הימים האחרונים נעלמים במארג של היסטוריה לא ברורה, איך יראה האריג הזה בסוף? נכון לעכשיו, לא ככ יפה עם הרבה פספוסים.
ג'רמי דיבר בכיתה היום, ברור שאני זוכר שהצקתי לילד.
מתרוצץ משמאל לימין, מאחד לארבעים וארבע. מחליף, משנה, שואל ועונה, והנה אני משנה משהו. אפילו קצת במארג הזה אבל משנה.
שוקל אם לבשל או לקנות, אם לכבס או לתלות, אם לשלם או לפלח, מה יתן לי לתלוש את הפרח?
מתעצבן על ילדים קטנים שבמקום לשרוף פח הם הורסים גינה קטנה. במקום לשבור חלונות של ניידות הם מקשקשים על בתי ספר. במקום למחות הם גרים באוהלים. ואני עצוב מזה, כמה קל לכל אחד להגיע למקום הזה שנגמר הכסף. זה יותר קל מלנשום היום. אני שמח גם כי הדברים האלה לטובה, אפילו שנראה שרע וקשה, זה לטובה.
שלוק חמצן וקיפוץ קל למדרכה מהכביש וכבר מרגיש יותר בטוח.
שי.