פנינים צורחות.

כל הזמן מדברים בתקופות. תקופה טובה. תקופה רעה.

אז בגדול היתה דווקא תקופה ארוכה וטובה מעל כל הציפיות שלי. בזכותך. האהבה שלי.

אבל לאחרונה אני מרגישה שדברים נוחתים משום מקום. יש כאלו שיאמרו מכתוב. גורל. או שאלה סתם צירופי מקרים?

לא יודעת במה להאמין. יש לי רצון חזק מאוד להיות חלק בדת היהודית. יש לי זיקה מאוד גדולה אליה. אהבה אליה ואל הנסתרים שבה.

אני שומעת סיפורים על דברים שקורים לאנשים הקשורים בדת וגורמים לי לרצות להאמין. שגורמים לי לחשוב שיש בזה יותר מאשר להיות מסורתית ולצום בכיפור.  אני רוצה להבין את המשמעות ולמה דברים קורים.לא רוצה להיות סתם נערה בת 18 שאומרת אני מאמינה כי פשוט נולדתי ככה.

האם המחשבות פוסקות לרגע? רק כשאני איתך. אני שוקעת בעיניך היפות מוצאת שם את השלווה. בזכות המבט שלך אני יודעת שהכל יהיה בסדר. אני לא חוששת לאבד אותך. גם אם יאמרו דברים. אנחנו יחד חזקים מהכל. נאיבית? חולמת בהקיץ? בשום אופן לא! אני מאמינה בך ומאמינה בי. וגם אם תסע רחוק ממני או אני ממך. המרחק לא ישנה דבר. כי אני אחכה לך. אחכה שנהיה ביחד.

לפני כמה ימים, הייתי צריכה אותך פה לידי שתרגיע אותי. והיית. שאלתי אם תמיד תהיה איתי. ואמרת תמיד. נסיך שלי. תמיד ביחד. איתך. זה מה שהייתי צריכה לשמוע. שאנחנו תמיד ביחד. אני כל כך אוהבת אותך.

כמעט בלי סיבות. והמון אהבה. אתה הדבר הכי טוב שאני מכירה נסיך שלי.