פלאפי הארנב המעופף

לא יכול לכתוב בטעויות כתיב אפילו אם זה היה מדגיש את הנקודה של הכותרת. זה מה יש!

מה שרציתי לומר זה ככה: אומרים על גברים (עליי, עלינו) שהרבה פעמים הם נשלטים על ידי המוח הקטן שבין הרגליים, במקום המוח הגדול שבין האוזניים.

אם זה היה ככה, אז היינו צריכים ללכת עם מגיני ביצים כל היום. ואני יכול להעיד שזה ממש לא נוח.

הכימיה של המוח (זה האמיתי בין האוזניים) שולטת בכו-לם. גברים, נשים, ילדים, ילדות, אפילו תינוקות. אנחנו חיות שרצות על סמים שהמוח שלנו מפריש. זה דיי עצוב אם חושבים על זה. המוח מזרים קצת אדרנלין, אנחנו מתעוררים. הולכים לישון כשהמוח "רואה" שחושך בחוץ ומפריש סרוטונין ומלטונין כדי לתת לגוף להבין שצריך לנוח.

ואהבה? אהבה זה לגמרי עניין של כימיה וקצת מתח חשמלי בגוף. לא רחוק היום (אם לא הגיע כבר) שאפשר יהיה לייצר אהבה בבקבוק או בתרסיס. אהבה אינסטנט. הלב שלך יאמר לך שזה אמיתי כי המוח יעשה את זה אמיתי.

קראתי איפשהו שאהבה מחזיקה שלוש (או אולי ארבע?) שנים. מבחינה כימית, הרכיבים שמעוררים אותה מתפוגגים לגמרי ממערכות הגוף בפרק הזמן הזה. אחרי זה בעצם מה שנשאר זה קשר חזק, ידידות, ומשיכה מינית. והזכרון של האהבה.

מסתבר שזה מספיק