לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

justDOIT

AsIAm, י"ב, 17


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2011    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

ליין הספיישל


חשבתי על זה קצת היום והגעתי למסקנה שעדיף להיות בינוני בתור תיכוניסט ולהתפתח ולפרוח בצבא ובשנות ה-20, מאשר להיות בשיא שלך בתור מתבגר ומשם רק לרדת או לדרוך במקום. ולמרות שזו מסקנה שאמורה לעודד אותי היא דווקא לא באה מההכרח להתעודד, היא לגמרי נכונה לדעתי ואני עומדת מאחוריה, ובע"ה אני אהיה דוגמה טובה שלה.

למרות שתכלס, בא לי עכשיו. קשה לי בלי משמעות וריגושים וכל החרא הזה שאמור להיות לי בחיים ואני לא מביאה אותו.

 

TODO: להתנדב, לעבור מיונים, לעבור עוד מיונים, לישון, ללמוד, להתחבר, לצאת, לרקוד. להתעורר.

נכתב על ידי AsIAm , 15/2/2011 21:15   בקטגוריות בזבוז זמן, בזבוז זמני לריק, בזבוז שעות לילה יקרות, דילמות, העיקר הבריאות, התנדבות, זמן, חברים, חלומות, כיף, מוטיבציה, מחיי היומיום, ריקוד, שאיפות, תחביבים, אהבה ויחסים, אופטימי, פסימי, בית ספר, שחרור קיטור, צבא  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




-אני כותבת כי מתחשק לי לכתוב, לא בהכרח כי יש לי מה לכתוב-

 

יש כמה דברים שאני ממש רוצה להשיג בזמן הקרוב, מה שנותן לי זמן קצר להדחיק, או במקרה הטוב - להפסיק, עם רגשי הנחיתות.

 

החלטתי שבגלל שזו שנת י"ב, שנה שאני אזכור לכל החיים, אני לבטח אהיה עסוקה בעתיד בבחינת השנה הזאת, מה הייתי משנה, מה פספסתי וכו'. בגלל שזו עדיין תהיה אני, עדיין אותה אחת, אין לי כל בעיה לצפות מראש את המשוב שלי על השנה הזאת, והמטרה שלי עכשיו היא לשנות לטובה את כל מה שאני יכולה לשנות על פי המשוב הזה - כלומר הכל.

 

אז... בואו נראה. אני בטח אתהה למה לא יצאתי יותר למסיבות ומועדונים, למה לא צברתי נסיון עם בנים.

בטח לא אבין למה לא יזמתי משהו, "הרמתי הפקה", פעלתי למען משהו שחשוב לי וסחפתי אחריי אנשים. למה לא הייתי מודל לחיקוי. למה לא הייתי בולטת יותר.

גם העובדה שלא ניגנתי, וכמעט שלא קראתי השנה, תהיה משונה לדעתי.

למה לא התחברתי עם יותר אנשים, למה לא ניסיתי להתחבר עם אנשים דרך חברים שלי? למה לא ניסיתי ליצור קשר קרוב עם אנשים מהשכבה שנראו לי שווים את זה?

 

כשאני אסתכל אחורה, מהעתיד, השאלה שבטח תעלה לי על כל אלה היא "מה היה לי להפסיד?". לעומת עכשיו, כשאני בתוך התהליך, ורואה כל דבר לפרטיו וקשייו ולא את התמונה המלאה. תכלס, מה יש לי להפסיד? להתחבר עם עוד כמה אנשים, לצעוק קצת יותר או לנסות חלילה להנהיג, לא יהיה פה שום הפסד לטווח הרחוק ויש אפילו סיכוי לא מבוטל לרווח ומיצוי.

כאילו, מה הבעיה שלי ללכת למסיבה? כי החברות הקרובות לא הולכות? אז תתקרבי לחברות הרחוקות דאמט!

 

טוב, למרות שלא באמת היה לי מה לכתוב יצאתי עם כמה מסקנות מהפוסט הזה.

סופ"ש נעים!

נכתב על ידי AsIAm , 27/10/2010 19:06   בקטגוריות בזבוז זמן, בזבוז זמני לריק, בזבוז שעות לילה יקרות, בילויים, בלאגן, בלט, דילמות, הוא, העיקר הבריאות, השקעה, התלבטויות, התנדבות, זמן, חברות הכי טובות, חברים, חלומות, יופי, כיף, כסף, כתיבה, לחץ, מוטיבציה, מחיי היומיום, ספרים, קצת פרטיות, ריקוד, שאיפות, תחביבים, אהבה ויחסים, אופטימי, בית ספר, עבודה, פסימי, שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כינוי:  AsIAm

מין: נקבה




הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , חטיבה ותיכון , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לAsIAm אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על AsIAm ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)