פלאפי הארנב המעופף

החסרתי, אני יודע.

לא הייתי פה הרבה זמן. וזה ממש לא יפה מצידי.

תירוצים לא יתקבלו, ולכן גם לא יינתנו.

רציתי לומר שאני אעשה מאמץ לשלוף את עצמי מהבוץ הרגשי שלי, לנקות את הזגוגיות של הנשמה שלי, ולקחת את העיצה שלי לאחרים ולחייך יותר. הרבה יותר.

כי יש סיבות, וגם כשאני מרגיש שאין, אני יכול למצוא, להמציא או לייצר.

ואם אני לא מרוצה במקום שאני נמצא, יש אלף (או יותר) מקומות אחרים. ואיפה שאני נמצא זה מבחירה שלי. תמיד.

אז לסכם את כל זה: דיי עם הקיטורים וההתבכינות. זה בזבוז אנרגיה. את האנרגיה הזו אפשר להפעיל בצורה יותר יצרנית.

כעס הוא אנרגיה, עצב הוא אנרגיה, ושיעמום הוא הזרז הכי חזק לעשיית מעשים.