"...and I owe it all to you
אלה תמונות מיום הולדת 18 שלי, אני לא קולטת שאוטוטו עברה שנה מאז.
אני זוכרת את זה כאילו זה רק קרה, והנה עוד 3 ימים אני חוגגת 19 חורפים על פני האדמה.
שוב, זה מרגיש כאילו זה רק קרה, אבל מצד שני כלכ ך הרבה דברים השתנו מאז.
סיימנו בית ספר, התגייסנו לצבא, הלכנו ללמוד, כל אחד הלך לדרך שונה במקת משל האחר, התבגרנו.
מה שיותר הזוי זה שההורים שלי היו בני 19 כשנולדתי, פעם זה היה נראה לי גיל גדול ומבוגר,
אבל אני חושבת עכשיו שהם היו בגילי וכאילו..פאק מה אני הייתי עושה עכשיו עם ילד?!
הייתי מכחישה והוא היה טובע בקקי או משהו 
ובכל זאת יום הולדת 18 שלי היה מזמן.
עכשיו כבר יש לי תעודת בגרות שההורים שלי הציקו לי לגביה מאז שלמדו מה זה בכלל.
עכשיו אני כבר חיילת [אוטוטו 4 חודשים].
עכשיו החבר שלי [שאיתו אני כמעט שנה ו10 חודשים] סטודנט לתפארת הרוסים במדינת ישראל [בכל זאת, טכניון].
עכשיו אני גם נראית שונה. העלתי קצת במשקל, השיער שלי ארך ומתכונן לצביעתו מחדש לצבע לא מוגדר.
אני גם מרגישה שאני נראית קצת יותר בוגר, או אולי זאת אשליה שמגיעה מתוך המראה החדשה שלי בחדר.
עכשיו אני גם עומדת לחגוג 19 ולא 18.
מה שאומר שעוד שנה זה 20 וכשזה יגיע... אני אשב בפינת החדר, אתנדנד ואמלמל "זה שקר, זה הכל שקר" ו/או אבכה במקלחת.
אבל עד אז-
סופ"ש חביב לכולם. שהרוחות לא יעיפו אתכם קיבינימט 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
.yuls.