NONAME

כמה מוזר.. עם כל הדברים שקרו היום הייתי אמורה להיות כעת, כןכן, ממש ברגעים אלו, על סף קריסה בוכה לי על מיטתי וחופרת ללירון בפלא.

אבל עם כל הרעשים המעצבנים שגוף האדם יכול להפיק (ותאמינו לי יש הרבה) ששמעתי היום כמעט כל הזמן, ועם כל האנשים המעצבנים שהייתי חייבת להיות צבועה אלייהם (אני נגעלת מעצמי !) ולמרות החפירות שעברתי ב"חוג" ועם זה שהסתובבתי במשך 3 שעות ברחובות כמו ילדה מוכה רק בשביל לקבל סיגריה אחת מסכנה..

עם כל זה,

אני עדיין מאוווווווושררררררררררררת !

אז האופטימיות מסרבת לחלוף ואני כבר לא כ"כ מתנגדת לה..

דווקא נחמד כל הקטע ה..מאושר.. הזה XD

אזז היה שלום בלוג נטוש וחסר תגובות שלי (אהמלירוןאהמ) 

נתראה מחר (:

היפ היפ ^_^