או בשמה הארוך-תהיה שנת עשירות גדולה ;-)
ושוב התקופה המדהימה והמלחיצה הזאת בשנה.הראש לכל.היום בו גורלות נחרצים לטוב ולמוטב.
היום שישפיע על 365 הימים הבאים.וכל מה שיש בכוחי לעשות הוא להתפלל לימים טובים,לאחל לעצמי ולכולם בריאות ואושר,שמחה,אהבה,הצלחה ופרנסה.
בעצם,קצרה היריעה מלהכיל את מה שליבי מאחל לכולנו,אבל לא העצלנות היא שעוצרת בעדי,אלא הטקט.
אני עוצרת לרגע להיזכר מה היו בקשותיי בשנה שעברה ותוהה מה מהם התגשם ומה לא.אם אני לא טועה העתקתי את רשימת הבקשות משנה שקודם לכן וסימנתי וי על מה שהצלחתי להשיג.אני חושבת שהרוב נמחק,חוץ מ *חזרתו של גלעד שליט- בקשה אותה
אני יכולה למחוק עם לב שמח השנה,בידיעה שעוד מטרה הושגה,ואולי החשובה מכולן.
השנה יש לי רשימת מטרות חדשה,ומספיק שאגיע לשנה הבאה כשהגשמתי את רובם ולא תהיה מאושרת ממני.
הדברים שלמדתי השנה הם רבים מספור.התבגרתי המון,השתכללתי,הפכתי לגרסה עדכנית יותר של עצמי,לבן אדם חדש.אני לא אגזים אם אומר שאני לא אותו הבן אדם שהייתי שנה שעברה.אני לא אתפלא אם אומר את אותו הדבר בדיוק גם שנה הבאה.
היו לי גם הרבה התנסויות חדשות השנה,התחלתי לימודים,הכרתי אנשים חדשים.
מחקתי את הפייסבוק וכעבור חצי שנה התחלתי עם הטוויטר,הלכתי לאיבוד ברובע היהודי בירושלים לכמה דקות מלחיצות,הייתי בתערוכת הפרח בזמן הכי טוב שלה,במוזיאונים, בערים בהן טרם ביקרתי (רעננה,הרצליה) חנן בן סימון שר את פאפארצי במרחק של מטר וחצי ממני,סיימתי לכתוב את הספר השישי שלי,ואף על פי שזה לא מתקדם לשום מקום בשלב זה-התחלתי לכתוב את השביעי.
הכרתי מוזיקה חדשה (דה קילרס,פו פייטרס ועוד), קראתי מליון ספרים חדשים.
למדתי על בשרי שאנחנו אלה שגורמים לחלומות שלנו להתגשם,ואל לנו לחכות שהם יתגשמו מעצמם,אחרת נחכה לנצח.טסתי בפעם הראשונה וזאת חוויה שלא אוכל לשכוח.
וויתרתי לעצמי בדברים שידעתי שאינם בשליטתי או שידעתי שצער לא יעזור.
הרשתי לעצמי להסכים לדברים שקודם התנגדתי להם נחרצות,ואפילו הטיפשיים ביותר (רק השנה לראשונה טעמתי סטייק,וזה לא היה מפיל מהרגליים כמו שכולם מספרים אבל גם לא כ"כ גרוע כמו שחששתי).
אנשים שעשו לי את השנה לקלילה יותר ושמחה יותר:שלדון קופר,מים ביאליק,מייקל סקולפילד,אמילי פרנטיס,מתיו גריי גובלר,האוס,אלכסנדר מהאון,הרלן קובן,אדם למברט,אלון הראל.בין היתר.
ציטוטים מהשנה החולפת:
אני: הוא נראה ממש חמוד...בדרכו המפחידה
אני:אם סמס היה יכול להרוג,זה האחד שאיתו היית מתה.
הרגע בו ניסיתי להבין את המשפט הבא:
"ליזוזום הנמצא בציטופלסמת הפגוציט מתלכד עם הפגוזום ליצירת פגוליזוזום"
וכמעט הצלחתי.
אני:אמא,למה אנחנו לא גרים בירושלים?
אמא:איזה שאלות את שואלת?
אני:שאלות שאתם הייתם צריכים לשאול את עצמכם בכל השנים האלה שגרתם בבת ים.
אני:היא יפה בדרכה המכוערת
אביבה:למדתי את את זה לפני 20 שנה בבית ספר...
אני:לפני 20 שנה היה בית ספר??
מישו במכולת:שלום לכל המעוניינים.את מעוניינת בשלום?
אני:כן.תביא.
רוזי:תצחקי,זה טוב מבחינה אוטונומית
אלינור:אפשר את המקלות?
אני: נישט
אלינור,שוב: אפשר את המקלות?
אני: נישט
אלינור שואלת שוב
אני: נישט!! מה,את לא מבינה גרמנית פשוטה?
מישהי:יושבים פה?
אני: לא,תשבי.מקסימום יהיה אי נעימות.
הודיה: לפני ההפסקת חשמל,היו אורות בבית?
אמא על הרופאה: היא יודעת לאבחן טוב
אני:בשביל מה היא רופאה,שהיא תאבחן לא טוב?
טוב,וזה מה שהיה הכי נראה לי לכתוב.
הנה רשימת המטרות שלי לשנה החדשה:
1.לעבור את מבחן הגמר (סוף אפריל)
2.לאמץ: אסרטיביות,סלחנות,סבלנות,ביטחון עצמי,כבוד הדדי,אכפתיות,חמימות.
3.להתפטר מ: ציניות (אולי לשמור אבל ממש מעט..),זלזול,חוסר אמון.
4.לטוס לחו"ל
5.לנסות כמה שיותר דברים חדשים
6.לשמור על הבריאות שלי (ושל הסובבים אותי,עד כמה שזה נוגע לי)
7.לבקר במקומות חדשים
8.וגם בישנים,האהובים עליי
9.להכיר אנשים חדשים ולשמור איתם על קשר
10.נסיים בזה,ואולי הכי חשוב-לפגוש את החצי השני שלי.
שתהיה לכולנו שנה מוצלחת ופורחת,שנת מוזיקה ושלום,שנת אהבה והגשמת חלום.אמן.
אותו תאריך שנה שעברה-אין שום סיכוי שהייתי מאמינה שזה יקרה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
החיים (ע"ר)