אהבת חינם? איזה טעם יש לעוגיה הזו? מה הקשר של חינם לאהבה בכלל? האם האהבה היא לחינם? אז בעצם שנאת חינם היא לחינם?
נושפים עמוק אל תוך העורף של עצמנו מחפשים אחר משהו שתמיד רצינו בו. בתור ילדים תמיד מחפשים את ההורים. בתור מבוגרים תמיד מחפשים את הבן/בת זוג, המכסה לסיר הזה. רודפים אחרי משהו וכשמשיגים אותו הוא הופך להיות חסר משמעות אחרי כמה זמן.
האדם שאיתו חייכם מתקיימים נעלמים מאחורי מסך של שקרים רק כדי "להגן על האחר" בעצם זה לשמור על עצמכם בצורה השיקרית שבה חייתם עד עכשיו ולפחד מלהתקדם הלאה, מלקחת את האהבה שבתוככם נקסט לבל.
יושבים חדורי מוטיבציה למות בודדים בחדר מביטים בנרות או מסכים ובנתיים הלב נעלם בתוך גוף שמרגיש כבר כ"כ חסר רגשות.
כשיוצאים החוצה לבושים יפה שוב אחר חיפוש ליחס או מערכת יחסים (אפילו אם אתם חלק מהמערכת יחסים הזו עכשיו) ומקבלים רק מבטים מלאי בשר ותאווה בלי קבלה אמיתית וחיוך מלבב השנאת חינם גדלה בתוכנו. משקרים לעצמנו שוב שכל בני האדם הם חרא. אבל בעצם בדיוק כמוך הם יוצאים לבושים יפה כדי שיסתכלו עליהם. והאנשים היפים באמת זה אלה שהצניעו עצמם, כי הגוף מתחלף והתגאות בו אין בה מטרה אמיתית, הנפש הבריאה היא שתביא לגוף בריא. לגרום לגוף לרוץ אולי יגרום לכם לחייך יותר אבל בסוף היום השקרים שבניתם מאז ומתמיד תמיד ישארו שם.
אז מה עושים? איך מוצאים אהבה הדדית לכולם כל הזמן? הרי ברור שאם התנועה הזו לא תתחיל, אם לא נתייחס יותר טוב אחד לשני סביר להניח שגם אלינו לא יתיחסו טוב, אבל אז איך שוברים את המעגל הישן? אז אני הראשון לצעד, אני אוהב ודואג לכולם ומי שמחפש עזרה בכל תחום מוזמן לפנות אליי ואעשה את המירב למענכם כי אני יודע ומאמין שהמירב גם יעשה בשבילי.
המעגל הזה חייב להתחיל, ברוכים הבאים ליצירת ההיסטוריה.
שי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
שייקה