
חבל שלא ככה גם בחוץ..
תארו לכם שבחוץ היה קר ככה, ובמשרד היה חום טרופי עם נגיעות של מכת שמש?
איזה סבבה... אפשר להסתובב בחוץ עם בגדים ארוכים, וכשנכנסים למשרד מתפשטים עד רמת הפורנו + קרוקס.
מה שמביא אותי לוידוי הבא: פיספסתי את כל עידן הקרוקס. בדיוק כשהקרוקס הגיע לארץ אני לא הייתי פה.
ואז לכל המשפחה קנו קרוקס, ורק לי לא נשאר..
ומאז.. אין לי. אני נטול-קרוקס.
כן. קשים החיים הם.
מה שמביא אותי לשאלה הבאה: אם החיים הם קשים, וכולם אומרים שהם כן, האם המוות קל?
באמת, בואו נחשוב על זה.. נגיד, אהבה נכזבת, בחיים זו חוויה מחורבנת, או פרידה גם כן.
אז במוות אולי זה משהו בכלל לא קריטי. אולי במוות שומדבר לא קריטי. עזבה אותך מלאכית? שטויות! יש עוד מליון כמוה ואתה בכלל לא תרגיש כאב, כי אתה ממילא מת!
ברור שיש את היוצאי דופן שהחיים שלהם דבש או כל ממרח מתוק אחר. לאלה יש לי רק דבר אחד לומר: יתושים וזבובים! אם החיים שלכם דבש, זה מה שתקבלו, במנות גדושות כל יום!
וזה לא שאני לא מפרגן. לכל אחד (שאין לי משהו נגדו) יש את הזכות לאושר סיפוק ושמחה בחיים. אבל אלה שאומרים שהחיים שלהם טובים כל הזמן הם (בדרך כלל) מנסים לרמות - לא אותך - אלא את עצמם. הם חושבים שאם הם יאמרו ויאמינו במה שהם אומרים, זה מה שיהיה. אז אני אומר לכם, ניו-אייג' עובד - אבל רק בשביל ההודים שהמציאו אותו לפני כמה אלפי שנים.
טוף. מסתובב לי הראש קצת כרגע, אז אני אלך לאכול משהו. שיהיה יום נהדר!