אני שונאתת..אני שונאת את זה שהאגן שלי רחב.
אני שונאת את זה שהבטן שלי שמנה.
אני שונאת את זה שהרגליים שלי שמנות וקצרות.
אני שונאת את זה שלבהונות שלי יש צורה מוזרה.
אני שונאת את זה שכפות הידיים שלי מכוערות.
אני שונאת את זה שהפה שלי קטן מדי.
אני שונאת את זה שיש לי רווח בין העיניים לאף.
אני שונאת את זה שרק עידן שם לב לרווח הזה.
אני שונאת את זה שהשיניים שלי עקומות ואין לי מה לעשות בנידון.
אני שונאת את זה אני נמוכה.
אני שונאת את זה העיניים שלי נראות מוזר בלי עיפרון.
אני שונאת כשיש לי שיח.
אני שונאת את הגוף שלי.
אני שונאת שאני רעה.
אני שונאת שאני אנטיפתית.
אני שונאת שאני לא יודעת להיות חברה.
אני שונאת שאני תמיד מנתקת קשרים.
אני שונאת שאני אדישה.
אני שונאת שאני לא מצחיקה.
אני שונאת שאני מתעצבנת מהר.
אני שונאת שאני נעלבת מהר.
אני שונאת שאני בוכה מכל דבר.
אני שונאת שאכפת לי.
אני שונאת שלא אכפת לי.
אני שונאת שיגרה.
אני שונאת שינויים.
אני שונאת שאני לא החלטית.
אני שונאת שאני צבועה.
אני שונאת את עצמי.
אני שונאת כשאנשים לועסים בקול רם.
אני שונאת כשלא מבינים אותי כשאני הכי הגיונית וברורה.
אני שונאת כשאנשים מדברים בשיעור כשאני רוצה להקשיב.
אני שונאת כשמפריעים לי בדיוק באמצע.
אני שונאת כשמציקים לי.
אני שונאת שאני רצינית וחושבים שאני צוחקת.
אני שונאת שיורדים עלי.
אני שונאת כשמספרים לידי בדיחות פרטיות.
אני שונאת כשלא מזמינים אותי.
אני שונאת כשבאים ללא הזמנה למקום כלשהוא.
אני שונאת שאנשים נעלבים מהר.
אני שונאת כשאנשים בוכים.
אני שונאת כשאנשים לא אוהבים אותי.
אני שונאת כשאנשים עושים את עצמם שיכורים.
אני שונאת כשאנשים צבועים.
אני שונאת כשאנשים מיתממים.
אני שונאת אנשים מסריחים.
אני שונאת אנשים.
אני שונאת יונים.
אני שונאת ציפורים בכללי.
אני שונאת חיות מסריחות.
אני שונאת קקי של כלבים ברחוב.
אני שונאת טיולים בטבע.
אני שונאת חופשות משפחתיות.
אני שונאת ישראלים בחול.
אני שונאת תיירים בישראל.
אני שונאת סרטים עצובים.
אני שונאת סרטים מפחידים.
אני שונאת אנשים בקולנוע.
אני שונאת ילדים קטנים מציקים, דביקים, מלוכלכים ובוכים.
אני שונאת את הבוקר.
אני שונאת כשקר.
אני שונאת כשאין לי מה ללבוש.
אני שונאת שאני רוצה בגד ואין לי מספיק כסף.
אני שונאת את חודש ינואר.
אני שונאת אנשים לא מטופחים.
אני שונאת פרחות.
אני שונאת פאקצות.
אני שונאת ערסים.
אני שונאת וואנבי.
אני שונאת את השנואות.
אני שונאת נערות יותר גדולות, יפות, חכמות ומצליחות ממני.
אני שונאת כשאומרים לי "את יפה" ואז מוסיפים "אבל ואוו היא מהממת!"
אני שונאת את בית הספר שלי.
אני שונאת את המורות שלי.
אני שונאת ללמוד.
אני שונאת ללכת לישון לבד.
אני שונאת לישון אצל חברה ושהיא תירדם לפני.
אני שונאת את זה שאין לי מזגן בחדר.
אני שונאת את זה שאין לי רשיון.
אני שונאת את זה שהתקופה של מלווה היא 6 חודשים.
אני שונאת שלא מכניסים אותי למסיבות כי אני קטנה.
אני שונאת שאומרים "יהיה כיף" ובסוף חרא.
אני שונאת כשאני לא באה ואז אומרים לי שהיה כיף.
אני את זה שחוץ מאמא שלי אף אחד לא אוהב אותי באמת.
אני שונאת את זה שאין לי חבר.
אני שונאת את זה שגם לא יהיה לי חבר.
אני שונאת את זה שאף אחד לא רוצה אותי.
אני שונאת את זה שכלום לא הולך לי.
אני שונאת את זה שכשאני רוצה לפרוק קצת אין לי למי להתקשר.
אני שונאת את זה שאף אחד לא באמת מקשיב לי.
אני שונאת את זה שאני ילדה מסכנה שפורקת לבלוג שלה שגם אליו אף אחד לא נכנס.
אני שונאת את העולם.
אני שונאת לחיות.
ביי.