החיים בלעדייך

אני מתה להתקשר אלייך עכשיו ולבכות לך, לחזור להרגיש את מגע ידייך, ליפול לזרעותייך, ולשאוף את השלווה הזאת אליי פנימה לראותיי.

אבל אני לא יעשה את זה, כי זאת הדרך הקלה, זאת הדרך ליפול ולהרים ידיים

נמאס לי לקבור את עצמי בבית, במיטה

כמה שזה קשה לי, אני רוצה לצאת, להיות עם חברים, להכריח את עצמי להנות אפילו שזה לא אותו הדבר

אני חייבת לתת את זה לעצמי

ואתה לא מבין אותי, אתה ממשיך בשלך, לוחץ ודוחף אותי להישבר

כי אתה חושב רק על עצמך, ועל כמה שחבל לך לפספס אותי

אני חייבת לעזוב אותך, וכבר עזבתי, נמאס לי להרגיש אשמה בכל דבר שאניי עושה

נמאס לי לתת הסברים של איפה אני, מה אני עושה ועם מי

שלא תבין לא נכון...אין לי כוונת ללכת ולהשתולל עם כל מיני בנים, אני בסך הכל רוצה לעשות מה שבא לי

בלי לתת חשבון לאף אחד!

אני רוצה להרגיש שוב את הבטחון הזה, שפעם הרגשתי איתך והיום הוא איננו, אני כבר לא מרגישה סיפוק מהקשר הזה...

אני צריכה להמשיך הלאה...למצוא לי חיים חדשים, לפתוח דף חדש

לחזור להיות הילדה החברותית, המצחיקה והחמודה שהייתי

היא נמצאת איפשהו בפנים אני יודעת!!

מתחת לשכבות הסבוכות האלה של העצבות, הכעס והתסכול

וכשאני ימצא אותה, אם אני עדיין יתגעגע לפנייך, אם אני עדיין ירצה להתעורר כשאתה לצידי

אני יבוא אלייך בלי להתבייש, רק תן לי קצת זמן.

תן לי זמן עם עצמי, לחשוב להרגיש, להבין מה אני באמת רוצה, כי כרגע אני ממש לא בטוחה

אני רק יודעת שאני צריכה לבד עד שאני יבין את עצמי יותר טוב!

אני כועסת עלייך, שאתה מקשה עליי, שאתה לא מקשיב לי, שאתה לא נותן לי להיפרד ממך בשקט

שאני עדיין מרגישה אשמה שאני יוצאת עם חברים בלי לספר לך, אפילו שאני לא עושה שום דבר

וגם אם אני ירצה לעשות, זאת זכותי, אני כבר לא איתך, אני כבר לא שלך!! ואתה חייב לקבל ולהבין את זה!

אתה רק מרחיק אותי ממך עוד יותר, וגורם לי להרגיש שעשיתי צעד נכון כשעזבתי אותך...

מי אמר שאתה האחד? מי אמר שאין לי משהו יותר טוב שמכחה לי שם בחוץ?

אני לא ייתן לעצמי ליפול שוב לזרעותייך

אני לא אשבר, גם אם זה קשה

אני לא יחזור לקשר שאני לא בטוחה בו...