פלאפי הארנב המעופף

כן כן.. בדיקות דם.

כל כמה זמן אני עושה אותן. זה כבר הופך להיות מין הרגל מגונה. אני יודע שלא ימצאו כלום, אבל איך שאני מרגיש לא משתנה ואני מנסה למצוא מה לא בסדר כבר כל כך הרבה זמן שזה חלק מהריקוד הרגיל בשבילי.

זה לא שאני אוהב את הדקירות והמבחנות והריח של חומרי החיטוי והאלכוהול (טוב, את האלכוהול כן).

זה פשוט שאם אני לא אעשה בדיקות אני ארגיש שאני מתעלם מהבעיה. וזה לא מה שאני רוצה לעשות.

פעם גם לי היה מאוד קשה ומעצבן עם בדיקות דם. היום, אני רק מסתכל הצידה ומקווה שהאחות לא תחפור יותר מדי. זה טוב גם במקרים של התרמת דם.

הפעם זה גם עם צום לפני. שזה קצת מבאס אבל אני אקח איתי צידה לדרך והכול יהיה בסדר.

טיף טף טיף טיף טף.. וכו'.

חזרתי לספר "הנזיר שמכר את הפרארי" אתמול, אחרי שקראתי אותו בפעם האחרונה לפני הרבה מאוד זמן.

הסיבה שחזרתי אליו היא שאני מקשיב להקלטות מבית היוצר של "הסוד"

וזכרתי שיש דמיון מעניין בין העקרונות של הספר לבין הרעיונות שמועלים בהקלטות הללו.

הדמיון אכן שם, ברמה שגורמת לחשוב - או שהרעיונות והעקרונות הללו אוניברסליים, או שאחד "שאל" מהשני.

אני מקווה שהאפשרות הראשונה היא הנכונה. כבר התחלתי לנסות את הרעיונות הללו ויש בהחלט שינוי מסוים. עדיין לא ברמת העולם הפיסי, אבל ברמת ההרגשה האישית.

ובסופו של דבר, אנחנו חיות דיי אנוכיות. גם כשאנחנו נשבעים אהבת נצח לאחר/ת זה בעצם מזין את האגו שלנו והצורך שלנו בקירבה.

ושני המקורות האלה מתרכזים קודם כל באהבת העצמי מתוך ההנחה שלא תוכל לאהוב את האחר או את הסובב אותך בלי שתאהב את עצמך קודם.

יש בזה משהו. זה קצת פשטני ולא מספיק ברור, אבל רוב הספרים האלה שעוסקים ב"עזרה עצמית" עובדים על חזרה על רעיונות, מתן דוגמאות, והלהבה, אבל פחות במקור של הרעיונות, הסיבתיות שהוליכה אליהם וההגיון האמיתי שמאחוריהם.

זה מזכיר לי את כל התוכניות של "איך להתעשר מהר" באינטרנט. בסופו של דבר, אלה שמפרסמים את הרעיונות האלה, מתעשרים מהמכירה שלהם ולא בהכרח ממימוש הרעיון עצמו.

אך אם לחזור לנושא בו התחלתי, גישה חיובית לעולם תמיד יכולה לעזור. זה מין מעגל קסמים. בדיוק כמו שאנשים שמחצינים את המרירות שלהם ואת הדכאון והפחד שלהם אל העולם, מקבלים בחזרה תמונת ראי של מצבם, כך אנשים שמחייכים אל העולם ומקבלים את האירועים שקורים להם בשלווה וכחלק מתהליך גדול יותר שסופו טוב (זו ההנחה הרצויה), יקבלו הרבה יותר טוב מאשר רע.

דוגמא אחת קטנה. מאז שאני התחלתי להפנים את המסרים הללו, אני רואה שאני מחייך יותר, חושש פחות מהבאות, ומרגיש ביטחון גדול יותר בחיים שלי.

וזו רק ההתחלה.

אז עוד יום ראשון הגיע, עוד סופשבוע עבר, עוד שעות עוד דקות עוד שניות וכולי וכולי.

יש כבר את ההרגשה הזו ביום שבת, שסוף השבוע קרב לקיצו, וההרגשה הכבדה הזו של חזרה לעבודה מהמנוחה כבר מתחילה להשתקע בראש.

בשבילי זו הסיבה הכי טובה להתעשר. כסף בשבילי שווה עצמאות, שקט, שלווה, והקץ לשביזות יום א'.

טוב, אולי לא שלווה. אבל סוג אחר של שקט.