פלאפי הארנב המעופף

לא יודע לגביכם, אבל ארנבים וגשם זה לא להיט כזה גדול..

זה לא שאני לא אוהב גשם.. מת עליו! מהבית, כשהוא זורם על החלון מבחוץ ואני לועס מרשמלו מתוך כוס השוקו שאני שותה.

אבל כשקורה ואני צריך לצאת החוצה אל הגשם.. ממש לא כיף.

הפרווה נרטבת, האוזניים קולטות מים כאילו הן כוסות, ואני פשוט לא מפסיק להתעטש!

שלא לדבר על הזנב. לכו תנסו לסרק זנב.. כל פעם כשמסתובבים הוא לא שם!

אז אני משתדל, באמת משתדל, לראות את הגשם מבפנים, להנות מהצלילים של הטפטוף, הרעש של הרעם והאורות שבשמיים. אבל לא לצאת החוצה. אלא אם כן אני חייב.

שלג זה כבר סיפור אחר..

לפני שנה בערך הלכתי עם הבנדוד שלי באחו. זה לא היה בארץ.. כי האחויים בארץ זה לא כמו האחויים בחו"ל. שמה ממש אפשר להתרגע.

אז בקיצור הלכנו באחו, והיה שלג.. לא מהסופות שלגים האלה המטורפות שיכולות להרים ארנב קטן או גדול ולהעיף אותו באוויר (כך שמעתי), אלא סתם שלג כזה רגוע.. בפתיתים קטנים כאלה.

אחח.. זה היה כיף. משחקים בשלג, דוחפים את הראש פנימה, מנערים אותו, עושים מלאכים בשלג עם כל הרגליים. אלה היו החיים. ועכשיו חזרה לארץ. אי אפשר לטייל פה בשלג.. אם אני אנסה לטייל בחרמון אני אגמור ככתם ארנב על מחליק סקי של מישהו. במקרה הטוב.

אז אני משתעשע בנוסטלגיה..

למישהו יש דילים במחלקת חיות לשוויץ?