Another Place

במזדרונות החורף הרוח דוחפת את החיילים הצידה ונתנת לאנשים לעלות לרכבת קודם.
עיט עט, דואה לו מעל הגבעה מלאת העצים המושלגים. שריקת חרקים מזמזת שקט.
המים הצלולים כמו קריסטלים נשפכים אל תוך נהר של פיקסלים בצורה וי מוזרה.

שתיקת הכבשים מבשרת על לחוך עשב. זימרת נזירים מודיעה על תודה בשעה מסויימת ביום.
עננים שטים באוויר קר גבוה כמו נוצות טווס. השמש מחממת את הקרקע ואת האוויר בעדינות ורכות.

צעדים גוברים, מכונות גואשות ומסורים מחללים. הגבעה הלבנה מתרוקנת. הנזירים כבר נכחדו משם.

הציפורים לא מצייצות והדביבונים מפוחלצים בלי סיבה בבקתה מוסקת מעץ. והבקתה הפכה לכמה בקתות, ועוד רחוב קטן, וכנסיה אולי.
מתפרשים לאט לאט על עוד ועוד שטח ולפעמים לכדור שלנו קצת כבד מידי.

מתפתלים בין סולמות ונחשים ולפעמים צונחים ממש נמוך אבל מי אמר שאין קודים?

איפה הטריינר +11 לחיים?

שי.