פלאפי הארנב המעופף

שנה חדשה מתחילה. שנה של חיים, שנה של תנועה, שנה של כל מה שנעשה ממנה.

מצחיק אותי לחשוב על כך שאף אחד בעצם לא באמת סופר את השנים מתחילת קיום העולם. הנוצרים לקחו 2009 שנים אחורה ללידת ישו (וכולם בעצם אימצו את זה), אנחנו סגורים על 5770 שנים לתחילת היקום (לא תגידו כדור הארץ בלבד, היקום! כולו!), ומדענים נראה לי לא בטוחים בכלל על איזשהו תאריך אמיתי.

כמעט בכל דת, יש איזשהי לקיחת בעלות על דברים יומיומיים, ואחד מהדברים האלה הוא הזמן. הזמן בצורה של שעון ובצורה של לוח השנה. לכל דת גדולה וגם לכמה קטנות יש את הצורך הזה לגעת בדברים הכי בסיסיים.

תאמינו לי, הכי טוב להיות ארנב. אין לו לחץ של זמן, דברים נמדדים במתי יש אוכל, מתי צריך לשירותים, מתי וכמה זמן ישנים, ואיך לא נדרסים כשחוצים את הפס השחור הרחב. אין על להיות ארנב.