Another Place

שואג בתוך עצמי, הקצף של הכעס נספג אל החופים החשוכים.
מחייך מאוזן לאוזן וחושב על כל השנים של הפרצוף העצוב, או השמח מזוייף שניצלתי.
ואין אף אחד אחר שיודע לתקן את הנפש שלי מלבדי, אולי הצעות ורעיונות יכולים להתפס הגיוניים אבל כלום לא באמת כזה.

מצפצף חזק עד שכולם מפנים את הראש, עד שכולם מביטים כדי להבין מה פשר הרעש. אחרי הסערה הכל מתחיל להבנות מחדש.
מביט עמוק פנימה ומבין שהדרך היא סיפור מעניין אחורה, המטרה היא מה שדוחף אותי לחיות. אני רוצה את המטרה תמיד מול העיניים.

מקלף את הפלסטרים, הגיע הזמן לתת לפצעים להגליד לחלוטין. צלקות חדשות אני בדרך.

שי.