אני מבקש סליחה, אני לא מביא לך נחת. אני לא מועיל לשעות שינה שלך.
אני לא שומר על קשר. אני לא מקדיש מעצמי בשבילך.
אני רחוק מהדברים שאיחלת לי מתמיד.
אני מתגעגע המון ומודה שלפעמים אני שוכח מקיומך.
אני נזכר בהרבה דברים ומודה כל פעם מחדש על הדברים שלימדת אותי.
לפעמים אני סתם רוצה חיבוק ממך אבל לא יודע איך לבקש.
אני הולך לעבוד עם תקווה בלב שאוכל להועיל לך בקרוב מאוד.
את רק נתת ונתת ואני ממש מעט החזרתי. מכל האנשים שבחיי לך מגיע הכי הרבה.
קטנתי מכל החסדים ומכל האמת שליוו אותי בעזרתך.
אהבתך אליי יצרו לי שביל והמציאות שלי מהדהדת את שמך.
את שתמיד נתת עצה טובה, את תמיד ביקרת אותי והרתחת את הדם בורידיי ועורקיי, את שהצתת בי את האש לשנות.
אני רוצה סליחתך אבל ההתנהגות שלי לא תביא אותה.
איבדתי אותך לטובת שיעבוד כלכלי ודכאון חריף. מכאן אני רק לומד ויודע שבעתיד הקרב ובא יהיה לי כיף יותר.
מאזין למוזיקה בעברית ותמיד עולה בדמיוני פנייך ואהבתך.
יצאתי גוזל מהקן ושיער לבן מציץ מראשי היום.
היצר, המסורת, הערכים, התובנות, הסימפטיה ואהבה שמציפים אותי חזקים בי בזכותך.
אמרתי דברים רעים, הקנטתי והייתי ציני. התנשאתי ועמדתי עם גב זקוף והראש באדמה, מעדיף להיות עיוור.
את לא וויתרת עליי ותמיד שם בשבילי, לכל צרה, בקשה וייעוץ.
היום אני מוקיר ואוהב, מבין לעומק את כנפי שכינתך שהיו ועדיין מקלט ראשי.
תודה אמא
שי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
שייקה