Reading time with pickle

שוב פה רק ליומיים.

ושוב החלון הזה. התחושה הזו שאני מרגיש רק כשאני מקליד בו. תקווה משונה, כאילו הכל אפשרי. כאילו דרך המקום הזה אני אוכל להגיע לכל פינה בעולם.

לא האמנתי שאני אצליח לחזור למקום הזה..

בכלל, הפתעתי את עצמי כשהצלחתי להזכר בשם המשתמש.

בשבוע הבא אני מסיים את השלב הזה בצבא, של ההתחלה, בה אתה לא נמצא בבית בכלל ובה אין לך זמן או חשק או גוף לכתוב. התקופה הזו נמשכה אצלי הרבה יותר מדי..

אז אני אחזור לחלון הזה, ואסביר לו בדיוק למה נטשתי אותו בלי לומר מילה.

שוב ההתרגשות הזו שאני לא מבין.. זו שתוקפת אותי לפני שאני לוחץ על 'שמור'. 

יש סיכוי שלא אבדתי.