כאילו מסך מפריד ביני לבין האושר הזה שלי

משהו חוסם אותי ואת הרצון המטורף שלי למצוא את מי שאני באמת

זה קורה לי כל פעם

המחסום הזה שפתאום עולה כל פעם שאני מתחילה להרגיש קצת שמחה

אוף מה יש לי

תמיד יוצא שאני פורקת הכל בסופש.
מעצבן לחשוב שאם הייתה חופשה כנראה הייתי בבית כל היום, מדחיקה

אני עושה את זה כל כך הרבה לאחרונה

ולא פועלת בשביל לשנות דברים

לא מצליחה להוציא את עצמי החוצה

יותר מדי חיסורים בבית ספר 

מצחיק לי

התבגרתי

איפה הייתי לפני שנה? 

נובמבר, מטורף לחשוב כמה קרה בחודשיים

כמה מצחיק להסתכל אחורה ולחשוב שעם כמה שהייתי מבואסת, כמה מהרגעים היפים בחיי קרו רק לפני דקה

אוהבת את העובדה שהשנה עוד לפניי, רוצה להספיק כלכך הרבה

אני אספיק עוד הרבה יותר 

ובנימה אופטימית זו,

אתמול בשעה הזאת, חיבקתי אותך והרגשתי אותך בפעם הראשונה אחרי הרבה זמן שלא הצלחתי להרגיש באמת ולהיות שלמה איתך

הצלחתי להבין למה אנחנו עדיין ביחד

אני כלכך שמחה ש(עדיין) יש לי אותך בחיי

ושעשיתי את זה איתך