פלאפי הארנב המעופף

מכירים את החיוכים האלה? אלה שהם כמו של הדוגמניות האמריקאיות או המעודדות שלהם. אלה שדורשים מפתח פה ענקי, וגורמים לכאבי לסת מתמשכים, כי זה משהו שהולך איתן כל הזמן.

לפעמים כשאני רואה את חיוכי הפלסטיק האלה זה דווקא גורם לי לרצות לחייך ככה גם. המאמץ שמשקיעים שם בחיוך, גם כשממש לא בא לחייך הוא לא בהכרח צבוע כמו שחושבים לרוב. אם משקיעים כזה מאמץ בחיוך זה יכול להיות בגלל שרוצים להנעים למישהו אחר את היום. וכמו שכבר אמרתי בעבר, חיוך מזויף יכול מהר מאוד להפוך לחיוך אמיתי.

חוץ מזה, גם כשיש חיוך בפנים, לא תמיד יש חיוך בחוץ. וחלק גדול מהחיוך זה להראות לעולם שאתה מרגיש טוב מסיבה כזו או אחרת, וגם לגרום לעוד מישהו לחייך.

זה פשוט: אם תלכו ברחוב ותחייכו, לא בהכרח למישהו מסוים, אלא אפילו סתם לחלל האויר - מישהו שיעבור לידכם יתחיל גם לחייך. וחיוך זה דבר מדבק.. לא יעבור הרבה זמן ואתם תהיו אחראיים לחמישה חיוכים לפחות!