אחרי פוסט פתיחה מושקע במיוחד (!) שגרף תגובות רבות (שלוש תגובות על משפט וחצי?! זה באמת הישג! )
אז הנה הגיע פוסט-שני-פתיחה רציני...בערך.
אז הנה הגיע בלוג פוסט-מודרני-ציוני-ישראלי יחיד במינו (או שלא?) שבו הכל בעברית (נאותה ותקנית!) כדי שחברתי תמר תבין הכלD:
האמת שאין לי כ"כ על מה לכתוב, אין שום דבר חדש..
עשיתי? פתחתי? הרשמתי? (ל)"טוויטר" שזה אתר שאין לו שום משמעות. נראה שזה מן חיקוי מוזר של פייסבוק :S
בעודי מגששת לי בין דפי הטוויטר, ראיתי שיש אישים מפורסמים ( :O) שכותבים כל מה שעובר להם בראש עד 140 תווים כמעט מדי יום ביומו באתר ה-די- מעפן- שלא- מאד- השקיעו- בעיצוב- שלו- הזה. מצאתי את לא אחר מיוני בלוך. הוספתי.
הוא כותב דברים חביבים למדי.
אני אוהבת את יוני בלוך. ועוד הרבה אומנים. אבל לאחרונה מאד יוני בלוך כי הייתי בהופעה שלו. ההופעה לכשעצמה היתה מאד מהנה, אבל אני רוצה ללכת לעוד אחת לעשות "חוויה מתקנת".
תקליטים זה כזה דבר מגניב.
~~