ממ קשה לי להתחיל משום מה=/

סיימנו בצפר, לתמיד והחופש שאני מרגישה הוא אדיר.

אני עובדת, אני מופיעה אני נהנת והכי חשוב, אני הרבה יותר רגועה.

כשאין את המשקל הזה של המבחנים והבגרויות על העורף, הכל נראה טוב יותר ואנהי מרשה לעצמי להיות מאוד אופטימית.

זהו! זה סגור! אני טסה ללונדון ב5 לספטמבר לשמונה ימים שלמים! אני חוזרת למקום שהכי מתאים לי בעולם.

אם איפשהו אני ארגיש חופשיה באמת, זה שם.

אני טסה עם הגר והולך להיות פשוט מעולה! אני יודעת שיהיה טוב, פשוט יודעת את זה.

אני ודן מתחזקים יותר מרגע לרגע, עדיין קשה לו כמובן, אבל הוא מתחיל להצטיין.

אני חושבת שברגע שהנחתי לדברים לזרום, ולא להלחץ מזה שאנחנו לא כל הזמן ביחד, הורדתי גם הרבה לחץ ממנו ועכשיו הוא באמת יכול להתרכז.

אני אוהבת אותו כל כך.

נזכרתי לא מזמן באיך התאהבתי בו, בכמה זמן זה לקח עד שהבנתי מה זאת באמת אהבה, אהבה אמיתית היא אהבה שמתבשלת על אש קטנה, לאט ובטוח.

 איך האהבה הזאת ביטלה את כל מונחי האהבה שהכרתי לפניה. איך עכשיו המשמעות של אהבה היא אחרת בעיני. ואיך שכל האהבות לפני דן,דרך גורם ההשוואה, לא היו אהבות בכלל.

אני לא רק מאוהבת בו, אלא גם בסגנון החיים שלנו ביחד, את זה שמצאנו לנו דברים משותפים ואנחנו יודעים לחגוג עליהם.

אני מאוהבת בעובדה שכל אחד מקבל את מה שהוא רוצה, ולעולם אנחנו לא מרגישים מקופחים.

באופן בו הוא מבין אותי, ויודע תמיד מה אני מרגישה ורוצה.

באופן בו הוא מחבק אותי,חיבוק חזק עוטף ומגן, איך הוא סוחף אותי לשעות של התכרבלות וביחד.

חיבוקים זה חלק כל כך חשוב.

אהבה, והתאהבות זה יותר ממה שאני יכולה לתאר לכם במילים, או בכלל להגדיר אפילו לעצמי בראש.

אהבה זה מושג כל כך רחב, והתאהבות היא לא רק בבנאדם, היא גם במצבים שהוא יוצר, באוירה סביבו, במעשים שהוא עושה, בקשר בינכם, והכי הרבה, בצורה שהוא גורם לך להרגיש לגבי עצמך.

אני אוהבת אותך כל כך, והיופי הרציני הוא, שאני יודעת כל כך טוב שאתה אוהב אותי באותה מידה.

אני אוהבת אותך, ואפעם לא ימאס לי להגיד לך את זה. אפעם.