כנראה שאף פעם לא ראיתי את עצמי בתור הבן אדם ש"פורק" את מה שעל ליבו בבלוג ואחר כך גם מבקש עצות,
אך מה לעשות... היום הנורא הזה הגיעה.
יום שבת בבקר ... ואני מעדכנת בבלוג ,כמה אופייני לי.
אז מסתבר שאני לא הבן אדם המתוחכם שחשבתי שאני , אני סתם עוד מתבגרת (טיפשה, אם יורשה לי לומר... ויורשה לי כי אני לא שואלת אף אחד.)
אז מה הסיפור?
דלוקה על חתיך שאני לא מכירה משתי שכבות מעליי . וואו כמה טיפוסי ו"בכלל לא" ילדותי.
אח שלי ממלא קורות חיים , האח השני הולך לעבודה ומתקדם בחיים... ואני נדלקת על אנשים שסביר להניח אני לא אכיר. שגעון.
מה עוד נשאר לי לבקש (I WANT A PONNY!!)
נפלא.
*לא צחקתי לגבי החלק של העצות*
צינית משהו.