החיים בלעדייך

זה יותר מידי, לדרוש, לבקש, במדינה שלנו שהמוות של יקירינו יהיה נחשב, משמועתי בעולם הזה, שהרוצח ישלם את המחיר

יותר מידי לצפות שלמישהו יהיה אכפת באמת ובתמים ממני

החלטתי להפסיק עם הפסיכולוגית, אני יודעת שאניי משלמת לה כסף והיא לא אמורה לעשות את העבודה שלה בחינם

אבל בכל זאת, רציתי להרגיש שטיפה אכפת לה ממני שתקבע איתי פגישות גם אם אני לא מתקשרת

ואני התקשרתי והיא אמרה שתחזור אליי וכבר חודש עבר, כיאלו היא לא שמה לב שהיא כבר לא מטפלת בי?

זה יותר מידי לבקש לקבל יחס חם? למרות שאני משלמת לה כסף, עדיין יכול להיות לנו איזשהו קשר

של מטפלת ומטופל אפילו את זה אין לי...

אפילו לבנאדם שאני משלמת לו כסף כדי שיעזור לי, אפילו הוא לא מתנהג כאילו אכפת לו

אז למה שחברים כן?

למה שהמדינה המטומטמת שלנו תיקח אחריות על אותם נהגים? מה הבעיה להכניס אותם לכלא?

למה הוא לא לקח חיים? לפי מיטב ידיעתי אח שלי מת...כן כן למרות שאני לפעמים מתקשה לקבל זאת

אני מבינה שהוא מת, אבל בפנים המוח שלי לא קולט את זה ובגלל זה בחלומות הוא עוד פה

ולפעמים אפילו ביום יום אני חושבת כאילו אני עומדת לראות אותו עוד מעט ולהגיד לו משהו שניראלי שהוא יצחק ממנו

אבל תכלס, במציאות הוא לא פה, לי זה קשה לקלוט, אבל כל מי שמסביב יודע וגם המדינה , שאח שלי כבר לא בחיים

אז למה הנאדם שהרג אותו חופשי? למה אני צריכה לראות בטלויזיה את כל העברייני תנועה האלה שלקחו חיים

וצוחקים לאותם משפחות הרוסות בפרצוף!?!? זה לא הגיוני זה לא נתפס לי שלא עושים כלום, זה רצח בדיוק כמו כל דבר אחר

איך זה שנותנים להם להמשיך להרוג אנשים אחרים איך?!?!

שמישהו יסביר לי...למישהו יש סיבה מוצדקת למה שמתחולל במקום האיום הזה?

באמת שאני מרגישה שאנ בתוך גיהנום...

איזה סיבה יש לי לחיות? אם אני יודעת שבכל רגע יכולים לקחת לי את החיים, ולהרוס חיים של אנשים אחרים

ואף אחד לא יעשה עם זה שום דבר? איזה?

באמת..אני יודעת שהקטע הזה קצת מוזר אבל זה מה שאני מרגישה...

מה אני יכולה לעשות?

התייאשתי...