Welcome to reality

"המוות איננו ניגודם של החיים,הוא קיים כחלק מהם"

עוד לאותו יום תפסתי את המוות כדבר נפרד לגמרי מהחיים,בעל קיום עצמאי.

כלומור,באחד הימים המוות יתפוס אותנו בכפו בלי ספק,אבל מצד שני,עד ליום שהמוות יתפוס אותנו, אנחנו תופסים אותו בכף.

מחשבה הגיונית הא?

 החיים ניצבים בצד האחד המוות בצד השני. אני נמצא בצד הזה ולא בצד ההוא.

אבל החלק השני, אם אדם יקר לך ימות סתם ככה.

מה אז יקרה.

עדייו ניתפוס את המוות באופן פשוט כזה.

המוות כבר לא יהיה ניגודם של החיים.

המוות כבר יכלל בעצם קיומי.

לא?

תחשבו על זה.

3>