פלאפי הארנב המעופף

אתמול בלילה, או היום לפנות בוקר, היה לי סיוט. שימו לב שכאשר חולמים חלום, אז אומרים "חלמתי חלום", אבל סיוט לא חולמים בדיוק.. יותר חווים אותו.

כל מה שאני זוכר ממנו זה את הקצה שלו. איש מכוער עם שומה יושב בחדר או מרתף טחוב ומלוכלך בתוך בית ישן מתקלף ומטונף ומדבר ו/או מחייך לג'וק.

החלום הזה היה, כדרכם של סיוטים, מאוד מפורט ועלילתי. ובכל זאת, אני רק זוכר את שניות הסיום הללו.

בסך הכול אין לי הרבה סיוטים, ומרוב הסיוטים שלי אני קם דיי רגוע. לא יודע אם אני מודע לכך שהם סיוטים ולכן הם פחות מטרידים אותי, או שאולי הם אפילו מעניינים אותי ברמה האינטלקטואלית.

למרות זאת, אני זוכר לפחות סיוט אחד שלא קמתי ממנו רגוע. כל מה שאני זוכר ממנו זה שלא יכולתי לנשום, אם זה בגלל שטבעתי בחלום או שמישהו חנק אותי, ואז התעוררתי, והראש שלי היה תקוע בכרית..

וחלומות בכלל? אני אוהב חלומות, ולחלום. בעבר גם ניסיתי להגיע ליכולת של חלימה צלולה כדי שאוכל באמת לשלוט בחלומותיי. זה קשה. אבל בהחלט מומלץ לאנשים שמסוגלים להשקיע בעניין.

החלומות שלי באופן כולל מאוד מפורטים, עלילתיים, מלאי צבע ומעניינים. בדרך כלל מתרחשים במקומות שאני לא מכיר ולא הייתי בהם אף פעם. אבל לא מעט פעמים כוללים אנשים שאני מכיר וגם כאלה שלא. וגם כאלה שמתו והכרתי בעבר.

אני משתדל, אם אני לא מחוק מדי, לרשום לעצמי את החלומות כדי שאזכור אותם לפני שיתנדפו. תמיד כיף לקרוא אותם בדיעבד ולראות עוד רובד או עוד משמעות על פני מה שחשבתי על החלום מייד אחרי שהתעוררתי.

חלומות נעימים!