם היו אלה הפועלים מול בעלי ההון, בפמיניזם אלה הנשים המסכנות מול הגברים החזקים ש"שולטים בעולם" באמצעות מה שהן מכנות "הפטריארכיה" - מושג שהוא לא שונה מהפרוטוקולים של זקני ציון, כאילו כל גבר מקבצן, מנקה רחוב, פועל ועד ראש ממשלה - כולם שותפים לקנוניה לשלוט בנשים ולדכא אותן. הפמיניסטיות לא טיפשות או תמימות, הן אלופות ומקצועניות בתעמולה ושטיפת מוח ולכן דוחפות את התורה המיגדרית בגילאים מאוד צעירים ורכים בבתי הספר ולאחרונה אפילו בגני חובה.

8. מה יוצא לך? מה האינטרס שלך?

אין לי למעשה שום אינטרס חוץ מחשיפת האמת. אני לומד את הנושא מגיל 14, כלומר מאז היותי ילד. אין לי שום כוונה נסתרת או משהו שאני רוצה להשיג או להרוויח עבור עצמי. למזלי אני שולט היטב בחומר, יש לי המון ידע שצברתי עם השנים ויכולת לשלוף מידע ממאגר מידע שאני בונה, זה משהו שאני עושה לא כי כיף או משעמם לי אלא כי אני מרגיש שחובתי האנושית לחשוף את מה שגיליתי.

9. מה, גברים טובים יותר? נשים נחותות מגברים?

אני מאוד לא אוהב את הגישה הילדותית והפרימיטיבית של "מי טוב יותר". תפישות לגבי נחיתות או עליונות של קבוצה כלשהי תמיד היו שורש הגזענות בעולם. אני בעד להתייחס בכבוד ובהגינות לכל אדם ולכל בעל חיים אחר. אני גם מאוד נגד הדת ולא אוהב גישות כמו "היהודים טובים יותר מהגויים", "הנשים רגישות ואנושיות יותר", "הנשים במעמד רוחני גבוה יותר" וכו'. זה מגעיל ומעצבן אותי.

גם הדתות וגם האנטי-דתות כמו הסוציאליזם פעלו בסופו של דבר על פי אותן שיטות אכזריות וגרמו אך ורק למלחמות, שנאה ושפיכות דמים. הפמיניזם לא שונה כלל ובכל הזדמנות אנחנו שומעים על כאילו מחקרים ש"מוכיחים" עליונות ביולוגית/גנטית/שכלית/אבולוציונית/רגשית והשד-יודע-מה - שיש לנשים על פני הגברים. בני אדם תמיד חיפשו סיבות ותירוצים לריב, להתקוטט ולרצוח, תמיד מתוך תחושת עליונות ורצון לשלוט, אז היום עושים לגברים את מה שעשו בעבר ליהודים, לעבדים ה"כושים", לצוענים, לאינדיאנים וכו'.

10. אתה באמת חושב שיש לך סיכוי נגד כל הממסד? אתה נלחם בתחנות רוח

אני בפירוש כן מרגיש בשינוי הדרגתי לטובה. נכון שזו טיפה בים ורק התחלה אבל זה תהליך מאוד חשוב, חיוני ובלתי-נמנע שאני מרגיש כבוד ענק שאני מצליח להניע ואנשי מקצוע אובייקטיבים, חשובים וחכמים ממני אישרו זאת בפניי. במהלך השנים פנו אליי אלפי אנשים, גברים ונשים, נערים ונערות, חיילים, סטודנטים וגם מרצים וחוקרים, עיתונאים ומעצבי דעת קהל ורבים מהם הודו לי מקרב לב וסיפרו עד כמה הצלחתי לפקוח ולהאיר את עיניהם.

ולסיכום, אנקדוטה נחמדה מלפני 16 שנה, לאיך קיבלתי דברי חיזוק ותמיכה מכיוון לא צפוי: כשעברנו לדירה בקומה ראשונה בגלל הנכות הפיזית שלי, ישבנו פעם במשרדו של מנהל במשרד עמיגור. דמיינו לעצמכם אדם גבוה, קשוח ומרוחק. אחד שמדבר מעט ואם הוא רואה שעובד לא ממלא את הוראותיו, הוא נוזף בו בקול מאוד רועם שאני מודה שאפילו אני שרגיל לאנשים קשוחים, אפילו אותי זה הרתיע.

הוא הביט על המסמכים, הסתכל עליי בחצי חיוך ואמר לי:"אז אתה יעקב קנדלקר?", אמרתי "כן" בחשש, הוא אמר:"אני רואה שאתה מפרסם המון מכתבים בעיתון חדשות הקריות. בדרך-כלל אנשים כותבים שם סתם שטויות אבל אתה כותב בצורה מאוד מעניינת ומקורית, כל הכבוד!" הוא סימן לי עם האצבע "מצויין".

מעט רקע: "חזקת הגיל הרך" הוא חוק שערורייתי, מפלה, אפל, ברברי, מיושן ופרימיטיבי מאין כמותו שמעניק לנשים חזקה אוטומטית על הילדים במקרי גירושין.

קיימת התנגדות מאוד אגרסיבית ובוטה של פמיניסטיות, נציגות ארגוני נשים, פוליטיקאיות ועסקניות מגדר שונות אפילו לנסות לגעת בחוק הזה כי זוהי למעשה מחלבת הכספים הכי גדולה שלהן שמפרנסת אלפי אנשי מקצוע למיניהם - עורכי דין, יועצות זוגיות, מגשרות, עובדות סוציאליות, פסיכולוגיות וכו', כולם מגלגלים מיליונים סביב תעשייה שמטרתה להרוס משפחות, לפתות ולעודד נשים להתגרש (נשים יוזמות 90 אחוז מהגירושין כיום) והכי חשוב - לקרוע אבות מילדיהם.

ביום חמישי האחרון, הפמיניסטיות של חדשות ערוץ 2 פרסמו בהתלהבות דברי הסתה שלטענתן פורסמו בקבוצת האבות "א' זה אבא" אבל מי שמכיר מעט את התקשורת יודע עד כמה צביעות ומניפולטיביות יש בהתנהלות שלהן עצמן, שהן מחפשות בנרות איך להפיל את מאבק זכויות הגבר ממש כמו למצוא גרגיר זהב בחול של שפת הים (ובקבוצה עם יותר מ14 אלף איש, זוהי בפירוש לא הגזמה).

בתמונות שלפניכם:

1. הפרסום הנלהב של חדשות ערוץ 2

2. איום מפורש ברצח שחברי הקבוצה קיבלו מפמיניסטית

3. צוות צבא הפמיניסטיות ששולט בחדשות ערוץ שתיים (וידוע לי ממידע פנימי שיחס הגברים-נשים במערכת הוא גבר אחד על כל עשר נשים!!!).

שיהיה ברור ושקוף: גם אני לגמרי נגד הסתה, איומים ואלימות מילולית וחושב שזה אינטרס מרכזי שלנו הגברים לשמור על שפה כמה שיותר נקייה, רהוטה, עניינית ולגופו של עניין דווקא בגלל שאנחנו הצד החלש, הצד השנוא, הצד שכל המערכת נהנית ואוהבת כ"כ לרדוף ולהתנכל ולדכא ולהשפיל ולהכניס לכלא על כל שטות ופיפס (בזמן שאישה שרוצחת בדם קר את אימא שלה, מקבלת שנתיים גג 3 שנים בכלא).

לכן חשוב מאוד שכל התבטאות שלנו תהיה חכמה, עם מידה מסויימת של תחכום והכי חשוב - מחושבת מראש!!!

ג'ק

מאמר מעולה של יואב לוין, מנהל "אנטי פמיניזם ישראל - קבוצת דיון ועבודה"

https://www.facebook.com/groups/antifeminismandmisandry

הדת היא האמא והאבא של שנאת הגברים, של הגינוסנטריזם והמיזאנדריה ולכן גם הבסיס של הפמיניזם המודרני ב - k.k.k האמריקאי ושורשיו הדתיים:

סטריאוטיפים מונותיאיסטיים דתיים כבסיס למיזאנדריה מסורתית והחפיפה שלהם לרעיונות פמיניסטיים

1. ראיית הגבר כבנק מהלך:

הרעיון שכל האחריות הפיננסית ולא רק במובן של פרנסה אלא גם בזמן פירוק התא המשפחתי נופל על הגבר נובע מכאן. זהו הרעיון שכל פרנסת המשפחה נופלת על הגבר ולאישה אין שום אחריות, כלומר הגבר הוא המפרנס היחיד. למעשה, אפילו כיום גם כאשר האישה עובדת, מבחינת האחריות הכל נופל על הגבר; גם כיום כאשר יוצאים לדייט הצפייה לתשלום היא על הגבר; גם כיום מחקרים מוכיחים, שכל משכורתה של האישה וכמעט כל משכורתו של בעלה הולכת על הבית ועליה וגם כאשר התא המשפחתי מתפרק אין לאישה שום אחריות ובחסות החוק היא יכולה להמשיך לנצל ולעשוק את הגבר. כל העוולות האלה, שהם מהליבה של השנאה הפמיניסטית, לא רק מיושמים על ידי המדינה, אלא שואבים ומופנמים בפמיניזם דרך המורשת הדתית התיאיסטית הספציפית מנו בא הפמיניזם.

2. הרעיון שכל מה שיש לגבר בראש זה מין:

כאן מדובר לא רק על דמוניזציה של המיניות הגברית אלא למעשה גם על דמוניזציה של המיינד והפסיכולוגיה הגברית. למעשה ברמה מטאפיזית לדמוניזציה זו של הגבר נגזרות רבות, שאותם אסביר בהמשך וכל הרעיות הפמיניסטיים כגון נחיתות הגבר מול האישה, הרעיון שהגבר הוא סוטה וכל הגברים אנסים, הרעיון של החפצת האישה ועוד, נובעים משנאת גברים דתית מסורתית זו.

3. הגבר הוא בוגדני מיסודו והאישה נאמנה:

מחקרים עדכניים הוכיחו כי זהו שקר חסר בסיס. נשים בוגדות באותה המידה כמו הגברים ואפילו יותר, הם רק מתוחכמות מהם ביכולת לשקר ולהסתיר את הבגידה וחוסר הנאמנות שלהן. לפי שיטה זו, המיזאנדריה מטעה גם נשים וממליצה להם, כפי שאסביר בפרגרף הבא לא לקיים יחסי מין עם בעליהן כחלק מחיבור רגשי עמוק יותר, מאהבה ונתינה וקבלה משותפת אלא אך ורק כדי שהסוטה לא ייברח ממסגרת הנישואים לזרועותיה של אישה אחרת.

וכך, בורות מיזאנדרית זו במקום המטרה המוצהרת למנוע בגידה, גורמת לניכור רגשי בין הבעל לאישתו ובכך רק מאיצה את תהליך הבגידה. מחקרים אחרונים מראים ומוכיחים מעבר לכל ספק, שבגידה אינה אף פעם המין עצמו אלא תמיד קשורה לסיפוק הריק, חוסר החיבור והעומק הרגשי. כל הרעיון של הניצול המיני והשקר של החפצת האישה נובע מכאן וכפי שנראה מייד הרעיון שכל היחסים ההטרוסקסואליים הם אונס נובעים ממטפיזיקה מונותיאיסטית דתית זו וממספר נגזרות נוספות שלה

4. דמוניזציה של הגבר כבהמה חסרת רגשות (האישה רגשית, הגבר הגיוני).

כאן מדובר לא רק על השקר שהגבר אינו מפותח רגשית ומחזיק רק ביכולת אנליטית קרה אלא גם ברעיון השקרי, שהאישה היא הרחומה האמפטית והגבר הוא תמיד הבריון והאלים. תיאורית המגדר, שאת השלכותיה המעשיות אנחנו פוגשים אצל העובדות הסוציאליות, בבתי המשפט לענייני משפחה, משטרה ועוד היא הבסיס ממנו יונקת תיאוריית המגדר הפשיסטית הפמיניסטית בתחום האלימות במשפחה. היינו שהגבר תמיד אלים והאישה היא תמיד מלאך. הסתרת האמת על האלימות הנשית כלפי גברים, נשים, ילדים ובכלל, ניכור הורי, החוקים הסקסיסטיים שמפלים גברים, היא תוצאה ישירה של מיזאנדריה דתית זו, שהשתלשה בתהליך של הטמעה טרנספורמטיבית מרעיונות דתיים אל לב ליבה של האידיאולוגיה המיזאנדרית הפמיניסטית

5. הגבר כרובוט שלא מסוגל להיפתח ולהסביר את עצמו.

הסטריאוטיפ הזה קשור לדמוניזציה הרגשית של הגבר. באופן יותר ספציפי הדבר משמש את שונאי הגברים הפמיניסטיים לניגוח ולהשתקת כל ביקורת לגיטימית של הגברים על הפמיניזם ואף נשים בכלל. הרי גבר ממילא לא מבין כלום ואין לו שום זכות דיבור. באופן יותר רחב זה המקור להצדקת חוקים מפלים כנגד הגברים כגון חזקת הגיל הרך ועוד

6. הדמוניזציה של המיניות הגברית.

זהו הרעיון הפרוורטי והכל כך מוכר מן התרבות העממית והסיטקומים. בעוד הגבר רק חושב איך לספק את צרכיו המיניים הפרוורטיים והבלתי נגמרים, האישה תמיד כואב לה הראש. מכאן, גם השקר הנפוץ, שהופרח במחקרים מדעיים, שהגבר תמיד רוצה, והאישה רק נותנת לו בעל כורחה. זהו הבסיס המטפיסי ממנו יונק הרעיון הפמיניסטי שכל היחסים ההטרוסקסואלים הם אונס. במילים אחרות, ראיית הגבר כבוגד מטבעו בתפיסה הדתית הורחבה במסגרת הפמיניזם לראייתו כאנס פשוט בהיותו גבר. לפי תיאוריית השנאה הזו, גבר אינו מקיים יחסי מין עם אשתו כמימד לחיבור רגשי עמוק יותר, לא כחלק מנתינה לאישתו כדי לתת לה ולחלוק איתה רגעים אינטימיים של עונג ואושר הדדי בעולם מוקף סבל, אלא כל מה שמעניין אותו זה רק הוא עצמו והפורקן הגופני שלו. זוהי מיזאנדריה במלוא הדרה ושנאת גברים טהורה פר אקסלנס.

7. הרעיון של כליאת הגבר בכלא מזהב (נישואים), כי הוא דפוק מיסודו ולא יכול לשלוט בעצמו.

מכאן, גם החובה על הגבר להתחתן במסורות דתיות שונות. כאן, העניין מורכב יותר ודורש הסבר מפורט, שכן השאלה שעלולה לעלות כאן היא מדוע למרות הכל הנשים מתחתנות עם הגברים. אם זאת, דיון יותר מעמיק על מוסד הנישואים כמסגרת של הפנמה פנימית של מיזאנדריה אצל גברים תחרוג ממסגרת הדיון כאן ולכן לא אדון בזה במסגרת פוסט זה. אם זאת, אציין שזהו נושא אותו הסברתי באחד ממאמרי באנגלית. בכל אופן, מה שראוי לציין זה, שהסיבה בגללן נשים מיזאנדריות או פמיניסטיות מתחתנות עם גברים דומה לסיבה בגללה גברים ששונאים נשים מתחתנים עימן. כשזה המצב, מוסד הנישואים הופך מצד אחד למסגרת בה מופנמת המיזאנדריה בגברים בתהליך של הנדסה חברתית ומצד שני זהו המקום לאילוף הגבר מבחינת אותם הסטריאוטופים השקריים אותם ציינתי למעלה.

בשורה התחתונה מסגרת הנישואים משמשת כמעין מחנה לחינוך מחדש של הגבר, כמוסד לנערים בסיכון ועוד כהנה וכהנה מסגרות שהמהות האמיתית שלהן היא מיזאנדריה ושנאת גברים. דבר זה אינו חדש אך אומץ ושוכלל במסגרת הפמיניזם. למרות שבמסגרות דתיות תיאיסטיות האישה מואשמת בפיתוי הגבר, שזה אינה אלא תוצאת לוואי שלילית של הרעיון של קיום יחסי מין עם הגבר בראיית צרכיו המיניים כפרוורטיים או קבלתם כרע במיעוטו, עדיין ברמה הכללית והיותר עמוקה המטרה במסגרת הנישואים אינה אלא לחנך את הגבר, גם מבחינה מינית כמובן, לקבל כביכול את המיניות והמוסריות הנשית, שהן יותר נעלות על זו של הגברים.

8. פטרונות ונקמנות.

דבר זה קשור ברעיון שכאשר מסגרת הנישואין מתפרקת, לא רק שהגבר תמיד אשם, כי הוא לא הבין את אישתו ועשה מספיק אלא אז מתחיל מסע הצלב והנקמה שנועד להשפיל אותו ולהעצים את סבלו. כל חוקי בתי המשפט לענייני משפחה, חזקת הגיל הרך, המזונות והטלתם על הגבר בלבד תוך אי התחשבות במצבו הכלכלי מטרתם אחת; השפלתו, ביזויו וההתנקמות בסירובו של הגבר לקבל את שיטת הקסטות הפמיניסטית והדתית. פטרונות זו מתבטאת בעוד הרבה דברים וקצרה היריעה מלתארם כאן. בשיטת הקסטות הזו מצופה כאמור מן הגבר לקבל את סבלו וההתעמרות בו בשתיקה סטואית ולמלא את תפקידו כעבד של האצולה הפמיניסטית והמיזאנדרית הדתית.

במסגרת זו מצופה מן הגבר לקבל כל סוג של אלימות מילולית מצד אשתו ולהיות שמח, עליו לקבל ממנה את העלבון הצורב ביותר ולהיות גבר בהצדקתו אותה וכך הלאה. ואם הוא רוצה לדבר על זה, אזי הוא יצטרך בהיותו רובוט חסר רגשות ללמוד מן הפמיניסטיות מה היא גבריות ואיך היא מתבטאת מבחינה רגשית. בדיקטטורה קפקאית מסוג זה, הפמיניסטיות אינן מאפשרות לו לבטא את רגשותיו אלא בביטולן המיזאנדרי של רגשותיו הן רוצות להכתיב לו איך להרגיש כדי לשלוט עליו עוד יותר. ואם הוא לא יסכים אזי בתי המשפט העמוסים לעייפה בשופטים דתיים ידאגו לעשות את עבודתן של הפמיניסטיות נאמנה.

עוד בנושא:

אף אחד לא מקפח את הנשים

הרב פנגר בשירות הפמיניזם

ברית מילה - סירוס חלקי של הגברים

לפניכם תיאור כללי ומתומצת של השינויים בדרישותיהן של הפמיניסטיות עם השנים. מבחינה היסטורית, הפמיניזם התפתח ולמעשה נסוג לאחור בשלושה גלים עיקריים

(ליחצו על התמונה כדי לראותה בגודל מלא)

הגל הראשון:

לפני למעלה מ100 שנה - דרישה לשוויון זכויות בפני החוק, זכות הצבעה והזכות שיתייחסו לנשים כאל בני אדם שווים לכל דבר

הגל השני:

שנות ה60 עד סוף שנות ה80 של המאה הקודמת - גברים ונשים הם שווים, אין שום סיבה למנוע מאישה או מגבר למלא תפקיד שנחשב גברי או נשי מדי. ניתן לכנות זאת גם מלכודת הדבש כי גברים פותו באשלייה ובאחיזת העיניים כאילו בעידן של שוויון בין המינים, גם גברים כמו הנשים יהיו משוחררים וחופשיים מהגבלות ומגבלות חברתיות נוקשות. לא היה להם מושג מה הגיע בשלב הבא...

הגל השלישי:

תחילת שנות ה90 ועד היום - גברים ונשים הם שני מגדרים שנמצאים במאבק כוחות היסטורי נצחי. הגברים תמיד נמצאים בעמדת עליונות מול הנשים (מה שמכונה Male Privilege) ולכן כדי להגיע לשוויון אמיתי יש להעצים ולחזק את הנשים תוך כדי אפלייה מתקנת ורמיסה טוטאלית של הגברים, כל סמלי השלטון הגברי "הפטריארכיה", החלפת גברים בנשים בכל מוקדי הכוח וההשפעה בכל תחומי החברה: תרבות, אקדמיה, אמנות, קולנוע, תקשורת, משפטים, פילוסופיה, ממשל ופוליטיקה, חיי המשפחה ואפילו במדע!!!

כפי שהסברתי בפוסט נפרד, הפמיניזם כפי שאנחנו רואים אותו היום הוא בעצם מרקסיזם (ידוע גם כסוציאליזם וקומוניזם):

בשבוע שעבר ראיינו אותי לתוכנית הרדיו של דנה ספקטור ביחד עם רון קופמן שהחליף את רן שריג. למעשה זה הראיון הראשון שלי בתקשורת וממה שחברים וקרובי משפחה התרשמו - אמרו לי שהראיון היה מוצלח למדי (אני מודה שמאוד התרגשתי). הופתעתי שהראיון הגיע כמעט ל10 דקות, כי ידעתי שיגבילו אותי בזמן (חשבתי 5 דקות) וכפי שניתן לשמוע, כמה פעמים נאבקתי להשלים את המשפט במיוחד מול רון קופמן שכל שנייה התפרץ עליי. דנה ספקטור, לעומתו, הייתה הוגנת ופתוחה איתי.

כפי שציינתי בראיון, אני לומד וחוקר את נושא השתלטות הפמיניזם יותר מ20 שנה, אפילו עוד מהיותי נער בן 14 (כתבתי על כך בהרחבה בפוסט ישן יותר שלי) לגבי השאלה מדוע אני רווק מבחירה, כפי שציינתי אני עוסק באמנות, לכך אני מקדיש את חיי ואני מודה כל בוקר לבורא עולם שנתן לי את המתנה הזאת ואני לא מתכוון רק לתחום המוזיקה אלא גם לנושא של גרפיקה ואנימציה תלת מימדית (החלום שלי תמיד היה לעשות סרטים). אתם מוזמנים לבקר בבלוג האמנות שלי ולגלות בין היתר שאני דווקא מאוד אוהב לצייר נשים. אני אף פעם לא טורק את הדלת ואם יהיה לי המזל להכיר אישה טובה שהיא גם כמוני אובססיבית וחולת אמנות ויצירה (ותדבר איתי באותה שפה), אני מאוד אשמח אבל אני באמת משאיר זאת בידי האל.

לא ציינתי את העובדה שאני סובל מנכות פיזית קשה (מחלת ניוון שרירים נדירה וחסוכת מרפא) כי היה לי חשוב יותר לשים דגש על עובדות כמו האופן בו אני נלחם שנים רבות להביא מידע לציבור, תוך כדי התמודדות עם בריונות אינסופית, איומים, סתימת פיות, צנזורה, מחיקת חומרים וסגירת הבלוג המצליח שלי.

רון קופמן שאל אותי בפליאה "מה בארץ אין אנשים רציניים?" ומאחר ולא הספקתי להשלים את תשובתי, ארחיב מעט:

יש 3 סיבות עיקריות לשליטה הכל-כך מוחלטת של הפמיניסטיות במדינת ישראל:

1. ריבוי ארגוני נשים, אלפי ארגוני נשים שחולשים על המדינה בכל תחומי החיים ומגיעים לכל קבוצת נשים ללא הבדל גיל, לאום, עדה, שפה או מעמד סוציו-אקונומי וכו', תחת כינויים כמו "העצמת נשים" או "מעגל נשים", כאשר המכנה המשותף תמיד לגייס נשים למלחמת השנאה הקולקטיבית נגד הגברים וה"פטריארכיה" הדמיונית (תמיד עם תקציב בלתי מוגבל מהמדינה, משלם המיסים, תרומות ותזרים מזומנים מארגוני שמאל קיצוניים בעולם כמו הקרן החדשה לישראל)

2. התמכרות של הציבור לאמצעי התקשורת - כנראה משום שישראל נמצאת בסכנה ביטחונית מאז הקמתה, כולם כאן דבוקים לתקשורת באובססיביות חולנית כמעט. אנשים כל הזמן מקשיבים לחדשות ו"בולעים" כל פיפס שמגיע לכותרות הראשיות והופך בשניות לשיחת היום בכל פינה בכל בית (רוב הציבור לא מבין שהם רואים בתקשורת אולי רק אחוז אחד מהמציאות במקרה הטוב. לדוגמא לפני שבועיים היה פיגוע פלילי ו100 מטר מהבית שלי עבריינים פוצצו משאית אבל שום אמצעי תקשורת לא דיווח על כך!!!)

3. האופי של הישראלי וה"ראש הקטן", כלומר במילים אחרות "אם אני לא מרוויח מזה, למה שזה יעסיק אותי?", כפי שתיאר היטב חבר שלי שגדל ברוסיה - הישראלי הממוצע יודע לשחק עצמו תמים ו"לא ידעתי, לא שמעתי, לא ראיתי" אבל כשהוא רוצה להשיג משהו פתאום הוא הופך לפרופסור לפילוסופיה ולוגיקה!!

שילוב שלושת גורמים אלה ביחד עם העובדה שישראל יחסית מדינה קטנה שקל לשלוט באנשים ולמנוע ולהסתיר מידע מקבוצה גדולה מאוד של אנשים, רוב הציבור למעשה, הפכה את ישראל לגן עדן של פמיניסטיות פנאטיות ומלכודת מוות לגברים (תרתי משמע).

הרבה פעמים שאלו ושואלים אותי:"למה אתה בכלל עוסק בנושא? מה יוצא לך מזה? מה אתה מרוויח? אתה הרי רווק וחופשי!" אז התשובה נורא פשוטה - עניין של יושר אינטלקטואלי ויכולת לראות ולהראות את מה שרוב האנשים במדינה מעדיפים לא לראות או להתעלם לגמרי. במשך שנים קראתי ולמדתי את הנושא לעומק מאתרים ופורומים מחו"ל מאנשים כמוני שאיכפת להם, הם מבינים את החשיבות האסטרטגית של הנושאים עליהם אני מדבר וברגע שיש להם מידע, הם לא שומרים אותו לעצמם אלא מעבירים אותו הלאה. (ייתכן שאני מושפע מגיבור ילדותי טינטין שהוא גיבור סופר חסר-אגו שמניח תמיד את טובת הכלל לפניו)

זה משהו שלצערי אין במנטליות הישראלית בנוסף לעובדה שהגבר הישראלי, בניגוד לתעמולת השקר הפמיניסטית, הוא דווקא הכי חלש, כנוע, צייטן, נרמס, מפוחד ופאסיבי יותר מכל גבר אחר בעולם.

הרבה מאוד פעמים גברים אמרו ואומרים לי עד היום:"אין מה לעשות, הן יותר חזקות מאיתנו", משהו שמעולם לא שמעתי מגברים מחו"ל. הם גם מבקשים ומתחננים בפניי ב4 עיניים "אל תגלה לאף אחד שדיברתי איתך על זה!".

יעקב

הפמיניזם כפי שאנחנו רואים מאז שנות ה60 הוא בעצם מרקסיזם (ידוע גם כסוציאליזם וקומוניזם) - אידיאולוגיה ארסית ואלימה שמוסווית בתור דאגה לזכויות נשים אבל מה שמסתתר מאחורי התנועה הזאת רחוק מלהיות תמים וקשור ישירות לאידיאולוגיה שעל קדושתה נרצחו למעלה מ100 מיליון בני אדם !!!

ממליץ בחום לצפות בסרט הזה "ההיסטוריה של הפוליטיקלי קורקט".

המרקסיזם מסתתר תחת סיסמאות ושמות רבים: קומוניזם, סוציאליזם, נאציזם, שוויון וצדק חברתי, פמיניזם, פוליטיקלי קורקט, ליברליזם, "השמאל החדש" ועוד אבל בסופו של דבר האמצעים והכוונות הם תמיד אותו הדבר: לשקר, להוליך שולל מיליוני אנשים, להסית באופן רצחני נגד קבוצה מסויימת בחברה ובסופו של דבר להוביל רצח המוני של בני אדם ללא שום ייסורי מצפון.

גם לפמיניסטיות יש תורה שלמה שהן פיתחו ב4 העשורים האחרונים גם "מניפסט החלאה" וגם תורתה ה"מדעית" של פרופ' מארי דלי שלימדה במשך 30 שנה תיאוריה לפיה עולם אידיאלי ומושלם יהיה עולם עם 90 אחוז נשים (היא אפילו אמרה בראיון שאולי 10 אחוז גברים זה יותר מדי!)

ג'ק

ב1989 הצליחו הפמיניסטיות בבריטניה להביא לסגירת תוכניתו של הקומיקאי המצליח בני היל בטענה שהוא "מחפיץ" נשים. בני לקח זאת מאוד קשה, לאחר קרוב ל30 שנות הצלחה בהן היה מלך הרייטינג. 3 שנים לאחר מכן נמצא מת בדירתו, בודד וגלמוד.

מהלך זהה עשו הפמיניסטיות כאן בישראל כשחיסלו את מלך הרייטינג הישראלי דודו טופז. הוא והשחקנית הארגנטינאית נטליה אוריירו תיכננו מראש להתפרע בשידור חי. הכל היה משחק, הצגה למצלמות אבל זה לא מנע מארגוני הנשים לפתוח נגדו בקמפיין כאילו "הטריד מינית" את נטליה, והביאו לסגירת תוכניתו לאחר למעלה מ20 שנים שהיה "מלך הרייטינג". זה היה קמפיין מתוכנן ומאורגן היטב על ידי ארגוני הנשים. אני זוכר איך נכנסתי לכתבה באתר וואללה ותוך מספר דקות קיבלה יותר מ2000 תגובות נאצה, כולל "מוות לדודו" ו"צריך לסרס את דודו". היה לפמיניסטיות אפילו אתר מיוחד שפתחו כדי להפנות אנשים להתלונן עם טופס תלונה נגד דודו טופז לנציב תלונות הציבור!

כך זה התחיל, הרבה לפני שירד מהפסים ומישהו כנראה ניצל את מצוקתו הנפשית, המקצועית והאישית כדי לסבך אותו עוד יותר. כולנו יודעים מה קרה בהמשך.

אצל הפמיניסטיות כלום לא מקרי או ספונטני - הכל מתוכנן מראש: כפי שמספרת כריסטינה הוף סומרס בספרה 'מי גנב את הפמיניזם' ב1994, הפמיניסטיות בחוגי המגדר באקדמיה מצהירות בגלוי "כל מה שהגברים אי פעם עשו זה לא טוב. צריך לשנות, לשכתב, להרוס, למחוק ולהתחיל מחדש", במילים אחרות, להחליף גברים בנשים בכל מוקדי הכוח וההשפעה באקדמיה, אמנות, תרבות, קולנוע, תקשורת, פוליטיקה, פילוסופיה, ספרות וכו'.

עוד בנושא:

הפמיניזם רצח את דודו טופז

אילנה דיין תשדר תחקיר מבזה על אדם שנרצח ואינו יכול להגיב. האם תשדר תחקיר דומה על קרוב משפחתה. פרשנות.
גיל רונן, א' בניסן תשע"ו 09/04/16 21:13




אילנה דיין היא ביריונית, וגברים במדים, או גנרלים לשעבר, הם המטרות האהובות עליה.

פעם הקורבן שלה הוא אהוד ברק, אותו השפילה בשידור שהיכה גלים לפני שנים רבות, פעם סרן בצה"ל שהגן על המוצב שלו באופן שלא נראה לה, פעם זהו מח"ט הצנחנים אל"מ אליעזר טולדנו, כיום מזכיר ראש הממשלה, בו נזפה על כך שזרע הרס בעזה במבצע "צוק איתן", והקורבן האחרון הוא השר לשעבר רחבעם "גנדי" זאבי, שיחטוף השבוע תחקיר שיבזה את זכרו.

יועז הנדל כתב לפני שנתיים ב"גלובס" כי "דפוס הפעולה של 'תא העיתונאיות' מזכיר יחידת חיסול מקצועית... קשה לראות כיצד עיתונאיות מכלי תקשורת מתחרים מספקות זו לזו מידע ופועלות בשיתוף פעולה הנוגד כללים בסיסיים של תחרות ומאבק על בלעדיות". אל תחפשו את המאמר ברשת: הוא הוסר על פי דרישת תא העיתונאיות. מה שרק מוכיח שכל מילה אמת.

מה שנכון לגבי תא העיתונאיות – שנוסד רק לפני ארבע שנים – נכון לגבי אילנה דיין כבר עשרות שנים. דיין היא פמיניסטית מוצהרת ובכירה ובתור שכזו היא יודעת שבעולמנו מותר לה מה שלאחרים אסור. היא לועגת ל"מועדון הגברים הוותיקים" ("אולד בויז קלאב") של פעם, של הקצינים הקרביים במיל' שנעזרים אלה באלה לצורך קידום פוליטי ועסקי, אך עושה כל שביכולתה לחקות אותם בגירסה נשית.

לדוגמה, כאשר דורית בייניש היתה נשיאת בית המשפט העליון, אילנה דיין קיבלה איתה ראיון בלעדי, בניגוד מוחלט למסורת יחסי בית המשפט והעיתונות בישראל. למה? כי אילנה ודורית חברות ב"מועדון הנשים הוותיקות" ולהן מותר לכתוב מחדש את החוקים.

אחרי ששכתבו את החוקים לגבי עבירות מין באופן שמאפשר לכל אישה להפליל כל גבר שאי פעם שהה במחיצתה במגוון של עבירות חמורות, רק משום שהיא רוצה לעשות זאת, המגדריסטיות נהנות ממנעמיו של שלטון טרור. מי שהן רוצות להפיל ייפול, והוא ייפול בגדול. ואם הוא לובש מדים, דתי ו/או ימני, הוא ייפול חזק יותר.

כי חלק מהעניין אצל כת המגדר הוא פציפיזם קיצוני, וחתירה תחת כל דמויות הסמכות בחברה, החל מגברים באופן כללי, שמעמדם בזוגיות ובמשפחה נרמס עד עפר, ועד לרמטכ"לים, שרים ונשיאים. מהגבר שיושב בראש שולחן השבת של משפחתו ועד הרב הראשי, קצין המשטרה והצבא הבכיר – כולם מבחינתן שייכים ל"פטריארכיה" השנואה שמצווה להפילה.

התכונה החתרנית הנלוזה הזו של תנועת המגדר הפכה את מפלגת העבודה, בתוך כמה שנים, ממפלגה ביטחוניסטית שבנויה על שדרה מפוארת של קצינים בכירים לשעבר, למפלגה של סתיו שפיריות ומרב מיכאליות. כיו"ר המפלגה בבחירות לכנסת ה-19, שלי יחימוביץ' היתה צריכה להתאמץ בשביל להשחיל לשורותיה ביטחוניסט בודד בדמותו של אורי שגיא, אבל אז גם הוא עף בבושת פנים, כי מישהי עלומת שם נזכרה פתאום שהוא עשה לה משהו לא יפה לפני 40 שנה.

ככה זה עובד בעולמן של המגדריסטיות. אין התיישנות על שום עבירה, אין לך שום דרך לטעון לחפותך, וגם אם ברור לחלוטין שמדובר בחיסול פוליטי, אתה תחוסל ואיש לא ייחלץ לעזרתך. וגם אם יתברר בסוף שהכל עלילה – המעלילה לא תיענש.

את הדברים הרעים שאפשר לומר על רחבעם זאבי הי"ד כבר תגיד מן הסתם אילנה דיין. אני אומר עליו, למען האיזון, שהוא היה חבר הכנסת היחיד שהרגיש, בחושיו המחודדים, שחבורת המגדריסטיות מסתתרת מאחורי טיעונים מוסריים של קורבנות נשית, אך בעצם באה לעשות משהו הרבה יותר רע מהקלקול שהיא באה כביכול לתקן. הוא היה הח"כ היחידי שהצביע נגד חוקי המגדר שאפשרו לקבוצה המסוכנת הזו להקים את שלטון הבריונות שלה. כיום, כאשר הקלקולים בחברה הישראלית עמוקים והכל רקוב, הן עושות כרצונן.

דיין תשדר תחקיר מבזה על אדם שנרצח ואינו יכול להגיב. האם תשדר תחקיר דומה על קרוב משפחתה, משה דיין, שמעלליו בתחום המיני אינם נופלים מאלה של זאבי? אתם יודעים את התשובה. אבל אילנה דיין לא חייבת הסברים לאף אחד. לביריון מותר הכל, לכן הוא הביריון.

הודעתו של שר הביטחון לא נקבה בשמו של תא"ל בוכריס אך כל כלי התקשורת פירשו אותה כתמיכה עיוורת במתלוננת. דעה.

גיל רונן, כ"ח באדר תשע"ו, 08/03/16 12:56

שר הביטחון פרסם הודעה לכבוד יום האישה הבינלאומי, וכלל בה פיסקה אשר הוצגה בכלי התקשורת והתפרשה בקרב חלק גדול מהציבור כהתייחסות לפרשת תא"ל אופק בוכריס.

"עלינו להוסיף ולהיאבק באופן חסר פשרות ובכל דרך – גם חוקית וגם חינוכית – באלימות נגד נשים על סוגיה השונים, בהטרדות ובפגיעות המיניות כלפיהן, ובניסיונות להפוך מתלוננת לנאשמת באמצעות השחרתה", אמר. "אף לא אחד מאיתנו מבין באמת מה מתחולל בנפשה של מי שחוותה אלימות, הטרדה או פגיעה מינית. דרך ארוכה עוד לפנינו, ועלינו להמשיך ולהתמיד בה".

השר לא ציין אמנם במפורש את בוכריס אך בימים בהם פרשת בוכריס נמצאת בראש המדורות, ברור שאמירה שכזו תתפרש כהתייחסות אליה. השר אפילו לא הזכיר את הצורך להקפיד גם על זכויות החשוד – דבר שהיה מתבקש במצב העניינים הנוכחי.

נראה כי השר אימץ באופן מוחלט את השקפת העולם של תנועת המגדר הקיצונית אשר גורסת כי נשים הן תמיד קורבנות של הגברים, ואשר אינה מאמינה בתהליכים של משפט צדק לגברים המואשמים בעבירות נגד נשים. הסימן הטוב ביותר לכך שיעלון הפנים לחלוטין את מושגי תנועת המגדר היא שימוש היתר במילים "אלים" ו"אלימות" לגבי גברים שיש נגדם האשמה כלשהי של אישה. בניגוד לעולם "התקינות" השמאלית, בעולם המוסר, אנשים מבדילים בין "רע" ו"טוב", "שקר" ו"אמת". הם לא מקטלגים את החברה ל"אלימים" ו"קורבנות" על פי מין.

מן המילים עולה בבירור כי השר אינו מאמין כי עדות שקר של אישה נגד גבר היא בכלל אפשרות מציאותית. האפשרות היחידה, מבחינתו, היא שכל מתלוננת היא אכן קורבן, וכל גבר נילון הוא אכן עבריין. לחלופין, אולי הוא סבור שגם לגבר חף מפשע הנענש על עבירה שלא ביצע, מגיע משום מה לסבול.

בהיעדר הבהרה מאת השר כי דבריו לא התייחסו לבוכריס, למרות שהפרשה מצויה כיום בראש סדר העניינים, הרי שבוכריס יוכל, לכאורה, לתבוע ביום מן הימים את השר ואת המדינה, בגין התערבות בלתי נסבלת בזכותו לקבל הליך חקירה נטול פניות בעניינו. בימים שבהם האיש נאלץ לעבור בדיקות פוליגרף בכדי להוכיח את חפותו, אין הבדל גדול בין התבטאות כזו של שר הביטחון, המהדהדת בכל התקשורת בעוצמה גדולה, לבין החלטה של השר להיכנס לחדר הפוליגרף ולדחוף את מחט המכשיר במו אצבעותיו, תוך כדי בדיקה.

גם אם יצא בוכריס זכאי ודובר אמת, נראה שיעלון כבר החליט שאינו רוצה לקדמו כפי שאמור היה להיות מקודם, וכי המערכת סימנה אותו כ"אלים". ייתכן גם שבוכריס עצמו כבר לא ירצה להתקדם במערכת כל כך עקומה, גם אם הדבר יוצע לו.

  

שנאת הגברים באתרי החדשות המובילים: לפניכם לקט שמוכיח את תרבות שנאת הגברים הרצחנית והשוביניזם הנשי באתרי החדשות המרכזיים. עדיין מה שאתם רואים זה רק על קצה המחט!! התופעה ידועה ומוכרת בכל העולם כ"MALE BASHING", היכן שפמיניסטיות שונאות גברים מורעלות מגדר משתלטות על כל מוקדי תקשורת המיין סטרים ואין להן שום גבולות. כל הגברים בוגדים, כל הגברים חראות, כל הגברים תינוקות, לשבור לגברים את הביצים, לגברים יש זין קטן, אין להן שום גבול!!! (ליחצו על התמונה כדי להגדילה)

רבותיי, ההיסטוריה חוזרת וזה לא סתם פתגם. השבוע נחצה גבול מסוכן בקבוצת פייסבוק שאני כותב בה זמן רב - "הקבוצה האנטי-פמיניסטית הגלויה", ונשללה ממני בסופו של דבר זכות חופש הביטוי. יש בקבוצה למעלה מאלף איש שאוהבים לקרוא את מה שיש לי לומר ולהביא וב99 אחוז מהמקרים אני מקבל אך ורק פידבקים חיובים ודברי חיזוק ותמיכה. נעשה נגדי סיכול ממוקד, ממש ניסיון רצח (הייתי על סף התקף לב ובמצבי הבריאותי זה תיאור די מדויק) - בחורה פמיניסטית (ד') כינתה אותי אוטיסט וכשהגבתי לה - אחד ממנהלי הקבוצה - תמיר ניצן, התנפל עליי והחל לאיים שיחסום אותי מהקבוצה. בסופו של דבר הוא מימש את האיום וחסם אותי.

הסיפור החל כשידידי גיל רונן שיתף ווידאו מצמרר מתוכנית ריאליטי מארה"ב בה עשו בדיקת פוליגרף לבני זוג שהאישה מעלילה שהבעל אנס את בתם בת ה3. הפוליגרף הוכיח חד משמעית שהגבר חף מפשע והאישה שקרנית ומעלילנית, מה שגרם לה לחייך חיוך רחב ולהשפיל ראשה לפני שהחלה לצרוח כמו מטורפת על ההפקה.

כתבתי שאני בשוק והבעתי את דעתי לגבי שפת הגוף המאוד עשירה של אותה אישה, שניסתה גם לאחר תוצאות הפוליגרף שניקו את בעלה, לשכנע אותו כאילו היא תמימה ולא התכוונה ו"זה מה שהילדה סיפרה לי". בתגובה לתגובתי - הגיבה גב' שנכנה ד'. היא החלה ללעוג ולכתוב שזה הכל מבויים, מזוייף, לא אמיתי, לא יכול להיות, בלתי אפשרי וכו'. כתבתי לה ששפת הגוף של הגבר נראית לי אמינה אך היא הגיבה לי בשיא הזלזול.

למעשה הדבר הכי "מעליב" שכתבתי לאותה ד' "מסכנה-תמימה" היה "אני לא מאמין לך" כשכתבה שהיא לא פמיניסטית ואני משוכנע מעל ומעבר לכל ספק שהיא פמיניסטית מקצוענית. כעת הגברת חוגגת את ניצחונה כשהיא מכנה את חברי הקבוצה "מטורללים" בקבוצת "פמיניזם ליברלי". ה"תוקפנות" היחידה שלי הייתה חוסר אמון ושכתבתי לה:"יש לי תחושה שאת מגיעה מהחוג למגדר של אוניברסיטת תל אביב - גילוי נאות לא יזיק לך", היא כינתה אותי אוטיסט בצורה מתוחכמת, בנוסח כמו "אני רואה שיש לי עסק כאן עם אספרגר". טקטיקת פאסיב אגרסיב ידועה ומוכרת.

בתגובה מנהל הקבוצה תמיר ניצן התנפל עליי בשיא הבריונות והאלימות כשהוא מכחיש מראש את העובדה שהיא כינתה אותי אוטיסט בצורה מתוחכמת (והיה לי עד שאישר עובדה זו ותמך בי בהודעות פרטיות וגם על בשרשור עצמו).

כתבתי לתמיר בשפתו, באנגלית, וביקשתי ממנו לבדוק מה ההגדרה של "אספרגר" והוא הגיב בתוקפנות יתר וטען שהוא מאבד את הסבלנות, שאני מתייחס בזלזול להנהלה, שאסור לי להתווכח איתו בתור מקור סמכות והוא עומד להעיף אותי מהקבוצה לאלתר.

עדות:

אני (יעקב) : "שמת לב שהיא כתבה בצורה מתוחכמת שאני אוטיסט???"

העד (נ'): "כן היא השתמשה במילה אספרגר. אני חושש שהיא מאוד מתוחכמת."

לאחר שמספר חברים התרעמו על יחסו העוין אוטומטית של תמיר ניצן כלפיי, ופנו בדרישה להבהרות מצידו, הוא כתב לי הודעה פרטית שבה המשיך לאיים עליי:

Jacob.. I wanted to tell you privately that you stepped over the line in the feminist group, and I was very close to removing you from it. I am not an admin in the group to be a dictator - the purpose of the group is to have productive discussions. You took what that chick said personally and were disturbed, I get it, but you need to control yourself better. And, it is not okay for you to argue with me over the rules of the group (or accuse me of being under the spell of some girl), and I won't tolerate that again. The proper response, if I found it necessary to comment on your posts, is "okay, I'll change it" and move on. If you don't like those rules, you can remove yourself, or I will do it for you next time.

חשפתי את המקרה בעמוד הפייסבוק הפרטי שלי, קיבלתי המון תמיכה ואפילו תמיר ניצן בכבודו ובעצמו נדחף והעמיד פני תמים כאילו הוא בכלל לא מכיר את אותה ד', והכחיש שכתב שהוא מכיר ואוהב אותה באופן אישי!!! השרשור כולו נמחק ע"י משתף הווידאו - גיל רונן, שטען וממשיך לטעון: "אין לי כוח למלחמות מיותרות".

לאחר מכן היה נדמה והייתה אשליה כזאת כאילו אני יכול להמשיך לכתוב ולשתף חומרים שלי בקבוצה.

הבוקר רק במקרה ניסיתי להיכנס לקבוצה וראיתי שהיא לא קיימת עבורי. נעלמה.

ההסבר היחיד לחסימה הוא אפילו יותר הזוי ומגוחך מהמקרה הקודם:

אחד החברים העלה פוסט בו סיפר על מחאת פמיניסטיות (מוצלחת) לגבי שימוש לא מוצלח ומגעיל בביטוי פוגעני שנעשה בתוך תשבץ היגיון בעיתון הארץ - אפילו לא נכנסתי לזה וזה לא עניין ולא מעניין אותי. מה שכן היה חשוב לי לבטא את תמיכתי במחאתו של משתף הפוסט שתיאר זאת כדיקטטורה פמיניסטית - מונח שאני נלחם שנים רבות להביא לתודעת הציבור.

תקפה אותו פמיניסטית בשם אופירה, הוא כתב לה:

"וכל יתר ההגדרות בתשבצים הן כן במקומן? את לא מרגישה כי מדובר בטרור? אנחנו בדרך להקמת משטרת מחשבות פמיניסטית"

אופירה בתחכום נשי טיפוסי רמזה שהוא "פאראנויד" וכלשונה:

"יש גבול לחויית הרדיפה הפמניסטית. תחשוב על זה"

לכן הוא כינה אותה פמיניסטית, היא "נעלבה" במיטב מסורת הפאסיב-אגרסיב:

"זה שהחלטת שאני פמניסטית אומר לי הכל על מצבך. יומטוה חביבי!"

הגבתי לה וגם כתבתי לה ואף ציינתי בפירוש:

"גם אני חושב שאת פמיניסטית סוג 3 וזכותנו במדינה דמוקרטית להאמין במה שאנחנו רואים ולא מה שדורשים מאיתנו לחשוב!". פירטתי בפניה את 3 סוגי הפמיניסטיות שקיימות במדינת ישראל כשסוג 3 לדעתי הוא הסוג של אלה שאומרות "אני לא פמיניסטית אבל..." - הסוג הכי גרוע לדעתי שאני מכנה "הראש הקטן" בנוסח "אם הפמיניסטיות אומרות כך וכך - זה חייב להיות נכון".

אופירה אף לא הכחישה את דבריי ורק חיזקה אותם בתגובתה:"... כמו גם הפמניזם לא כזה גרוע באופן גורף!" ולאחר מכן החלה תוקפת אותי באופן אישי - ביקשתי ממנה לא לרדת לפסים אישיים ולכתוב לגופו של עניין - חזרתי על בקשתי זו לפחות 3 פעמים ולבסוף היא הפסיקה להגיב.

התגובה האחרונה שכתבתי שם, בשרשור הספציפי, הייתה לידידיי גיל ותמר, שכתבו "במקרה הזה הפמיניסטיות צודקות" וכתבתי שאני מסכים איתם אבל חושב עדיין שהשימוש הפוגעני והמניפולטיבי שפמיניסטיות עושות במילים ובמילות-קוד הוא פי מיליון חמור יותר, כמו למשל לגבי פרשת משה קצב.

הבוקר גיליתי שהקבוצה פשוט לא קיימת עבורי יותר ואני חש שכנראה היה זה ה"קש" שאיתו שברו את גבי.

עוד סיבה לחשד שלי הוא ויכוח מאוד צורם שהיה לי לפני כן עם פמיניסטית בשם ויקי (בהתכתבות פרטית) מאותה הקבוצה שמגיעה אותה גברת ד' הנ"ל ("פמיניזם ליברלי") וקיים לפיכך חשד סביר שתיאמו כוחו וטמנו לי מלכודת במטרה לחסל אותי.

אם אנחנו רואים את הטקטיקות האלה בפוליטיקה הישראלית - באיזה קלות בהבל פה בחורה אחת בודדה וכלומניקית מצליחה להפיל חבר כנסת מצליח, מוערך ואהוב, איש תקשורת בכיר, לוחם ומפקד בסיירת מטכ"ל - אז מי אני בכלל...?

כן (ועוד איך) מפקירים פצוע בשטח

אומרים שרק במצבים קשים אתה מגלה מי באמת החברים שלך - ביטוי שמאוד צרם לי ומאוד רציתי לא לחוות על בשרי. אדם שלמרות הכל, אני עדיין מעריך ומעריץ בתור אדם - במקום לכתוב אפילו פעם אחת:"אני מבין אותך, עשו לך עוול" רק התפוצץ עליי מספר פעמים, האשים אותי שאני היסטרי, שאני לוקח דברים באופן יותר מדי אישי, שאני מגזים ומזיק למאבק של זכויות הגבר.

כל ניסיון להסביר לו שיש לי סיבה טקטית מודעת מראש למדוע אני כן מתייחס לכל מילה וכל תו וכל פיפס וכל סמיילי וקריצה שנשים מפרסמות, נתקל בכעס כלפיי ורמיזות שאני מפריע לו ומתיש אותו או במילים אחרות שאני קרצייה ואחד שחופר בראש (וכל מי שמכיר אותי יודע שאני רחוק מלהיות טיפוס כזה).

דוגמא: אותה גברת ד' גם עקצה אותי במיומנות נשית רבה: מי שמכיר את הפייסבוק יודע שאחרי שמגיבים מספר פעמים בשרשור, התגובות שאתה מעלה מתייגות אוטומטית את האדם שאתה מגיב לו - אז היא התחילה לשאול ולעקוץ: "...למה אתה חייב לתייג אותי כל הזמן, אני פה איתך, הכל בסדר..."! וזה בהמשך לעובדה שרמזה שאני אוטיסט!!!

אני לא אדם בריא פיזית, אני סובל ממחלת ניוון שרירים קשה, נדירה וחסוכת מרפא בשם SMA שהולכת ומחמירה ולכן הזמן והאנרגיה שלי מאוד יקרים יותר מכל הזהב והיהלומים שבעולם, ולפיכך כשאני משקיע מזמני כדי לחקור, ללמוד, לנתח, לחשוף ולכתוב על הנושאים שאני כותב עליהם - מדובר במשאב האנושי הכי יקר עבורי (ועבור כל מי שמכיר ואוהב אותי). לפני כשנה וחצי אושפזתי בבית חולים למשך 3 וחצי חודש והייתי על סף מוות. נלחמתי על חיי והרופאים לא האמינו שיש לי סיכוי. חיי קשים בלאו הכי, לא מספיק שאני נכה ומסתייע בכיסא גלגלים, גם הוריי חולים ונכים ואני משתדל לשמור עליהם כמה שאני יכול.

לא אתן לאף אחד לשלול ממני את זכות חופש הביטוי, חופש המחאה והזכות לבטא את כל מה שחשוב לי לבטא. אלחם בחורמה עד טיפת דמי האחרונה אפילו אם זה אומר להיכנס באנשים שעד כה ראיתי כחבריי הטובים !!!!!!!!!!!!!!!!!!

בעלבון רב,

יעקב קנדלקר

עוד בנושא:

רצח חופש הביטוי באינטרנט

בריונות ברשת? לנשים מותר הכל!!!

גברים סמרטוטים - נמאסתם !!!!!!!!!!!

החלק הכי מתסכל, מעצבן ודוחה במלחמה על זכויות הגבר לה אני שותף כבר יותר מ20 שנה בתור חוקר עצמאי ובלתי תלוי, זוהי התנפלות שמגיעה כלפיי מדי פעם דווקא מגברים, כולל כאלה שנפגעו ע"י המערכת ויוצאים נגד הקיפוח של זכויות הגבר בגירושין, למרות שלדעתי גירושין זה רק תחום בודד אחד מבין תחומים רבים ורחבים מאוד שבהם הגבר מקופח ונמצא מראש בעמדת נחיתות ענקית (בלשון המעטה).

לפני שאפרט את המקרה האחרון שקרה לי בפייסבוק, אדגיש שזה לא המקרה הראשון, לא השני וגם לא המאה שדווקא גברים מתנפלים עליי בפורום/דיון/קבוצה (או אף שיחה פנים מול פנים), שאמורה לעסוק בזכויות הגבר. פעמים רבות אני מודה שכמעט נשברתי ואמרתי: "חלאס! מה אני צריך את החרא הזה, אני הרי לא מעורב אישית, למזלי אני רווק, אני חופשי ומאושר תודה לאל - שהגברים יאכלו את החרא שהן מרשים לנשים להאכיל אותם יומם וליל!". אבל בסופו של דבר אני תמיד מגיע לאותה מסקנה שאני במאבק הזה באמת לא כי אני בעד גברים או כי אני נגד נשים אלא כי אותי מעניין רק דבר אחד וזה לחשוף את המציאות והאמת כפי שהיא באמת אחד לאחד, בלי פילטרים, בלי פוזות, בלי משחקים ובלי שום מניפולציות ואינטרסים פוליטיים. יש מישהו (הממסד כולו בעצם) שדואג להסתיר את האמת וזה האתגר האמיתי שתמיד הנחה, הניע והוביל אותי למה שאני.

ההבדל העיקרי בין נשים וגברים הוא שנשים מתואמות, מתוזמנות ומאוחדות ביניהן בסולידאריות נשית קולקטיבית אוניברסאלית, משהו שהוא כנראה עמוק בטבע הנשי, בזמן שאצל הגברים ההיפך המוחלט הוא נכון: גבר יתווכח בקולי קולות בלי שום פשרות שעות על גבי שעות אפילו עם גבר שהוא 100 אחוז מסכים לדעתו העקרונית ויש לו את אותו אינטרס משותף!! עבור גבר להיאבק באישה זה משהו בלתי אפשרי ובלתי נתפש ולא משנה כמה אישה יכולה לתקוף גברים מילולית ולהביע טענות גזעניות גורפות כלפי כל הגברים (כולל "מוות לכל הגברים") - הגבר הממוצע יעדיף להתייחס אליה בכפפות משי ולנסות לפייס אותה (כי "זה לא מנומס להתווכח עם אישה", "מסכנה, בטח נפגעה" וכו'). כמו השמאלן המצוי שמנסה להבין את מצוקת המחבל ובייחוד המחבלת הרצחנית שמתנפלת על חפים מפשע עם סכין - פתאום הוא הופך ל"שווייץ" (ניטראלי).

עוד נקודת חולשה מעניינת שתמיד שמתי אליה לב היא שגברים נוטים להתעלם מפרטים קטנים כמו מילה פה מילה שם, פה עקיצה, שם הערה ופה רמיזה, שנשים כ"כ אוהבות לזרוע בשטף המלל המטורף שהן יודעות להפגיז אינסטינקטיבית. אני למזלי קולט את הניואנסים הקטנים האלה ואוי כמה שזה מעצבן אותן...

מקרה שהיה כך היה ...

גבר גרוש פרסם מאמר בו שיתף באופן די נדיר וחשוב מה קורה עם הצד השני של גברים שמסרבים לחתום על הגט - נושא, שחשוב לציין, הוא מאוד סבוך וטעון, והקדשתי לו פוסט מאוד מעמיק שמנתח את הנושא לעומקו ולרוחבו.

בתגובה לפוסט, הגיבה גב' כלשהי, נקרא לה X:

"איך נשמע למישהו הגיוני לקחת חירות של מישהו אחר כדי להלחם? תלחמו- בבית המשפט, בבית הדין, תעשו מה שאתם רוצים. אבל לנצל את הכוח ההלכתי שלכם בשביל לגזול חירות של מישהי? איך זה בסדר?"

אני הגבתי לה:

"וזה שנשים גוזלות מגברים את כל הרכוש, הכסף, האבהות שלהם, שמם הטוב וביתם עד כדי שהם נזרקים לרחוב חסרי כל - זה לא נקרא בעינייך לקחת חירות של מישהו אחר ????????????"

בתגובה אליי, כתבה גב' אחרת, אותה נכנה Y:

"בד"כ המקרה הפוך. אתה יכול להיות דמגוגי אבל זה לא ישנה את המציאות. ברוב המקרים (תמיד יש מיעוט חריג) הסרבן הוא זה שסוחט.

משא ומתן על פתרון ופשרה הוא לגיטימי. לא לגיטימי כשרק לצד אחד יש את הכוח להטיל וטו"

שימו לב שהיא מצטטת מילה במילה את התעמולה הפמיניסטית השקרית שאנחנו שומעים כל הזמן בתקשורת המיין סטרים ולכן שאלתי אותה ישירות: "כלומר במילים אחרות את אומרת שהגבר הוא תמיד הרע והאישה היא תמיד התמימה והטובה"

ואז... שימו לב! כותב המאמר בכבודו ובעצמו התנפל עליי !!!!!!!!!

"לא יעקב, Y לא אמרה את זה ואינה חושבת כך."

(הוא גם בוחן כליות ולב - הבנתם?????)

ניסחתי תגובה מאוד רהוטה ומנומקת היטב:

"בוא נראה:

Y כותבת:"בד"כ המקרה הפוך. אתה יכול להיות דמגוגי אבל זה לא ישנה את המציאות" כלומר את זה היא כותבת אחרי ששאלתיה מה לגבי גברים שנסחטים וכל זכויות האדם הכי בסיסיות שלהם וכל מה שהיה להם - הכל נלקח מהם!! היא מכנה אותי דמגוג כלומר קשקשן ותעמולן ואני מאמין שהפוסל במומו פוסל. אני שומע ה-מ-ו-ן שנים את אותן טענות מנשים שוב ושוב ושוב:"נכון, יש גם גברים שנפגעים אבל לרוב אלה הגברים שפוגעים בנשים והנשים שנפגעות" (ויש גם כאלה שמוסיפות "בגלל זה החוק לטובת האישה - כי כמעט תמיד האישה היא זאת שנפגעת"). זו מלכתחילה הייתה ההודעה שלה הגברת לה הגבתי (והיא בפירוש השתמשה בלשון זכר תוקף - קורבן נקבה - תקרא שוב):

"אבל לנצל את הכוח ההלכתי שלכם בשביל לגזול חירות של מישהי?"

עכשיו אדוני היקר, תעשה 1 + 1 ותבין אולי למה אנחנו הגברים בנקודת נחיתות כ"כ אסטרונומית מול הנשים.GOOD DAY!!!"

ואיך הגיב האדון? בבריונות לשמה!!!!

"אנחנו לא נמשיך להתווכח על הנושא ואני מבקש ממך להפסיק."

אני כתבתי לו:

"100 אחוז, אני רק מבקש ממך לחשוב טוב טוב על מה שהסברתי לך."

כלומר הסכמתי להפסיק את הדיון אבל... תנחשו איך הגיבה גב' Y...

"חחחחחחחחחחח"

"אגב שים לב שערבבת את ההודעות שלי ושל X אבל שיהיה, העובדות לא באמת מעניינות אותך. חוסר הבנת הנקרא אצלך זה אנדרסטייטמנט"

כלומר שתי הגבירות הנכבדות נקטו במספר טכסיסים נשיים:

1. לצטט תעמולה פמיניסטית שקרית לחלוטין כאילו רק נשים נפגעות בכל הקשור לסרבנות גט

2. כששואלים אותן להבהרות, הן מעמידות פני תמימות ומשחקות את הקורבן - מה שגורר תגובה בריונית של גבר ("אביר לבן") שיוצא להגנת ה"מסכנות" ומשתיק את הדיון (שמהצד שלי היה לחשוף את פניהן האמיתיות של שונאות הגברים)

3. למרות שהגבר בעמדת כוח, במקרה הזה כותב הפוסט - הגיע איתי להסכמה להפסיק את הדיון - הגברת Y נוקטת בטקטיקת השיימינג הנשית הכי עתיקה: צחקוק נשי. ואח"כ היא גם מוצאת טעות טכנית שולית שכנראה עשיתי בלהט הכתיבה ומכנה אותי בעוד כינויים מעליבים ומשפילים.

"תהיה גבר, תשפיל את עצמך"

עוד נושא שמצאתי פעמים רבות בויכוח ראש בראש גם עם גברים שהם באמת חברים טובים ואני אוהב כאחיי, אבל חושפים דעות קדומות ופרימיטיביות להחריד לגבי "חובתו הטבעית" של הגבר להגן על האישה בכל מחיר ולרצותה, לכרוע לה ברך, לשלם עליה במסעדות, לפתוח לה את הדלת, לתת לה זכות קדימה בנוסח "ליידיס פירסט", תמיד לוותר לה, לסלוח לה וכו'. אלה מנהגים ברבריים. אומנם מקורם באירופה אך הובילו במקרים רבים לעימותים, לאלימות ולשפיכות דמים נוראית (כדוגמת דו-קרבות) וזוהי בעצם ההגדרה האמיתית של ג'נטלמן, כפי שמסביר ד"ר וורן פארל: שומר ראש אישי של האישה שמוכן ודרוך תמיד לשלוף את חרבו ולערוף ראשו של כל גבר שיעז להעליבה.

אין לי ספק לרגע שזה בדיוק מקור הכוח והדלק המרכזי של הפמיניזם המודרני המיגדרי שכל הזמן רק מלמד נשים איך להיכנס בגברים כמה שיותר חזק, ומחפש עוד ועוד דרכים להחליש ולסרס את הגברים מגיל 0.

אני מודה לאל ואני מודה למשפחתי ההודית שלא מאמינה במנהג הברברי הזה של התבוסתנות, הגינוצנטריות וההתרפסות של הגבר בפני האישה. אותי חינכו שכל אדם ולא משנה אם זה גבר או אישה, קודם כל הוא נשמה בפני עצמה, הגוף זה רק בגד, קליפה וכיסוי חיצוני. אם אתה מכבד, סוגד ומתחשב בבן אדם רק בגלל איך הוא לבוש חיצונית (ולא משנה אם זה בגלל מוסכמות חברתית, משהו שאתה רוצה להשיג או מישהי שאתה מנסה להרשים) - סלח לי אך אתה אינך בן אדם ומבחינתי גם אתה מייצג את אויבי האנושות בדיוק הפמיניסטיות!!!!

להבדיל מהתרבות ההודית שאני גאה שהייתי מספיק חכם ללמוד ולקחת ממנה את מה שבאמת חשוב - התרבות המערבית שכוללת את מדינת ישראל היא תרבות מטריארכאלית שבה גברים הם אך ורק חפץ, עבדים, בשר תותחים זול וכלי שנועד לשרת את האישה. תמיד.

אם יש משהו שאני מסכים איתו לגבי פמיניזם, זו העובדה שהפמיניסטיות הוכיחו שלגברים יש נקודת תורפה וחולשה מאוד רגישה, ממש דפיקות, פגם גנטי ו/או נחיתות של ממש והיא לגבי היכולת של גבר להתגונן מפני התקפות קולקטיביות של נשים פמיניסטיות שונאות גברים עם רצח בעיניים שרואות בכל גבר אויב היסטורי שיש לנקום בו בכל הזדמנות ולסגור חשבון בכל צורה אפשרית, כי זה מה שדוחפים להן מגיל 0!!!

אם גברים לא ילמדו לעקוף את החולשה הנוראית הזאת, עתיד האנושות יהיה בסכנה נוראית, כמו שאומרת בדיחה ישנה: רימו אותך פעם? שיתביישו! רימו אותך בפעם השנייה? שיתביישו שוב!! אבל רימו אותך בפעם השלישית? תתבייש אתה בעצמך!!!!!!!

ג'ק