כל העולם במה,
כל איש וכל אישה שחקנים הם,
כולם כניסות ויציאות להם,
וכל אדם על פי תורו מופיע
בתפקידים שונים, במחזה
ששבע שעלילות לו...
(שקספיר, מתוך המחזה "כטוב בעיניכם")
בימי הבינים, העולם היה כולו במה, אך במה זעירה, המורכבת מארץ קטנה ושטוחה שכל גרמי השמים כולל החמה חגים סביבה בדרכם המסתורית במסלולים שמימיים ומושלמים. אם באמת העולם במה כפי ששקסיפיר תראה, אז היחסות הכללית מתירה אפשרות של דלתות סתרים. אבל דלתות הסתרים האלה, במקום להוליך למרתף יובילו לבמות מקבילות הדומות לבמה המקורית. כלומר, תארו לעצמכם, את "במת החיים" וזו מורכזת מבנות רב-קומתיות, ממש, זו על גבי זו. ועל כל במה, השחקנים מדקלמים את תפקדיהים נעים, חייים ונושמים מתוך מחשבה שהבמה שלהם כי הבמה היחידה, מבלי לדעת, או אפילו לחשוב שיתכנו מיצאויות חילופיות. אבל אם יום אחד אחד השחקנים יעבור במעין דלת סתרים, הוא יגלה את עצמו בתתוך במה אחרת, חדשה, שונה לחלוטין, שבה מתקימיים חוקים חדשים, תקנות אחרות ותסריט שונה.
מזכיר לי שיר שכתבת בעבר:
מטֶר כּוֹכָבִים נוציים נוֹשְׁקִים ל
פֵיוֹת-כִּפְנִינוֹת מֵנָמְנֵמוֹת בְקִפְלֵי
קוֹנְכִיּוֹת
כְּפוֹר הַחֹרֶף לוטף נְתִיבִים חֲלוֹמִיִּים
וְחַלּוֹנוֹת שְׁמֵימִיִים סְמוּיִים כְּזֶמֶר
בְּנֵי שְׁחָקִים
כְנַפֵנּו כְּעָלֵי כּוֹתֶרֶת-מְיֻבָּשִׁים אֶל
מְצוּלוֹת הַיָם נוֹשְרִים,
הֵיכָן נְבִיטַת הַאָבִיב?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
..Lydia