טוב אז הינה סוף החופש מיתקרב .
אני לא רואה שמיצאתי את עצמי ,כי כל מה שעשיתי זה ללכת לארתור,ולגלידה אולי פעמיים ולבריכה אולי פעם אחת,וכל זה בכל החופש .
וחוצמיזה רוב החופש הזה,סוג של תקופה רעה,ואני לא מגזימה,למשל:
רבתי עם ההורים שלי שאני יצא מעל 10 ופאקינג אני בת 15 עוד חודשים, והם לא הרשו לי.עד שלא שאלתי אותם אז לא היה אכפת להם.
נישבר לי בקבוק בירה על הרגל,
נאבדה\נגנבה לי הכלבה,
לא הספקת לעשות איזושהי עבודה בספרות שהיא חלק גדול מהציון של שנה הבאה ואני עכשיו בכלל לא יודעת איפה היא,
שחכתי ליקנות את הספר באנגלית שיעזור לי לשנה הבאה,
אני צריכה לנקות לסדר ולעשות את כימעט כל הדברים בבית כי מפילים עלי את זה כי אח שלי עצלן ואחיות שלי לא עושות כי הן עובדות,
נפל לי הפלאפון לבריכה אחרי שבוע שהא חזר מתיקון,
החברות שלי בכיתות אחרות ואותי תקעו לבד כמה נחמד ואי אפשר לעבור,
נהרס לי האמפי,קניתי חדש והוא נאבד לי אפישהו בבית,
כשהלכתי לבריכה שמתי קרם הגנה בכל זאת נשרפתי וכאב לי כל כך שבקושי יכולתי לישון,
אני בקושי יכולה לישון עכשיו כי אני תמיד חושבת על הכלבה שלי,
ועד שאני כן נירדמת אני חולמת חלומות על רצח וכאלה דברים
טוב אין לי כוח להמשיך אבל תאמינו לי זה עדיין לא הסתיים,אני עוד מצפה להמשך.
אוף באמת שזה החופש הכי גרוע שהיה לי,
בא לי לחזור לבצפר ולא בגלל השיעורים אלא בגלל ההפסקות,לשבת בספסל של הבצפר עם החברים,לצחוק להרגע מהכל,
ואז קצת ללמוד משהו מהחיים במדינה המטומטמת הזאת
שבמקום שיעשו משהו עם השיחרור של גילעד שליט מהממשלה עושים צעידה כאילו מה זה יעזור[וכולם יודעים שזה ממש לא]
טוב נימאס לי לגמרי מהפוסט הזה,להתראות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
shirachka