|
| 7/2009
 game over
התסכול יכול לשגע בנאדם ולגרום לו לעשות מעשים שבמצב רגיל הוא לא היה עושה..
אני מתוסכלת, זוכרים שאמרתי שאני בחורה שנוטה להאכיל את עצמה סרטים? אז הנה.. זה קורה..
אני לא יודעת מה לעשות ז"א.. נכון בדר"כ כשגבר מכיר אישה יש להם נטיה לשחק בהתחלה מן משחק כוח שכזה שיוכיח מי יותר חזק? אז אני לא מהמשחקות.. לא כי אני לא יודעת איך אלא כי אני לא נהנית מזה ולא רואה בזה דבר הכרחי, האם אני טועה?
בני אדם מעדיפים אתגרים הם רוצים לקבל כל מה שהם לא יכולים נכון?
הם רוצים את כל מה שבלתי מושג ואת כל מה שיש לאחרים ולהם אין..
אז וואלה אני לא צריכה את המשחק הזה אני לא מעוניינת בו הוא לא מלהיב אותי..
אם אני רוצה לדבר עם מישהו אני אתקשר ולא אחכה שהוא ייתקשר כי אני התקשרתי אחרונה, הרי אין בזה כל היגיון..
מצד שני יש אנשים שלא אוהנים את זה וצריכים את המרחב מחיה שלהם ואת הרדיפה ההזויה הזאת אחרי אותו אדם שהם מעוניינים בו..
אמא שלי מאז ומתמיד אמרה לי "כשרודפים אחרייך, פיזית.. מה תעשי? תהני מזה ותישארי שם או שתברחי?" ואני תמיד אמרתי לה - "אברח"
אתם מבינים? אני לא אוהבת שרודפים אחרי בעיני זה דבילי, הרי כששני אנשים מעוניינים אחד בשני צריכה להיות שם הדדיות ולא רדיפה..
אני מתוסכלת.. \:
אני מוצאת את עצמי יושבת בבית ומתחבטת עם עצמי אם להתקשר או לא, שזה לא אופייני לי בכלל..
למה שאני אחשוב על זה כל כך הרבה? זה סתם עושה כאב ראש..
אם אני רוצה לדבר איתו אני פשוט צריכה להתקשר אליו, זה מה שעשיתי אתמול בלילה.. אבל הוא לא ענה לי..
אולי הוא ישן?
אולי הוא עבד?
אולי הוא לא שמע את הטלפון וכשראה את השיחה שלא נענתה כבר היה מאוחר והוא לא רצה להעיר אותי?
אולי הוא היה עם חברים?
ואז עוברות לי בראש מחשבות אחרות..
אולי הוא עם מישהי אחרת?
אולי הוא הסתכל על הטלפון צחק והניח אותו על השולחן?
אולי הוא לא מעוניין בי?
אולי הברחתי אותו?
אולי הוא סינן אותי?
הרי אין היגיון במחשבות האלה ואין שום סיבה שאני אחשוב אותם..
אבל אני לא יכולה לשלוט בזה, זה מה שאני חושבת ואני כל כך מתוסכלת.. \:
עבר הרבה זמן מאז שרציתי מישהו ככה ברמה הזאת.. ברמה של לרצות לראות אותו כל יום לכל היום ולהנות איתו, מהשיחות איתו..
להסתכל עליו ומבלי שהוא יוציא מילה מהפה סתם לחייך..
להסתכל עליו כשהוא ישן כי הוא נראה כמו מלאך קטן...
וכשהוא מנגן לי בגיטרה שירים ומסתכל לי בעיניים ומחייך אני לא יכולה שלא לחשוב כמה שהוא מדהים..
ולצחוק מכל מילה שיוצאת לו מהפה, ולהרגיש לידו הכי מטומטמת בעולם.. כי ככה זה כשאתה מעוניין במישהו לפחות בהתחלה, אתה נהיה מטומטם לידו, בלי כוונה..
אני מפחדת שאני מתחילה להיקשר ושזה לא הדדי.. מה לעשות?
המשחקים האלה הם כל כך נוראיים.. בשביל מה צריך אותם?
טוב אני הולכת להטביע את יגוני בגלידת האגן דאז טובה....
יום טוב..
| |
| כינוי:
בת: 37
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
